הַגַּלְגַּלִים מִטִּבְעָם מִסְתּוֹבְבִים וּמִתְהַפְּכִים וְהַצְּמִיגִים נִשְׁחָקִים וְנִשְׁחָקִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. הַהֶגֶה שֶׁאָמוּר הָיָה לָקַחְתָּ אוֹתָנוּ לְמָקוֹם מְסֻיָּם נִשְׁאַר בְּיָדַיִם רֵיקוֹת לְשׁוּם מְקוֹם. הַצִּפּוֹר רֶגַע לִפְנֵי שֶׁעָפָה לָהּ מֵהַקֵּן אָמְרָה, " בְּסוֹף זֶה יִדְעַך מֵעַצְמוֹ ". וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי, עִם גַּלְגַּל לְלֹא צְמִיג שֶׁכְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְהַפֵּך וְנָדַם. קֵן רֵיק עִם מְעַט זִכְרוֹנִי נוֹצוֹת, דַּף וְעֵט לִכְתוֹב אֶת שֶׁנּוֹתַר. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה דליה, שבאת לקרוא ולהגיב.
תמסרי ד"ש לרוני ולכול יושבי קפה תמר.
תודה שבאת ךבקר
כן, דף ועט הם ההגה והגלגלים של דרך הנפש.
אכן החורף קשה.
תודה