‎"והנה, במקביל לדיוני התקציב, צפויה הממשלה לאשר החלטה מנהלית פשוטה לכאורה, שתאפשר יצוא גז טבעי מישראל. זוהי החלטה שהציבור ברובו כלל אינו מודע לה, אך השפעתה על תקציב המדינה ועל יוקר המחיה מכרעת לא פחות מדיוני התקציב המסוקרים בהרחבה באמצעי התקשורת. 

האינטרס הציבורי בשימוש מושכל בגז טבעי בעשורים הבאים ברור; אך כנגדו ניצב האינטרס ההפוך בתכלית של חברות הגז. בלחץ הנושים ובעלי איגרות החוב בדלק נדל"ן, מבקשים יצחק תשובה ושותפיו למכור כמה שיותר גז טבעי - שכזכור שייך בעצם לאזרחי ישראל - וכמה שיותר מהר. ומאחר שהמשק בישראל - שכבר החל להיערך לעידן הגז - אינו זקוק לכל כמות הגז בבת אחת, מבקשות חברות הגז לייצאו למדינות זרות, ואף החלו במגעים עם שותפים בחו"ל.

התוצאה: אם אכן יאושר יצוא הגז, יאבד המשק מאות מיליארדי שקלים והזדמנות בלתי חוזרת לשינוי פני המדינה. 
שאלת הגז הטבעי היא מבחנה הגדול של הכנסת החדשה - וזוהי סוגיה שאינה קשורה כלל לאידיאולוגיה או למחלוקת בין מחנות פוליטיים. די להפעיל היגיון בריא כדי להבין כי הגז הטבעי צריך לשרת בראש ובראשונה את אזרחי ישראל ולחזק את ביטחונה - ולא להימכר בנזיד עדשים ולהביא לשגשוגן של כלכלות זרות או לכיסוי חובותיהם של בעלי ההון.

האם מסוגלים חברי הכנסת - ובראשם יאיר לפיד ושותפיו ביש עתיד, הנמצאים בדרכם לממשלה - להגן על האינטרס הציבורי המובהק אל מול לחצי הלוביסטים, ולהבטיח עתיד טוב יותר לתושבי ישראל?"

http://www.themarker.com/opinion/1.1923449