יצאת פראייר – שלמת מס נאמנות למקום

TheMarker Cafeאורחניחברינהיצאת פראייר – שלמת מס נאמנות למקום

חברינה

על כל מיני

פוסטים פופולאריים

משהו חשוב . אנשים תתעוררו ! כנס/י כאן
23/4/13 | 256363 צפיות
למה יש כל כך הרבה מוגלה בחלב ? מידע שחשוב לדעת
25/2/13 | 11898 צפיות
תכירו את הפורום החילוני בישראל
13/7/17 | 396 צפיות
בעקבות החשיפה: תינוקות על סרט נע
19/2/13 | 466 צפיות
אתר על כלכלה - שמתעדכן עם הרבה דוגמאות על דרכה הקלוקלת של ממשלת ישראלית
5/7/12 | 418 צפיות
מה זה ? קואופרטיב "שלנו" . ולמה זה טוב לנו
21/4/13 | 1027 צפיות

פוסטים אחרונים

יצאת פראייר – שלמת מס נאמנות למקום

לצפייה במסך מלא

יצאת פראייר – שלמת מס נאמנות למקום

‎0

אקטואליה יוסי יונה, מירב ארלוזורוב, רווחים כלואים

0 תגובות יום רביעי, 6/2/13, 21:34

Yossi Yonah

המחדל של המדינה בעניין הרווחים הכלואים לא יורד מהכותרות, ובצדק. מרב ארלוזורוב מתארת היטב את "המציאות העגומה" שנובעת מ"ניסוח בלתי מוצלח" של חוק עידוד השקעות הון המאפשר לתאגידי הענק להעביר לקופת המדינה שיעורי מס מזעריים בלבד על הרווחים שלהם, כ-5% מס בלבד. היא גם מוסיפה שקיימת אפשרות ממשית שהמדינה לא תצליח לגבות אפילו את המעט הזה.

http://www.themarker.com/ markets/1.1923430

החלק המקומם ביותר בסיפור הזה שמציאות זו זוכה לתמיכה ולסיוע של אנשי האוצר. הנה הנימוק שהם מציגים: "מחיר הטעות הוא עצום. האם עדיף לטעות לטובת אינטל, ולשלם לה יותר מדי, אבל שתהיה כאן, או לרעת אינטל, ואז יש סיכון שהיא תצא מכאן? אם נבטל את חוק עידוד השקעות הון, ככל הנראה נפגע בהשקעות בישראל, מבלי שההכנסות שלנו ממסים ישתפרו משמעותית".

צודקת מרב ארלוזורוב המאשימה את אנשי האוצר ב"דוגמטיות יתר", שכן הם מתעלמים מכך שלחברות הגלובליות יש מה להפסיד . "חברות שהקימו כאן מפעלי ענק, בהשקעה עצומה, "היא אומרת, "לא ישמחו לנוון את המפעלים האלה".
על הדברים האלה יש מקום להוסיף שתי הערות:
ראשית, קודם בואו נשים לב כמה אי-צדק יש בטיעון של אנשי האוצר. הם למעשה אומרים שגובה המס המוטל על נישומים, יחיד או חברה, תלוי ביכולת שלהם לאיים בבריחה מהארץ. יוצא שבגלל שרובנו לא מאיים לעזוב את הארץ ולא רוצה לעזוב את הארץ, אנחנו משלמים מסים בשיעורים גבוהים יותר מהשיעור שאותו הם גובים מחברות גלובליות, שכן הן מאיימות לעזוב אם נעלה להם את שיעורי המס. המסקנה: הממשלה גובה "מס נאמנות למקום" מאזרחים שאינם רוצים (ואולי לא יכולים) לעזוב את הארץ.

שנית, אם בנאמנות אנחנו עוסקים, עולה בי הרהור טורדני שהתמיכה העקבית של אנשי האוצר בעמדה של החברות הגלובליות משקפת העדר נאמנות עמוקה לאינטרס הציבורי. התמיכה שלהם בחברות הלה קשורה לתופעה הפגומה של "הדלת המסתובבת". החבר'ה האלה, בין אם במודע או שלא במודע, מקדמים לעתים רבות את האינטרסים של החברות הגדולות מתוך תקווה שהם עוד יועסקו שם בתנאי שכר מפליגים. תן וקח – כך פועלת השיטה. וזה אכן קורה, יותר מדי פעמים. אז כיצד מבטיחים את הנאמנות של החבר'ה האלה לאינטרס הציבורי? צינון! יש לשקול הגבלות נוקשות יותר מאלו הקיימות על אפשרויות ההעסקה שלהם במגזר הפרטי בעקבות סיום עבודתם במגזר הציבורי.

דרג את התוכן: