0

אני מתעב שירה

‎1

אמנות ובמה  

1 תגובות   יום רביעי, 6/2/13, 23:36

כמה שירים ישראלים גרמו לי להבין, 

ולא לראשונה, 

אני מתעב שירה. 

 

והיה לי מורה ללאומנות (זאת איננה טעות) שאמר:

"אני לא אוהב ספרים חכמים - 

רק את החוכמה שבהם"

 

לא ברור, האם אני רק שונא את השחקנים,

או את משחקי המילים הזרות, 

לא רק להם. 

 

החנופה של מישהו, שנשמע כמו משהו,

ואין בו כלום, או כמו שמישהו אמר - 

"אין שם שפן". 

 

אלוהים-הלא-קיים-אדירים-שישמור,

כתיבת שיר היא אכן מעשה ברברי, 

אם בתוך כל הזוועות האלה,

של היצורים המהלכים על שתיים,

כל מה שאתה יודע,

זה לשחק בשפנים. 

 

ליל סתיו, ליל זוך, 

שתיקה גרומה נפרסת, 

על טינופות המדרכה, 

לכל אורך העולם

בין חריצי המרצפות מטפטפים 

חוטי אנוש, או שמא, 

דמעת ליל אמש קבורה דומם בקיר, 

אף היא מתעבת שירה. 

דרג את התוכן: