שורה בדול של מר קפיטולסקי

‎1

אמנות ובמה שורה בדוח של מר קפיטולסקי

0 תגובות יום חמישי, 7/2/13, 12:06

שׁוּרָה בַּדּוּ"חַ שֶׁל מַר קַפִּיטוֹלְסְקִי

– בֹּקֶר טוֹב לְרוּם הוֹדְךָ,הַנָּסִיךְ קַפִּיטוֹלְסְקִי,

רַחְמַן הַחַלָּשִׁים, חוֹמֵל הַנֶּאֱנָקִים,

נְסִיךְ הַמִּסְפָּרִים הַמִּתְגַּבְּרִים,

הִנֵּה לְפָנֶיךָ הַדּוּ"חַ, הִנֵּה הַמִּסְפָּרִים

וְגַם קָפֶה הַבְּרִיאוּת, עוֹזֵר הָעֲסָקִים.

תּוֹדָה רַבָּה, עוֹזְרִי,יַקִּירִי,

מַה יֵּשׁ לָנוּ הַבֹּקֶר בַּסְּבָבִים?

הַכֹּל יָפֶה מְאוֹד, הַכֹּל עוֹלֶה עוֹלֶהעוֹלֶה,

מַה זֶּה? יוֹרֵד?

מִי אֵלֶּה... רֶגַע... אֲהָהּ, אֵיתָן, חֶבְרַת אֵיתָן,

יַצְרָנֵי מוּצְרֵי הַבַּד... מֵהַמִּדְבָּר?

כֵּן, שָׁכַחְתִּי, הוֹי, אֵלֶּה רַק בְּעָיוֹת מְבִיאִים

אֵיךְ קָנִיתִי אֶת הַשּׁוּרָה הַזּוֹ?

לִמְכֹּר, לְהַעֲבִיר, לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, מִיָּד!

וְכָל עֲזָרָיו בִּדְמוּת אָדָם הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד,

מְזִיזִים, בּוֹדְקִים, בְּעִקָּר מוֹכְרִים.

הוֹ, בְּנִי יַקִּירִי, מַחְמַדַּי,

כָּךְ מָכְרוּ אֶת הַמִּפְעָל שֶׁלָּנוּ אֵיתָן,

שֶׁהָיָה מְמֻקָּם בַּמִּדְבָּר,

מָעֹז תִּפְאַרְתֵּנוּ,

כֶּתֶר רֹאשֵׁנוּ.

כָּל הַיָּדַיִם שֶׁעָמְלוּ, עָבְדוּ, בָּנוּ, יִסְּדוּ

כָּעֵת פֻּטְּרוּ.

כָּךְ אַבָּא סִפֵּר.

קֹדֶם הָיָה אַבָּא

מִתְעוֹרֵר לְקוֹל הַשֶּׂכְוִי,

הָיְתָה אִמִּי מוֹרַחַת גְּבִינָה עַל לַחְמִי,

הָיוּ שְׁנֵיהֶם מְאִיצִים בָּנוּ,

קוּמוּ יְלָדִים, עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא לְפָנֵינוּ.

לְכוּ אַתֶּם לְבֵית הַסֵּפֶר,

אֲנַחְנוּ, אַבָּא וְאִמָּא, לִמְחוֹז כֹּחֵנוּ הָאֵיתָן.

הָיָה הַבַּיִת הַהוּא גָּדוֹל וְרָחָב וְאֵיתָן,

קָלַט אֶת הַבָּאִים אֵלָיו,

וְהַגַּלְגַּלִּים הָיוּ נָעִים בְּקֶצֶב שִׁירָה אַדִּירָה

שֶׁל עָמָל וִיצִירָה.

הַמִּדְבָּר אָז חִיֵּךְ,

אֲפִלּוּ בְּגִשְׁמֵי בְּרָכָה בֵּרֵךְ,

"יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה"

מִפִּינוּ הִתְרוֹנֵן בְּרִנָּה.

הַחִיּוּךְ הָיָה תָּלוּי בְּפֶתַח בֵּיתֵנוּ,

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כָּל טוּב לִכְבוֹדֵנוּ,

וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁהָאֹשֶׁר הוּא מְנַת חֶלְקֵנוּ.

וְאוֹתוֹ יוֹם אָרוּר,

הַנָּסִיךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, קָרָא אֶת הַשּׁוּרָה

הַבִּלְתִּי מְנִיבָה.

הַאֻמְנָם לֹא מְנִיבָה?

וְאוּלַי רַק הַנָּסִיךְ,

יָרוּם הוֹדוֹ, קַפִּיטוֹלְסְקִי

לֹא רָוָה.

מֵאָז

אַבָּא לָבַשׁ אֶת פִּיגָ'מַת הַפַּסִּים

כְּמוֹ שֶׁל אֲסִירִים

וְהָיָה לַאֲסִיר בַּיִת.

יָשַׁב כָּל הַיּוֹם בִּפְנִים,

לֹא רָאָה אֶת זִיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּבְּקָרִים,

לֹא אָכַל אִתָּנוּ, הַיְּלָדִים,

כֹּחוֹ הָלַךְ אָזַל בָּעֲרָבִים הָאֲרֻכִּים.

אִלּוּ רַק יָכֹלְתִּי לְהַחְזִיר אֶת הַשּׁוּרָה

הַהִיא מֵהַדּוּ"חַ שֶׁקָּרַע

אֶת אֵיתָן מִלִּבֵּנוּ

וְאָנוּ מִתְפַּלְּשִׁים בְּחוֹל אֲסוֹנֵנוּ.

אֲבָל הַנָּסִיךְ קַפִּיטוֹלְסְקִי סָגַר

תִּיק וְעִנְיָן, וְאֶת הַמִּפְעָל הָאֵיתָן

לַסִּינִים מָכַר.

חוּשׁוּ, אוּצוּ עוֹזְרַי,

מַה יֵּלֵד יוֹם בַּדּוּ"חַ ...

ר. מיפו.

דרג את התוכן: