‎המשמר החברתי בכנסת‎

בכנסת, בית המחוקקים הישראלי, מכהנים 120 חברי כנסת. הם מחולקים לסיעות המבוססות על המפלגות בהן התמודדו ורצו במערכת הבחירות. 120 חברי הכנסת הם נציגי הציבור הישירים והם אמורים לפעול לפי האינטרסים הציבוריים, שעל בסיסם נבחרו. הם אלה שמפקחים ומאשרים את הממשלה, את תקציב המדינה, את החוקים לפיהם נחיה, ובכלל הם מהווים את הגוף החזק והשולט ביותר במדינה. 

למרות שחברי הכנסת אמורים לשקף את הייצוג האמיתי ביותר לעם, ישנם מספר עיוותים באופן הייצוג, בעד או נגד קבוצות אוכלוסייה שונות. עיוות הייצוג הבולט ביותר הוא מספרן הנמוך של נשים בין חברי הכנסת. בכנסת הנוכחית מכהנות 27 נשים, יותר מבכל כנסת קודמת ועדיין פחות מרבע מחברי הכנסת, זאת למרות שנשים מהוות את מרבית האוכלוסיה. 

בזמן כהונתם, חברי הכנסת נדרשים לוותר על הכנסות שוטפות מלבד המשכורת הציבורית, זאת על מנת למנוע מצבים של ניגוד עניינים וקידום עסקים פרטיים על חשבון הציבור הכללי. למעט מגבלת הגיל (21) והאזרחות (ישראלית, מן הסתם), אין הגבלה על מי יכול להיות ח"כ (חוץ מקביעות מיוחדות של בית המשפט). עבריינים מורשעים יכולים להיות מורחקים מבית הנבחרים עד 7 שנים לאחר סיום ריצוי עונשם, במידה והוטל עליהם קלון.

בכנסת הנוכחית מייצג כל ח"כ את קולם של 29,366 קולות. בגלל שכל ח"כ הוא בבחינת קולם הישיר של עשרות אלפי אזרחים, ועדת האתיקה, שבאפשרותה להרחיק ח"כים מדיונים בכנסת, אינה יכולה למנוע מח"כ מלהשתתף בהצבעה במליאה. במידה וח"כ פורש או נאלץ לפרוש מהכנסת, יתפוס את מקומו הבא בתור ברשימת המפלגה בה התמודד. 

בסיעת העבודה מכהנים הח"כית הצעירה ביותר (סתיו שפיר, 27) והח"כ המבוגר ביותר (בנימין בן אליעזר, שיחגוג 77 בשבוע הבא). לינק לחברי הכנסת לדורותיהם: http://main.knesset.gov.il/mk/ all/Pages/default.aspx