את המחקר שלי בדרך לנסות לפצח את השאלות איך כסף נוצר ובכלל איך המערכת הבנקאית עובדת עשיתי כמו בפאזל דרך ליקוט פיסות מידע מהרבה מקומות והרכבתם, אבל אף פעם לא נתקלתי בגורם רשמי שפרסם את הפאזל השלם באופן גלוי וללא רמזים. הניסיונות להוציא הודאה רשמית של הגורמים האחראיים למסקנות שלי התחילה בחמישה לאוגוסט, כשפניתי לדובר בנק ישראל עם מספר שאלות הנוגעות להתנהלות המערכת הבנקאית. השאלה האחרונה הייתה:
" האם כל הכסף נוצר במדינה על בסיס חוב? האם תוכל לכוון אותי לקישור רשמי של גוף רשמי שמסביר איך נוצר כסף בארץ ?".

מאחר שבנק ישראל הוא הרגולטור בארץ בנושא מדיניות ייצור הכסף ציפיתי לתשובה מהירה והפניה לקישור בנושא. בהזדמנות זו אציין לטובה את מחלקת הדוברות של בנק ישראל, שבדרך כלל ענתה לי בתוך פחות מ24 שעות לכל שאלה ששאלתי, גם כאלו שלכאורה היו מסובכות. הפעם לקח לבנק עשרה ימים להגיב לשאלות הכי בסיסיות. דובר הבנק התנצל על זמן התגובה הארוך וענה על השאלה:
"השאלה אינה ברורה. איני מכיר מסמך כפי שאתה מבקש – מציע לנסות ספרים בסיסיים במקרו כלכלה."
התשובה תסכימו איתי בהחלט מוזרה – האם יתכן שלמפעל לייצור מכוניות לא יהיה מסמך שמסביר איך מייצרים מכוניות ולחברת היי-טק לא יהיה מסמך שמסביר איך לפתח תוכנות? האם יתכן שבמשרד הפנים מייצרים תעודות זהות לפי הקריטריונים שהם מצאו בספרי האזרחות? איך יתכן לפיכך שהגוף שאחראי על ייצור הכסף לא מכיר מסמך שמסביר איך הוא מיוצר והאם ייתכן באמת שבנק ישראל לומד על איך מייצרים כסף ממאמרים של האקדמיה? האם ראשי הקורסים לכלכלה הם קובעי המדיניות המוניטרית בישראל?
העניין נראה לי תמוה ולכן חשבתי שהדובר לא הבין את שאלתי נכון, אז שאלתי אותו שוב במייל נוסף בצורה בהירה יותר:
"שאלתי הייתה האם כל הכסף במדינה מיוצר מחוב? במילים אחרות: האם כל הכסף שנכנס למחזור נעשה על ידי הלוואות בלבד? אם לא, כיצד הבנקים (המסחרי או המרכזי) מכניסים כסף למחזור? לפי אילו קריטריונים?"
הדובר הפעם העביר את השאלה לגורמים האחראיים בבנק אבל גם הם החזירו לי את אותה תשובה תמוהה:
"התשובה לשאלה , כאמור, מצויה בכל ספר בסיסי למקרו כלכלה." 

לא ויתרתי, ניגשתי לקורס בסיסי במקרו כלכלה שמלמדים באוניברסיטאות, ואכן שם מתואר תהליך ייצור הכסף בצורה זהה למאמר שנכתב פה באתר "על איך כסף נוצר". אגב זה ממש תמוה שאנחנו היינו אחד המקורות היחידים עד לא מזמן בארץ שכתב על הנושא באינטרנט בעברית (לכו תדעו, אולי בעתיד בנק ישראל יפנה את המתעניינים בנושא אלינו). הבעיה שהקורס המדובר כנראה לא כל כך מעודכן בלשון המעטה, שכן אפשר למצוא בו פעולות בנקאיות שנאסרו בחוק כבר לפני כמעט 30 שנה. אז איזה שיטה לפיכך שולטת היום בישראל?

מבנק ישראל כבר הבנו שלא נקבל תשובה ברורה. כנראה שנצטרך להסתמך על כך ששיטת ייצור הכסף לא השתנתה ב-30 השנים האחרונות, וכאן אנחנו מגיעים לשאלה גדולה עוד יותר שהקורס לא חושף: האם מישהו יודע איך המערכת הבנקאית בכללותה עובדת?
גם כאן התשובה היא כנראה לא. הנה למשל יזם שרצה בעבר להקים בארץ שירות מטבע (נש"מ),שזה בעצם להיות סוג של בנקאי פרטי, המעניק שירותי בנקאות לכלל הציבור, נתקל בבעיות שלא ציפה להן. הנה חלק ממכתב שכתב לראש הממשלה ב-2009 כפי שפורסם פה באתר בינואר שנה שעברה:

"התחלתי לעסוק בתחום הבנקאות, כמובן בכפוף לחוקים ולתקנות, ידע בנקאי לא היה לי, ולצערי בישראל הדרך היחידה ללמוד בנקאות היא על בשרך… הבנק מנע ידע, תקנות, נהלים, ויצר מצב בלתי הגיוני שבו נש"מ לא יודע מה מותר ומה אסור ובעצם פועל ללא לדעת את התקנות, ואף ברגעים אלו אינני יכול לקבל שום הנחיות ו\או תקנות על מנת לממש את מקצועי. כל פניותיי לבנק ולרשויות השונות נפלו על אוזניים אטומות"

מסתבר שחוסר השקיפות לגבי איך המערכת הבנקאית עובדת ומי אחראי עליה היא לא תופעה ייחודית לישראל – היא מתרחשת בכל העולם.
העיתונאי המוערך זוכה פרס פוליצר, ג'יסי איסינגר, חקר גם הוא את השאלה מה קורה בתוך המערכת הבנקאית. בראיון שנתן בחודש שעבר לתוכנית של מקס קייזר ברשת הטלוויזיה RT הוא מספר שהגיע למסקנה שאף אחד לא יודע מה קורה שם. לדבריו, אפילו המומחים הכי גדולים בתחום הבנקאות, הרגולטורים של המערכת ואפילו בנקאים בעצמם לא יודעים לענות על השאלה איך המערכת הזו עובדת. לדבריו זה נכון לכל המערכות הבנקאיות בעולם, כאשר מאחורי הדבר ישנה תופעה שיטתית של בנקים, שמבצעים עבירות בוטות על חוקים הכוללות עבירות מוסריות ותרמיות גדולות, שחוסר השקיפות מונע את חשיפתם ומשמש להם כחומת הגנה מפני תביעות.

צפו בראיון עם ג'סי איסינגר מדקה 14:

 

 

פורסם בהכלכלה האמיתית