כותרות TheMarker >
    ';

    ספריי:"אהבה זקופת קָמָה"- "בקצה השמש המתהווה" ו-"גבה גלים עד רוגש"

    מחברם של שלושה ספרי שירה:"אהבה זקופת קָמה" \"בקצה השמש המתהווה" ו- "גבה גלים עד רוגש". הנני חבר באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל, ושיריי מתפרסמים באתר האיגוד. כן מתפרסמים שיריי בכתבי עת שונים. נולדתי בקבוץ, סיימתי למודי כאגרונום, עם תעודת הוראה. עבדתי שנים רבות בבנק. מתגורר בהרצליה, נשוי, אב ל 2 בנים וסב ל 3 נכדים מקסימים. רומנטיקן – בן מזל דגים. *כל הזכויות על התכנים, שמורות למיכאל רייך*

    אהליבה (שיר)

    41 תגובות   יום חמישי, 7/2/13, 21:37

     

    ''

     

     

    אָהֳלִיבָה   -    (מתוך ספרי: "גבה גלים עד רוגש")

     

     

    מִבֵּין סִדְקֵי הַשַּׁעַר בֶּחָצֵר

    מֵצִיף הָאוֹר קְלוּשׁוֹת

    אֶת חַלּוֹנָהּ,

    וְהוּא קָרֵב לְאַט מֵאֹפֶל

    אֶל הַלֹּא נוֹדָע

    חֶרֶשׁ, כִּמְרַגֵּל

    יַקִּישׁ בִּמְלֹא הִסּוּס דַּלְתָּהּ

    וְאֵין פּוֹתֵחַ לוֹ שׁוּרָה

    אֵין אוֹת וְאֵין מִלָּה

    כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ,

    אָהֳלִיבָה

     

     

    מַדּוּעַ אַתְּ, בִּמְלֹא יִפְעָה נוֹכַחַת

    וְאֵינֵך? הֲלֹא מִשְׁעוֹל הַלֵּב זָקוּק

    שֶׁתִּכְבְּשֶׁנּוּ כַּף רַגְלֵךְ

    וְכִשּׁוּפַיִךְ

    פַּעַם אַחַר פַּעַם...

    כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמֵר לָבְנוֹ בָּעֵמֶק הַפּוֹרֶה

    וָלֹא -

    מִזְבַּח הַמֹּלֶךְ,שְׂדוֹת זָרִים,

    יַרְווּ עֵינוֹת הַטַּעַם

     

     

    כְּשֶׁיִּכְבֶּה הָאוֹר בִּמְעוֹנֵךְ הָרָשׁ,

    כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ

    וְכַזֹּאת יִלְחַשׁ:

    אִם לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ הַמְּבֹרָךְ

    בִּקְצֵה הַלַּיִל לִרְאוֹתֵךְ

    לֹא עוֹד יִהְיֶה

    רָחוּם לָךְ וְחָנוּן,

    יִטּוֹשׁ וְיִשְׁכָּחֵךְ

     

     

    כל הזכויות שמורות למיכאל רייך *

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/13 11:33:

      מרגש ונוגע
      כתיבה ייחודית בעיני, פשוט מקסיםםםםםםםםםםם

      שבת של אור ושל קסם

        1/3/13 08:27:
      יפות מילות האהבה
        22/2/13 17:27:
      מזכיר את אלתרמן. אבל יפה לכשעצמו.
        14/2/13 20:26:
      חש ושותף לדאגתך העמוקה.
        14/2/13 11:27:

      במעונה של ירושלים לא ייכבה האור עוד, ירושלים היא סמל האהבה הנצחית בין העם לבוראו, בין כנסת ישראל והרוח היהודית הנצחית המתחדשת כל הזמן, אותה ברית בלתי מופרת בין העם היהודי לנחלתו ירושלים. הייתה פעם או פעמים נטישה כואבת וארוכה, אבל שבו אליה שנית אוהבי ירושלים הבנויה לשקם את כל שעריה הסדוקים, ממש סיפור אהבה שלא תם ושרק עתה מצוי בשיא התרחשותו.

        12/2/13 22:35:
      "כשיכבה האור במעונך... " קראתי את הדיון המעמיק שלך ושל יהודית ( עמוקה ומעמיקה כהרגלה ) ובעקבות הארתך על אהליבה ... מקוה שלא נגיע לכך ... ולא יכבה האור ...
        12/2/13 21:07:
      אוהבת את כתיבתך והדימויים שאתה משתמש בהם.

      צטט: מיכאל 1 2013-02-11 19:23:14

      צטט: יהודית מליק שירן 2013-02-11 15:01:44

      מִבֵּין סִדְקֵי הַשַּׁעַר בֶּחָצֵר

      מֵצִיף הָאוֹר קְלוּשׁוֹת

      אֶת חַלּוֹנָהּ,

      וְהוּא קָרֵב לְאַט מֵאֹפֶל

      אֶל הַלֹּא נוֹדָע

      חֶרֶשׁ, כִּמְרַגֵּל

      יַקִּישׁ בִּמְלֹא הִסּוּס דַּלְתָּהּ

      וְאֵין פּוֹתֵחַ לוֹ שׁוּרָה

      אֵין אוֹת וְאֵין מִלָּה

      כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ,

      אָהֳלִיבָה

      אני לא יודעת למה, אך מילות הבית הזה לקחו אותי לפרשת רחב הזונה והמרגלים ששלח יהושע בין נון לתור את הארץ. אולי כי אחת המילים המרמזות בבית א' היא "מרגל". ואולם כותרת השיר מייחדת את העיר ירושלים ולא את העיר יריחו. כינוייה של  ירושלים רבים מאוד: לעיר כשבעים כינויים של חיבה והערצה, וביניהם: אהליבה, אריאל, ה' ייראה, הראל, טבור העולם, יפה נוף, כלילת יופי, כסא ה', משוש תבל, נוה שאנן, עיר היונה, עיר המחוברת, עיר הצדק, עיר השלום, עיר של זהב, קריה נאמנה, קריה למלך רב, קריית חנה דוד, רבתי עם, שער בת רבים, שׂרתי במדינות ועוד. 

       

       

      מַדּוּעַ אַתְּ, בִּמְלֹא יִפְעָה נוֹכַחַת

      וְאֵינֵך? הֲלֹא מִשְׁעוֹל הַלֵּב זָקוּק

      שֶׁתִּכְבְּשֶׁנּוּ כַּף רַגְלֵךְ

      וְכִשּׁוּפַיִךְ

      פַּעַם אַחַר פַּעַם...

      כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמֵר לָבְנוֹ בָּעֵמֶק הַפּוֹרֶה

      וָלֹא -

      מִזְבַּח הַמֹּלֶךְ,שְׂדוֹת זָרִים,

      יַרְווּ עֵינוֹת הַטַּעַם

       

       בשער גיא בנהינום הקריבו בן בכור למולך. מנהג זה היה מקובל אצל עמי הסביבה ובתקופת מנשה מלך יהודה הייתה החמרה והשפעה של עבודה זרה.

      כְּשֶׁיִּכְבֶּה הָאוֹר בִּמְעוֹנֵךְ הָרָשׁ,

      כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ

      וְכַזֹּאת יִלְחַשׁ:

      אִם לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ הַמְּבֹרָךְ

      בִּקְצֵה הַלַּיִל לִרְאוֹתֵךְ

      לֹא עוֹד יִהְיֶה

      רָחוּם לָךְ וְחָנוּן,

      יִטּוֹשׁ וְיִשְׁכָּחֵךְ

      השיר מתאר מערכת יחסים בין העיר ירושלים ודימויה ככנסת ישראל לאלוהים. העיר מדומה לאישה המנסה לכבוש דרכים אליה. אומרים שירושלים היא טבורו של העולם ובשיר זה די בולט. לא רק מחזר אחד יש לה. "כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ" יפציע במעונך ולא ישכחך. שיר המביע מילים של חיזור במושא אהבה. "אהליבה" פירושו אהלי בה. היא המגן והבית בפני אוייבי.

      ..........

      יהודית יקרה, המון תודה על הפירוש המעניין שנתת לשירי. בשעת כתיבת השיר, אכן כיוונתי לא רק לאהבת דבר/אשה. אגב: השם אהליבה מופיע בספר יחזקאל בהקשר לדברי תוכחה של הנביא. שם אהליבה היא בעצם מלכות יהודה, ואהלה - לממלכת שומרון.

       

      מלכות יהודה ובירתה ירושלים, המכונה בפי הנביא יחזקאל "אהליבה"

       

        11/2/13 20:01:
      יפה מאוד. שפתך עשירה.
        11/2/13 19:23:

      צטט: יהודית מליק שירן 2013-02-11 15:01:44

      מִבֵּין סִדְקֵי הַשַּׁעַר בֶּחָצֵר

      מֵצִיף הָאוֹר קְלוּשׁוֹת

      אֶת חַלּוֹנָהּ,

      וְהוּא קָרֵב לְאַט מֵאֹפֶל

      אֶל הַלֹּא נוֹדָע

      חֶרֶשׁ, כִּמְרַגֵּל

      יַקִּישׁ בִּמְלֹא הִסּוּס דַּלְתָּהּ

      וְאֵין פּוֹתֵחַ לוֹ שׁוּרָה

      אֵין אוֹת וְאֵין מִלָּה

      כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ,

      אָהֳלִיבָה

      אני לא יודעת למה, אך מילות הבית הזה לקחו אותי לפרשת רחב הזונה והמרגלים ששלח יהושע בין נון לתור את הארץ. אולי כי אחת המילים המרמזות בבית א' היא "מרגל". ואולם כותרת השיר מייחדת את העיר ירושלים ולא את העיר יריחו. כינוייה של  ירושלים רבים מאוד: לעיר כשבעים כינויים של חיבה והערצה, וביניהם: אהליבה, אריאל, ה' ייראה, הראל, טבור העולם, יפה נוף, כלילת יופי, כסא ה', משוש תבל, נוה שאנן, עיר היונה, עיר המחוברת, עיר הצדק, עיר השלום, עיר של זהב, קריה נאמנה, קריה למלך רב, קריית חנה דוד, רבתי עם, שער בת רבים, שׂרתי במדינות ועוד. 

       

       

      מַדּוּעַ אַתְּ, בִּמְלֹא יִפְעָה נוֹכַחַת

      וְאֵינֵך? הֲלֹא מִשְׁעוֹל הַלֵּב זָקוּק

      שֶׁתִּכְבְּשֶׁנּוּ כַּף רַגְלֵךְ

      וְכִשּׁוּפַיִךְ

      פַּעַם אַחַר פַּעַם...

      כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמֵר לָבְנוֹ בָּעֵמֶק הַפּוֹרֶה

      וָלֹא -

      מִזְבַּח הַמֹּלֶךְ,שְׂדוֹת זָרִים,

      יַרְווּ עֵינוֹת הַטַּעַם

       

       בשער גיא בנהינום הקריבו בן בכור למולך. מנהג זה היה מקובל אצל עמי הסביבה ובתקופת מנשה מלך יהודה הייתה החמרה והשפעה של עבודה זרה.

      כְּשֶׁיִּכְבֶּה הָאוֹר בִּמְעוֹנֵךְ הָרָשׁ,

      כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ

      וְכַזֹּאת יִלְחַשׁ:

      אִם לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ הַמְּבֹרָךְ

      בִּקְצֵה הַלַּיִל לִרְאוֹתֵךְ

      לֹא עוֹד יִהְיֶה

      רָחוּם לָךְ וְחָנוּן,

      יִטּוֹשׁ וְיִשְׁכָּחֵךְ

      השיר מתאר מערכת יחסים בין העיר ירושלים ודימויה ככנסת ישראל לאלוהים. העיר מדומה לאישה המנסה לכבוש דרכים אליה. אומרים שירושלים היא טבורו של העולם ובשיר זה די בולט. לא רק מחזר אחד יש לה. "כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ" יפציע במעונך ולא ישכחך. שיר המביע מילים של חיזור במושא אהבה. "אהליבה" פירושו אהלי בה. היא המגן והבית בפני אוייבי.

      ..........

      יהודית יקרה, המון תודה על הפירוש המעניין שנתת לשירי. בשעת כתיבת השיר, אכן כיוונתי לא רק לאהבת דבר/אשה. אגב: השם אהליבה מופיע בספר יחזקאל בהקשר לדברי תוכחה של הנביא. שם אהליבה היא בעצם מלכות יהודה, ואהלה - לממלכת שומרון.

        11/2/13 16:38:
      אם היא יהודיה - אין להתייאש כלל, כי כוחה רב........

      מִבֵּין סִדְקֵי הַשַּׁעַר בֶּחָצֵר

      מֵצִיף הָאוֹר קְלוּשׁוֹת

      אֶת חַלּוֹנָהּ,

      וְהוּא קָרֵב לְאַט מֵאֹפֶל

      אֶל הַלֹּא נוֹדָע

      חֶרֶשׁ, כִּמְרַגֵּל

      יַקִּישׁ בִּמְלֹא הִסּוּס דַּלְתָּהּ

      וְאֵין פּוֹתֵחַ לוֹ שׁוּרָה

      אֵין אוֹת וְאֵין מִלָּה

      כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ,

      אָהֳלִיבָה

      אני לא יודעת למה, אך מילות הבית הזה לקחו אותי לפרשת רחב הזונה והמרגלים ששלח יהושע בין נון לתור את הארץ. אולי כי אחת המילים המרמזות בבית א' היא "מרגל". ואולם כותרת השיר מייחדת את העיר ירושלים ולא את העיר יריחו. כינוייה של  ירושלים רבים מאוד: לעיר כשבעים כינויים של חיבה והערצה, וביניהם: אהליבה, אריאל, ה' ייראה, הראל, טבור העולם, יפה נוף, כלילת יופי, כסא ה', משוש תבל, נוה שאנן, עיר היונה, עיר המחוברת, עיר הצדק, עיר השלום, עיר של זהב, קריה נאמנה, קריה למלך רב, קריית חנה דוד, רבתי עם, שער בת רבים, שׂרתי במדינות ועוד. 

       

       

      מַדּוּעַ אַתְּ, בִּמְלֹא יִפְעָה נוֹכַחַת

      וְאֵינֵך? הֲלֹא מִשְׁעוֹל הַלֵּב זָקוּק

      שֶׁתִּכְבְּשֶׁנּוּ כַּף רַגְלֵךְ

      וְכִשּׁוּפַיִךְ

      פַּעַם אַחַר פַּעַם...

      כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמֵר לָבְנוֹ בָּעֵמֶק הַפּוֹרֶה

      וָלֹא -

      מִזְבַּח הַמֹּלֶךְ,שְׂדוֹת זָרִים,

      יַרְווּ עֵינוֹת הַטַּעַם

       

       בשער גיא בנהינום הקריבו בן בכור למולך. מנהג זה היה מקובל אצל עמי הסביבה ובתקופת מנשה מלך יהודה הייתה החמרה והשפעה של עבודה זרה.

      כְּשֶׁיִּכְבֶּה הָאוֹר בִּמְעוֹנֵךְ הָרָשׁ,

      כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ

      וְכַזֹּאת יִלְחַשׁ:

      אִם לֹא יָשׁוּב הָאִישׁ הַמְּבֹרָךְ

      בִּקְצֵה הַלַּיִל לִרְאוֹתֵךְ

      לֹא עוֹד יִהְיֶה

      רָחוּם לָךְ וְחָנוּן,

      יִטּוֹשׁ וְיִשְׁכָּחֵךְ

      השיר מתאר מערכת יחסים בין העיר ירושלים ודימויה ככנסת ישראל לאלוהים. העיר מדומה לאישה המנסה לכבוש דרכים אליה. אומרים שירושלים היא טבורו של העולם ובשיר זה די בולט. לא רק מחזר אחד יש לה. "כּוֹכָב נָכְרִי יִדְלַק מֵעַל רֹאשֵׁךְ" יפציע במעונך ולא ישכחך. שיר המביע מילים של חיזור במושא אהבה. "אהליבה" פירושו אהלי בה. היא המגן והבית בפני אוייבי.

      קשה השפה אך במקומה. ועם השם הקשה אני מזדהה.
        10/2/13 22:07:

      האם זו דמות אמיתית

      או לוט בערפל

      מי יודע...

        9/2/13 20:04:
      עוד שיר יפה פרי עטו של המשורר.
        9/2/13 17:03:
      אהבתי מאד
        9/2/13 14:21:

      מיכאל!

      עוד שיר משובח מבית היוצר של גאון השירה שלנו...

      הכי אהבתי את הרעיון שאפשר להיות נוכח (בשבילי זה גבר...) במלוא יפעה -ובו זמנית - איננו...רעיון גדול!

      *

      אלומה

        9/2/13 09:54:
      והשיר הזה גבה גלים עד רוגש ... עוצמת רגשות במילים ,בשורות ,בכל אות ואות ... כתיבתך מקסימה מיכאל .
        9/2/13 00:12:
      " וְהוּא קָרֵב לְאַט מֵאֹפֶל אֶל הַלֹּא נוֹדָע חֶרֶשׁ, כִּמְרַגֵּל יַקִּישׁ בִּמְלֹא הִסּוּס דַּלְתָּהּ וְאֵין פּוֹתֵחַ לוֹ שׁוּרָה אֵין אוֹת וְאֵין מִלָּה כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ, אָהֳלִיבָה :.. כתיבה נפלאה .. תודה (:
        8/2/13 23:21:
      תודה לכל הקוראים והמגיבים. כפי שאתם רואים, למרות הקשיים הטכניים, אני מנסה להראות כאן סימני חיים... ליעל, קראתי בעיון את דברייך. קודם כל - תודה לך על ההתייחסות הרצינית. בוודאי שלא יכולת למצוא מה שאינו בשיר. יחסי הדובר וה"גיבורה", אינם כפי שהיה רוצה, מה שנועד לתאר את היחסים המורכבים בין בני האדם... שבת מבורכת לכולכם.
        8/2/13 21:54:
      נפלא.
        8/2/13 15:18:
      שירה במיטבה, נפלא, תודה*
        8/2/13 15:16:

      .."כִּי זוֹ דַּרְכָּהּ,

      אָהֳלִיבָה.."

      וזו דרכך- כתיבה מרגשת .

      ואני אוהבת:-)

        8/2/13 12:39:
      מתקשר לי עם השיר "המגדלור" משנות ה50. סתם, אסוסיאציבית. אבל שירך הרבה יותר רק ועדין ממנו, פרט לסוף המפתיע.
        8/2/13 12:08:
      אוהבת את התיאורים, מלווים במיסתורין
        8/2/13 10:56:
      יפה ומרגש מיכאל, תודה.
      שירה במיטבה. קול צלול ומחודד של אהבה
      כתוב יפה מאוד מרגש ונוגע.
        8/2/13 10:41:

      עוצמת האהבה, עוצמת הנטישה, תעצומות האהבה הנכזבת.

      מילים חזקות, אנושיות, מראות עשירים שפה יפה - אבל לא מצאתי אהבה אמיתית וטהורה, המבקשת טוב לאהובה, בלי לבקש תמורה.

      מקובלים מדברים על ארבע דרגות של קבלה ונתינה  -

      לקבל על מנת לקבל

      לתת על מנת לקבל

      לתת על מנת לתת

      לקבל על מנת לתת.

      מקובלים אומרים כי מטרת הבריאה היא המעבר מהרצון לקבל על מנת לקבל, שזה החומר הראשוני שנברא, לרצון לקבל על מנת לתת, להיות צינור לשפע אלוהי, לקבל מאלוהים, על מנת לתת לבני אדם. האהבה הטהורה באה לדעתי מאלוהים, הוא מקור האהבה - מקור הבריאה ורק משם אפשר לתת לבני אדם אהבה טהורה, בלי לבקשה תמורה. האהבה הטהורה היא העוצמתית והאיכותית ביותר והיא היחידה שמרווה באמת את כל מישורי ההוויה.

      שאלו השואלים אם דייג אוהב דגים, ואם כן, אז למה הוא אוכל אותם.

      דייג לא אוהב דגים, הוא אוהב לאכול אותם וכך צריך לדעתי לפרש את אהבתם של בני אדם לזולתם, המתייחסים לאהוביהם כאל מקור מזונם. זה אנושי וזה מוכר, אבל רצוי לקרוא לדברים בשמם - זאת לא אהבה, זה מקור הזנה באיכות פחותה והזמינות לא תמיד יציבה ואמינה. 

        8/2/13 09:33:
      במילים כל לב ייכבש עינגת במילותיך תודה :-) *
        8/2/13 08:31:
      מיכאל תמיד טוב לפתוח את היום בקריאת שיר שלך. כן ירבו. טלי*
        8/2/13 07:58:
      "יקיש במלוא הסוס דלתה" - יפה מאוד
        8/2/13 07:35:
      תודה מיכאל על עוד שיר יפה ונוגע....אתה המשורר...אמרה אביה....אכן כך...יישר כוח ושבת טובה...סאלינה
        8/2/13 07:18:
      מיכאל יקר כמו תמיד...שירה במיטבה - בעיניי....אתה המשורר :) תודה ושבת מחבקת
        8/2/13 01:09:

      איזה יופי - שורות שאהבתי במיוחד:
      הֲלֹא מִשְׁעוֹל הַלֵּב זָקוּק

      שֶׁתִּכְבְּשֶׁנּוּ כַּף רַגְלֵךְ

      וְכִשּׁוּפַיִךְ

      פַּעַם אַחַר פַּעַם...

        8/2/13 00:46:

      .

      יפה לך.

      והנסתר מוביל את הגלוי.

      .

      קליק על התמונה - תודה.

      .

       

      Water Colours animated Flash ecard

      Water Colours

        8/2/13 00:28:
      לא פשוט בכלל. אבל כתוב באמפטיה...............
        7/2/13 23:07:
      כתיבה מיוחדת במינה
        7/2/13 22:53:
      דימויים נפלאים בסיפור נוגע ומרתק
        7/2/13 22:24:
      מיכאל, שירתך כמים לנפש צמאה
        7/2/13 22:09:
      אהבתי מאוד!!

      פרופיל

      מיכאל 1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון