0

סיפורו של דייג מטומטם

0 תגובות   יום שבת, 9/2/13, 03:42

''

הבת שלי והדג.

הלכנו היום לים לדוג דגים, הצטרפו אלי ביתי והחבר שלה.

יום נפלא השמש זורחת, רוח מזרחית חמה ויבשה נושבת.

אנו פורסים את החכות ומתחילים לדוג ותופסים דגים קטנים.

פתאום בא לבת שלי לדוג, " אבא תיתן לי חכה אחת, בבקשה".

"אני מצטער יש לי רק ארבע חכות, אין לי חכה מיותרת לתת לך."

היא מעקמת את פנייה ופונה לחבר שלה, גיא, תן לי חכה אחת".

הוא למד, מסתכל עליה במבט מתנצל, "אני מצטער יש לי רק שלוש חכות."

היא מעקמת את הפנים, "אתם רעים, אני הולכת לחפש צדפים".

"תלכי , תלכי , אתן עד חצי המלכות, עד לחכות", אני אומר לה.

לפתע נתפש דג גדול באחת החכות שלי, אני מרים אותו בהתלהבות.

דג דניס גדול, אני בוחן אותו, זה לא דג שגדל בטבע, כנראה הוא ברח

בסערה מהכלובים באשדוד, לי זה לא משנה, דג זה דג.

אני מניח אותו בדלי וניגש למים למלא את הדלי, אני מפגר.

בגריפת המים לתוך הדלי הדג נפל ונעלם במים, טעות של טירונים.

אני מנחם את עצמי, לפחות תפסתי אותו.

נזכר במשפט שדייג זקן אמר לי פעם, "דייג יכול להגיד שתפש דג.

רק כאשר הדג נמצא בצלחת עם צי'פס".

לאחר כרבע שעה, אני יושב על הכסא ומתבונן במים הכחולים.

אני מבחין בדג שתפסתי וברח, צף על המים כעשרים מטר מהחוף.

מבלי לחשוב יותר מדי קפצתי למים הקרים להביא את הדג.

קור מקפיא, הביצים שלי הגיעו עד לגרון, אני נזכר בשלב ראשון בקורס חובלים.

איזה סדיסט החליט שבמקום ריצת בוקר תהיה שחיית בוקר, סיוט יומי באמצע החורף.

אני תופש את הדג וחוזר בשחייה לחוף, הבת שלי וחברה מנציחים את הטמטום

שלי בהייפון. יוצא מהמים עם חיוך של ניצחון ורועד מקור.

ניגשים אלי בחור ובחורה ושואלים, "האם אתם מביימים סרט".

"כן", אני עונה להם, "סיפורו של דייג מטומטם."

אני מקווה שלא אקבל דלקת ריאות, אבל זה היה שווה, טעם החיים.

''

יוצא קפוא מהמים עם הדג ביד


אלון



 



 



 

דרג את התוכן: