כותרות TheMarker >
    ';

    ארץ חדשה

    חויות רילוקיישן בסינגפור, כפי שהן נשקפות ממוחו המעוות של המחבר.

    פוסטים אחרונים

    0

    יאללה נגמר... לא כל מכתש שעשה B-52 צריך להפוך

    0 תגובות   יום שבת, 9/2/13, 04:35

    הפוסט הקודם הסתיים ברכיבת קטנועים ברחבי הו צ'י מין. הנוכחי מתחיל בבוקר שאחרי. חור שחור, ללא הסבר מניח את הדעת, בן שתיים עשרה שעות, נפער בחיינו. אל תשאלו ואנחנו לא נשקר...

     
    ***
    השקמה מוקדמת, ביחס למצופה מחופשת בטלה. מתגלגלים לבופה לארוחת בוקר עשירה (הכדורגלן מבקש לציין בשנית, שלא היו פנקייקים). ה'אמבות' גודשות במיצי קיבה ואנחנו נאספים ליום טיול למקדש Cao Dai ולביקור במנהרות Cu Chi ששימשו את לוחמי הוייטקונג במלחמתם בכובשים האמריקאים.
    '' 
    הנסיעה למקדש אורכת כשעתיים וחצי, אם לא מחשבים את העצירה לקפה באיזה 'חושה' על אם הדרך.
    מגיעים לטקס הדתי שמתחיל בדיוק בשעה 12:00. מקדשים בדרך-כלל לא מרשימים אותי. למרות שכך, אני חייב להודות שהמקדש מרשים והטקס פשוט מקסים. בהחלט שווה את המאמץ והנסיעה הארוכה.
    '' 
    ה'אמבות' שוב רעבות אז 'ימות העולם' ...וארוחת צהרים במסעדה (שוב פעם?) וייטנאמית מקומית.
    מחוץ לעיר הגדולה אין הרבה אפשרויות ולמרות הכל, האוכל הויאטנאמי ממש על הכיפאק. לא חריף מדי, לא מטוגן ומלא בטעמים וניחוחות מעניינים.
    ''
    ...רק לא זה...
    ממשיכים בנסיעה למנהרות. אפשר להתענג על הנוף הכל-כך ויאטנאמי. שדות אורז, מטעי גומי נהרות וירוק אין-סופי. שינוי מרענן ממראות העיר הגדולה.
    אפשר... אבל, כל עוד יש סיגנל 3G באייפדים, מי בכלל מסתכל החוצה, אנחנו קוראים כתבות ב YNET ומשחקים סוליטר ברשת. אורז וגומי יש גם בסופרמרקט... אבל דור 3, לא בכל מקום.
     
    בלי קשר למי מאיתנו, שירת כמ"פ בשריון, מטכ"ליסט בסיירת קריה או טכנאי במבמה בשק"מ. לכולנו משקעים בלתי מחיקים מימי מהמילואים שחווינו.
    במנהרות, כל אחד מאיתנו מתחבר 'לאני המיליטנטי' שבו ואנחנו מפגינים אומץ לב יוצא דופן, בהדגמות הכניסה לבורות ומחילות בפני תיירים יפנים. אנחנו מציגים את עצמנו כלוחמי קומנדו אמיצים שהיו שותפים בחיסולו של בין-לאדן.
    הישראלים כידוע ליפנים, לא מפחדים מכלום. חוץ מזה שאנחנו המדינה שקנתה מהם הכי הרבה סובארו פֶר נפש. מן הראוי, שיפגינו מעט כבוד...
    זוחלים במערות הצפופות, כמו מבריחי נשק פלסטינאים מרפיח המצרית. אני מנסה לתבל את הזחילה בהומור מעוות כשאני פוצח בצווחות "I don't want to die" היפנים לא מתרגשים... אולי בגלל שהם לא מבינים מילה באנגלית. אולי בגלל שאחרי פוקשימה המוות לא נשמע להם אופציה כל-כך נוראית או בגלל שהם סומכים בעיניים עצומות על הקומנדו הישראלי.
     
    ''
    שלושת המוסקטרים - מפגרים אבל אופטימים.
     
    בסוף ה'מסלול' אנחנו מקבלים כובע וסיכת מ"מ ויאטקונגית. שום מגרש מסדרים, בבה"ד 1, לא יכול להתחרות בתחושת הגאווה שפוקדת אותנו. מרגישים אמיצים מספיק כדי להצטלם בפוזה לוחמנית למען יראו ויראו. את האמריקאים לא הצלחנו לגרש אבל את הדונגים מהארנק... בקלות! 
    חוזרים למלון, רק כדי לתכנון איפה נאכל ארוחת ערב. אנחנו מונחים בעזרתו המקצועית של 'רס"פ הקולינריה' למסעדה ויאטנמית מומלצת העונה לשם - Cuc Gach Quan עכשיו תנסו להגות את השם בקול רם... מזמינים מקום מראש כפי שהמליצו לנו ומגיעים למסעדה יפיפיה. המלצר, מרכיב ביחד איתנו את המנות עם ההמלצות האישיות שלו והבקשות שלנו. 'ללקק את האצבעות'.
    לא טעים...מדהים. גם המקום, גם האווירה וגם האוכל. אם הזדמנתם לסייגון, אל תפספסו. http://www.cucgachquan.com.vn/en 
     ''
     מדושני עונג אנחנו פונים לפדות את המסא'ז שהובטח עוד מ'פוסט  האיומים'. ההמלצות נלקחו מ Trip advisor למרות העקשנות של שותפי למסע, לבחור בהמלצות מאתר ליברלי יותר כדוגמת... "האפי מסאז' דוט קום".
    מבחר הטיפולים גדול ומפתה, אבל בסוף נסגרים על מסא'ז אבנים חמות.
    בביטחון מלא, מדובר במסא'ז הכי טוב שאי פעם קיבלתי. אירוע מפנק ברמה עולמית.
    שגינו בבחירת שישים דקות שהיו לטעמי קצרות מידי ולכן אמליץ על 90 דקות .
    רק בשביל זה שווה לחזור שוב להו צ'י מין. רצוי להזמין מקום מראש.  http://myspa.com.vn    
    ''
    ...התלבשנו רק לצילום.
    את הערב חתמנו בבירה מקומית על אחד הגגות שמשקיף על העיר. מוזיקה טובה. בעיקר זרים. נחמד. סיום נאות.
     
    יום אחרון - (כי לכל דבר טוב, יש סוף טרגי)...
    הבוקר מתחיל כהרגלו במצוד אחרי הפנקיקים הנעלמים. שוב, ללא הצלחה יתרה. הכדורגלן ממאן להתנחם משלל הקינוחים האחרים שמפארים את המזנון. "האכזבות מחכות לנו בבית... לפחות בסייגון תהנה..." אני נוזף בו.
     
    חלקו הראשון של היום, מוקדש לסיור באתרים היסטוריים בהו צ'י מין.
      כנסיית Notre Dame Cathedral
    • בית הדואר המרכזי - Saigon Central Post Office
    • ארמון הנשיאות - presidential palace.

     

    ''
    הבחורה לא קשורה להיסטוריה... סתם שתדעו!
    לכל אחד מהם חלק בלתי נפרד מסיפור המלחמה והמהפכה. האובסיסיה הויאטנאמית בנוגע לצרפתים, האמריקנים, הדרומיים והצפוניים מתחילה להימאס. כמה אפשר לבחוש ולחיות בעבר?
    יאללה נגמר... תתקדמו הלאה...לא כל מכתש שעשה B-52  צריך להפוך למקדש.


    לקראת הצהרים אנחנו חוזרים לשוק Ben Thanh להשלמת הקניות על-פי הנחיות שמונחתות עלינו מהנשים בוואטסאפ.

    כמו החיסולים בעזה, אנחנו ממוקדים במטרות שהוקצו לנו. עוברים בזריזות בין הרוכלים. פועלים, כפי שבוודאי נכתב על הטיל ש'ביקר' את אחמד ג'עברי ..."בדרך לעוד לקוח מרוצה".

    מסיימים ברובע הטיילים (Backpackers). איזור, רווי מאכסניות, מסעדות וחנויות קטנות. קריצה לקאווסאן התאילנדי, רק בלי התאילנדים דוברי העברית ולמרבה הפלא גם בלי ישראלים.

    הזדמנות אחרונה למזכרות, תיקים (לואי-ביטון), תמונות, סרטי DVD 'מקוריים', בניסיון שאבדה תקוותו, לדלל את מליוני הדונגים שנותרו בארנק.

     

     שעה וחצי ואנחנו בבית.... לפחות עד הטיול הבא.


    סייגון מפתיעה לטובה. בניגוד להנוי הבירה, סייגון הרבה יותר נקייה. כמעט ולא תמצאו אשפה ברחובות, ההשפעה הצרפתית בארכיטקטורה ובקולינריה מאוד דומיננטית ואפילו נושא הביטחון האישי, שכל כך הזהירו אותנו מפניו, מניח את הדעת.

    האוכל מצויין, הבירה קרירה והבחורות יפות בדיוק כמו שתמיד טענו האמריקאים. הוייטנאמים מתגלים כעם חם, נעים וחברותי.


    למרות הבושות וההתנהגות האינפנטילית של שותפי היה כיף.

    כיף לגלות מקומות חדשים.

    כיף לברוח מדי פעם לסוף
    שבוע פרוע רגוע.
    כיף!


    תודות:

    תודה לנשים שפירגנו - למרות שבסופו של דבר זה יעלה לנו...

    תודה לטייגר - ש'יצאו גברים' אחרי מכתב הנאצה שלי ושידרגו אותנו, בשני הכיוונים, בלי למצמץ.

    תודה לדונגים שבלעדיהם לא היינו מגיעים עד הלום. מצד שני, איתם לא הגענו רחוק.

    ותודה לשני ה'אמבות' שהזכירו לי, שלא משנה בן כמה אתה. בטיולי גברים אתה תמיד מתנהג כמו ילד...

     

    בבניין ציון ננוחם... שבת שלום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סולל הדרך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין