טרויה, פתיחה מנומנמת – שמעון רוזנברג טְרוֹיָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה הַחוֹמָה מֻקֶּפֶת בִּטְרוֹיָה אָנוּ זְקִיפִים מַשְׁקִיפִים לַמֶּרְחָק עֲסוּקִים כָּל יוֹם בְּזֶמֶר וְלֹא רוֹאִים מִמֶּטֶר
כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֶיהָ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת
עַל עֶרְווֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים וְכָל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה עִוְּרִים חוֹפְרִים בֵּין רַגְלָיִךְ.
|