כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    0

    עבודה עברית

    24 תגובות   יום שישי , 11/1/08, 15:28
     

    שישי הוא יום טוב לפוסטי אורח, זה מאפשר לי לעשות מה שבני אדם מן היישוב עושים במשך כל השבוע. לשמחתי, אחרי יום שלם בדרכים, הגעתי המיילה ומצאתי פוסט אורח אלמוני ולא מתוכנן על מעסיק מסתורי ולא קיים. כלומר קיים, אבל בחלל החיצון.

    קבלוהו.


    שמרו  מרחק. גם אם אתם פרחי עיתונות שחושבים שפרחוני את זכרוני זו פלטפורמה טובה להתחיל בה כדי להשתפשף בתחום. גם אם אין לכם מושג מהחיים שלכם ואתם בטוחים שהשם  ברזומה יועיל לכם במקום העבודה הבא - שמרו מרחק, כי אתם לא יודעים מה מחכה לכם.

     

    מה כבר יכול לחכות לכם, אתם שואלים? שום דבר, אם אין לכם בעיה עם המתנה עד אין קץ לתשלומים המגיעים לכם בדין. רשמית עובדים באותו מקום דמיוני על שוטף פלוס 68. לא רשמית, משלמים שוטף פלוס 120. פורסם ביוני? תקבלו צ'ק לדצמבר. פורסם באוגוסט? תקבלו בינואר. פורסם בדצמבר? תקבלו במרץ.

     

    כלל אצבע: תמיד כדאי לכם לחשוד במקום שבו מנהלות החשבונות הזוטרות מתחלפות תוך שבועיים בממוצע. מעניין אם הן מתחלפות כי הן יודעות יותר מדי פרטים לטעמו של מישהו; או משום שמצפונן לא נותן להן יותר לעכב עוד תשלום, להמציא עוד תואנת סרק, לחכות עוד חודשיים עד לייאוש מוחלט של הכתב.

     

    הצ'ק שלכם לנצח "מוכן אבל לא חתום", תמיד ממתין במשרד הלא נכון, הלך לאיבוד או עבר עדכון. לא משנה מה השעה, הזמן הוא תמיד רגע אחד (ארוך נורא) לפני שהבוס יואיל לחתום עליו.

     

    ופתאום: הצ'ק מגיע! סיבה לפתוח בקבוק שמפניה (המלצה: הסתפקו ביין נתזים זול, כי אתם אוכלים חסכונות כבר כמה חודשים). ובכן, מה כתוב באותו הצ'ק? הסכום נאמן למקור, איזו הקלה - ורק התאריך, התאריך. מספר כלשהו מודפס באותיות דפוס בשדה התאריך, נאמר חודש מאי או אוגוסט או אוקטובר, ועליו מחיקה בעט. במקום התאריך המקורי המחוק כתוב בכתב יד מספר אחר, נאמר חודש יולי או נובמבר או ינואר (בהתאמה) ועליו עוד מחיקה בעט. ואז כתוב בכתב יד מספר אחר, לרוב כזה שמסמל כבר חודש בשנה אחרת. כך שבהחלט אפשר לפדות אותו. בעוד ארבעה חודשים.

     

    והתוכן? אחחח, התוכן. א-מחייה. איפה עוד בעולם (מלבד איזו כנופיית צהובונים בריטיים שעוטפים בהם פיש אנד צ'יפס) יש אקולוגיה נמרצת כזו של תוכן, מחזור מעולה כל כך של חומרים והתאמתם לנסיבות חדשות בכל פעם? כושר ההמצאה במקום הדמיוני ההוא פשוט מפליא. קחו מאיזה קיוסק את הגיליון הטרי של עציצים לוהטים. חזרו אחרי חודש וקנו גיליון עציצי נוסף. עכשיו פתחו והשוו בין שני הגיליונות. מי שימצא יותר מ-20% הבדלים בין השניים יקבל פרס. מי שימצא את הגיליון המקורי, פריט לאספנים שבו התפרסמה בפעם הראשונה הכתבה הגנרית על רקפות צהובות במעמקי הכנרת ראוי לפרס וודוורד וברנשטיין.

     

    או: בשלב ראשון מוציאים את ירחון החמוס. מזמינים כתבה (מכם הנאיבים) ב-300 שקל על עיצוב מלונה לחמוס. בשלב שני מוציאים ירחון עיצוב, מאווררים את הכתבה ההיא ומוסיפים תמונה אחרת. בשלב השלישי מוציאים ירחון פרסומי לקידום גלגלי ענק, מאבקים את הטקסט המעפן, מחליפים תמונה והיידה - כתבה חדשה. לא זכויות יוצרים, לא תשלום נוסף, בלי ליידע, בלי לדפוק חשבון. הכל לפי חוזה כמובן. מעסיקים רבים מחתימים על החוזה הזה, השולל את זכויות היוצרים מהכתבים, אבל רק בפרחוני את זכרוני עושים בו שימוש מסיבי כל כך.

     

    "אתם באים לכאן כולכם לקחת את הצ'ק, מקללים וממשיכים לבוא", תמה אחד ממגלגלי הצ'קים. צודק - אבל איך פרחי הכתבים ומחפשי העבודה הצעירים אמורים לדעת שכך יאונה להם? ובכן, כולי תקווה שפרחי הפרחים הרעננים האלה קוראים את ולווט וימצאו לעצמם חלטורות אנושיות יותר מעתה והלאה. תאמינו לי, חברים, לפעמים עדיף למלצר.


    תודה לפועל הדחק האלמוני. הסיפור דמיוני ולא קשור לשום מקום על פני הפלנטה, ודאי שלא ברחבי מדינת היהודים.
    נדמה לכם שהייתם שם פעם, בארץ להד"ם? רוצים לדבר עם הכותב? שלחו לי ואני אצנרר.

     

    vlvtunderground@gmail.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/1/08 11:11:

       

      צטט: velvet 2008-01-11 20:20:15

       

      צטט: qanunji 2008-01-11 20:06:57

       

      צטט: velvet 2008-01-11 20:04:19

       

      הטקסט ערוך. לא עם גרזן, עם סקלפל.

      לא נאה לך אזמל ?

      ועד נוטרי העברית.

      אני לא בטוחה שחד הם.

      אני בטוח.

      אחרי שביקרתי בלינק, הבנתי למה את מגיבה בירוק...

        12/1/08 08:11:

       

      צטט: twister 2008-01-11 21:23:19

      ריקי, אני רק רוצה לשתף אותך באמירה הנוגעת ללב של הדוגמנית נטלי עטיה (האמת, במקרה הזה "קולבית" הולם אותה יותר) שהפציעה ליד שולחנם של חבורת היזמים האמיצים שהגתה את תנועת המופת "ארוחה משפחתית כל יום שישי!" ובהזדהות נוגעת ללב אמרה, כמעט בדמעות, ש"אחרי שבמשך השבוע כל יום אני אוכלת אוכל של מסעדות, אני חושבת שמגיע לי לפחות לילה אחד לאכול ארוחה משפחתית, ביתית, נורמלית..."

      די, מספיק כבר עם המסעדות האלה!

      שבענו מהבראסרי, מכּתית, מאירועים משפחתייים בבית פוד-ארט!

      העם רוצה ארוחה ביתית!!!...

      זה אחד הדברים היותר מצחיקים ששמעתי השבוע (מצד שני, אולי עבר עלי שבוע קשה)

        11/1/08 22:25:


      צ'ק שלא מגיע? שוטף פלוס 60-90-120-365? סליחה, חברות וחברים, מישהו כאן נרדם ב-1962 והתעורר הבוקר? כן, זו הנורמה. זו הנורמה בשוק בכלל ובשוק התקשורת בפרט. הם (כותבי וחותמי הצ'קים) עושים מה שהם רוצים, והפראיירים אפילו לא מתחלפים.

      אז תרשו לי עצה מבעל ניסיון (ארוך): אל תזוזו מילימטר אחד בלי מקדמה במזומן (נהוג לדרוש ולקבל אפילו 50%). והיתרה - עם השלמת העבודה. ואם השכר מתעכב, זו הלנה. תתבעו. ויותר טוב - אל תעבדו בשבילו יותר לעולם.

      כן, אני יודע שזה נשמע נאיבי, תיאורטי ואולי אפילו דימיוני. אבל אם מתעקשים זה עובד. מניסיון

        11/1/08 22:14:

      כה נלעג... חמישה מיליון דולר? דקדנס.

        11/1/08 21:59:

       

      צטט: rikyc 2008-01-11 21:46:45

       

       

      :-) תודה על השיתוף. איפה היה שולחן היזמים שהיא הפציעה לידו?

      באמת רחמנות.

      שתבוא אלינו, הכנתי הערב בטטות בתנור ותבשיל חיטה מלאה עם פטריות וסילאן.

       

       

      מכירה ערוץ 10?

      שלח ודרוקר הלכו לשמוע מהחבורה מה הסיפור עם העמותה החדשה והנושאים הדחופים שהיא בחרה לעסוק בהם.

      ומכל האנשים בעולם, דווקא נטלי החליטה להתבטא. נורא חבל.

      כך יורדים 5 מיליון דולר לטימיון לשון

        11/1/08 21:47:

       

      צטט: נתן אבויון 2008-01-11 21:25:14

      מפליא אותי כל פעם מחדש לגלות את הפער העצום שבין הזוהר המוצמד לעיסוק במדיה (במיוחד טלויזיה) למציאות של עבדות מודרנית. עושה רושם שלא מעט מן העוסקים במלאכה מוכנים שישלמו להם במטבעות של זוהר. אחרת קשה לי להבין את שיתוף הפעולה שלהם במירוק הברק.

       

      זה בדיוק מה שאני חשבתי. לא שלא התחלתי בשכר רעב, יותר מידי שנים, אבל שילמו בזמן.

       

        11/1/08 21:46:

       

      צטט: twister 2008-01-11 21:23:19

       

      ריקי, אני רק רוצה לשתף אותך באמירה הנוגעת ללב של הדוגמנית נטלי עטיה (האמת, במקרה הזה "קולבית" הולם אותה יותר) שהפציעה ליד שולחנם של חבורת היזמים האמיצים שהגתה את תנועת המופת "ארוחה משפחתית כל יום שישי!" ובהזדהות נוגעת ללב אמרה, כמעט בדמעות, ש"אחרי שבמשך השבוע כל יום אני אוכלת אוכל של מסעדות, אני חושבת שמגיע לי לפחות לילה אחד לאכול ארוחה משפחתית, ביתית, נורמלית..."

      .

      באמת, רחמנות.

      עכשיו באמת התבהרה לי מטרתה האמיתית של התנועה הזו;

      די, מספיק כבר עם המסעדות האלה!

      שבענו מהבראסרי, מכּתית, מאירועים משפחתייים בבית פוד-ארט!

      העם רוצה ארוחה ביתית!!!...

       

       

       

       

      :-) תודה על השיתוף. איפה היה שולחן היזמים שהיא הפציעה לידו?

      באמת רחמנות.

      שתבוא אלינו, הכנתי הערב בטטות בתנור ותבשיל חיטה מלאה עם פטריות וסילאן.

       

      ואגב, בטיים אאוט יש במדור האוכל רשימה על מקומות שמהם אפשר לקחת חמין או לאכול בהם, נראה כמו משהו ששווה לשמור. קר לי!

        11/1/08 21:25:

      מפליא אותי כל פעם מחדש לגלות את הפער העצום שבין הזוהר המוצמד לעיסוק במדיה (במיוחד טלויזיה) למציאות של עבדות מודרנית. עושה רושם שלא מעט מן העוסקים במלאכה מוכנים שישלמו להם במטבעות של זוהר. אחרת קשה לי להבין את שיתוף הפעולה שלהם במירוק הברק.

        11/1/08 21:23:

       

      ריקי, אני רק רוצה לשתף אותך באמירה הנוגעת ללב של הדוגמנית נטלי עטיה (האמת, במקרה הזה "קולבית" הולם אותה יותר) שהפציעה ליד שולחנם של חבורת היזמים האמיצים שהגתה את תנועת המופת "ארוחה משפחתית כל יום שישי!" ובהזדהות נוגעת ללב אמרה, כמעט בדמעות, ש"אחרי שבמשך השבוע כל יום אני אוכלת אוכל של מסעדות, אני חושבת שמגיע לי לפחות לילה אחד לאכול ארוחה משפחתית, ביתית, נורמלית..."

      .

      באמת, רחמנות.

      עכשיו באמת התבהרה לי מטרתה האמיתית של התנועה הזו;

      די, מספיק כבר עם המסעדות האלה!

      שבענו מהבראסרי, מכּתית, מאירועים משפחתייים בבית פוד-ארט!

      העם רוצה ארוחה ביתית!!!...

       

       

       

        11/1/08 21:13:

       כדי שיהיה קל ללחוץ למתקשים:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=284681

        11/1/08 21:13:

      לטובת הקוראים העיתונאים הצעירים, שלא מזהים במי מדובר וראוי שיזהרו, ולתפארת הקפה המעפן שביטל את הטראקבקים (לא שאי פעם הם היו כמות שצריך פה), להלן הלינק לפרחוני את זכרוני, אצלי בבלוג.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=284681

       

      ויופי של מוסיקה ריקי, אכן.  

        11/1/08 21:04:
      זו לא סטיה, זה הנורמאליות. :) ולדעתי ליל חניה בין השירים הטובים שנכתבו בעברית, וגם שהולחנו. זה שיר מופתי.
        11/1/08 21:00:

       

      צטט: rikyc 2008-01-11 20:49:48

      אני לא יודעת למי זה ידגדג, אבל אני כבר חצי שעה רואה קליפים של להקת חיל הים, וזה מציף ברגשות, לא רק נוסטלגים. היו להם שירים מאוד יפים.

      תראו את דורית ראובני ב"מסביב למדורה", איזה נערה יפה היא הייתה, איזה פנים משורטטים וצחים, וכמה יפה וצלול היא שרה.

      http://www.youtube.com/watch?v=LJczCgCYt-s&feature=related

       

      אחר כך תראו את חיה ארד, הסולנית העלומה ב"על אם הדרך". איזה קול אלוהי.

      http://www.youtube.com/watch?v=yQAt0TVLUQY&feature=related

       

      חבל, חבל. כמה תקוות היו להם שתהיה פה מדינה לתפארת.

       

      אוי, השירים האלה הם הסטיה שלי. "ליל חניה" של אלתרמן... עילוי.

       

        11/1/08 20:54:

      והנה המילים, נתן אלתרמן, על אם הדרך

       

      על אם הדרך עץ עמד, עמד נופל אפיים.נום, נומה, בן. הלילה רד, ליל סער על המים.הס, ילד. הספינה על צד, נוטה מזעף רוח.על אם הדרך עץ עמד, אין ציץ ואין תפוח.

      אל זה העץ אי פעם, בן, אבי אמך הגיע.
      וצל ערבית בעץ קינן, ובד הוא לא הניע.כבש בו ראש אבי אמך, פניו לירושלים.נשא בבכי תפילת מנחה, עם אלוהיו בשניים. אל זה העץ אביך, בן, נקשר, עקוד בחבל.ברזל ושוט הכוהו, בן, וחם תימר ההבל.וכשהיה כאש אדום השוט החד מחרב,צנח אביך ארצה דום, לעת מנחה, עם ערב.

      צנח ממזבחו לאט, פניו לירושלים.
      הס, ילד. הספינה על צד, כורעה, נושקת מים.כורעת הספינה על צד, עולה שלופת ציפורן!על אם הדרך עץ נכרת, נכרת ויהי לתורן... הס, ילד. שער התהילה לתורן יפתח.הוא גם היום עמוד תפילה, הוא גם היום מזבח.על אם הדרך עץ עמד, ולא יפול אפיים.נום, ילד, הספינה על צד חותרה, בוקעת מים!
        11/1/08 20:49:

      אני לא יודעת למי זה ידגדג, אבל אני כבר חצי שעה רואה קליפים של להקת חיל הים, וזה מציף ברגשות, לא רק נוסטלגים. היו להם שירים מאוד יפים.

      תראו את דורית ראובני ב"מסביב למדורה", איזה נערה יפה היא הייתה, איזה פנים משורטטים וצחים, וכמה יפה וצלול היא שרה.

      http://www.youtube.com/watch?v=LJczCgCYt-s&feature=related

       

      אחר כך תראו את חיה ארד, הסולנית העלומה ב"על אם הדרך". איזה קול אלוהי.

      http://www.youtube.com/watch?v=yQAt0TVLUQY&feature=related

       

      חבל, חבל. כמה תקוות היו להם שתהיה פה מדינה לתפארת.

        11/1/08 20:20:

       

      צטט: qanunji 2008-01-11 20:06:57

       

      צטט: velvet 2008-01-11 20:04:19

       

      הטקסט ערוך. לא עם גרזן, עם סקלפל.

      לא נאה לך אזמל ?

      ועד נוטרי העברית.

      אני לא בטוחה שחד הם.

        11/1/08 20:06:

       

      צטט: velvet 2008-01-11 20:04:19

       

      הטקסט ערוך. לא עם גרזן, עם סקלפל.

      לא נאה לך אזמל ?

      ועד נוטרי העברית.

        11/1/08 20:04:

       

      צטט: rikyc 2008-01-11 19:41:42

       

      צטט: velvet 2008-01-11 19:08:20

       

      צטט: rikyc 2008-01-11 18:40:03

      תמוה שאף שהשולח אלמוני,הוא לא ציין את שם החברה. פרנויה?

      מחזקת את דברי לילי טיילור .

      ציין גם ציין, למה את חושבת שלא?

      ומה נראה לך, שאני יכולה לפרסם את הפרטים as is?

      אז הכינוי של החברה הוא פרי דמיונך? או שהוא זה שכינה אותה כככה?

      הטקסט ערוך. לא עם גרזן, עם סקלפל.

        11/1/08 19:41:

       

      צטט: velvet 2008-01-11 19:08:20

       

      צטט: rikyc 2008-01-11 18:40:03

      תמוה שאף שהשולח אלמוני,הוא לא ציין את שם החברה. פרנויה?

      מחזקת את דברי לילי טיילור .

      ציין גם ציין, למה את חושבת שלא?

      ומה נראה לך, שאני יכולה לפרסם את הפרטים as is?

      אז הכינוי של החברה הוא פרי דמיונך? או שהוא זה שכינה אותה כככה?

        11/1/08 19:11:

       

      צטט: לילי טיילור (שרון) 2008-01-11 18:37:59

      קטע מוצלח. איזה כיף לך שאת מקבלת מיילים אלמונימיים כאלה.

       הייתי כותבת "נהניתי" אלמלא הייתי יודעת במה דברים אמורים, כמה חמיצות וכמה סבל כרוכים בעולם הזה. ואני אומרת, אם היה אירגון ראוי שהיה מגיש מכתב אזהרה קצר ותמציתי בעקבות כל הלנת שכר, היה טוב. 

      עיתונאים, התאגדו. 

      אה, קר מדי להתאגד היום, הא?

      כיף? זה מצער לשמוע. כלומר אותי מצער לקרוא כאלו דברים.
      כן, קר שזה לא ייאמן.

        11/1/08 19:08:

       

      צטט: rikyc 2008-01-11 18:40:03

      תמוה שאף שהשולח אלמוני,הוא לא ציין את שם החברה. פרנויה?

      מחזקת את דברי לילי טיילור .

      ציין גם ציין, למה את חושבת שלא?

      ומה נראה לך, שאני יכולה לפרסם את הפרטים as is?

        11/1/08 18:40:

      תמוה שאף שהשולח אלמוני,הוא לא ציין את שם החברה. פרנויה?

      מחזקת את דברי לילי טיילור .

      קטע מוצלח. איזה כיף לך שאת מקבלת מיילים אלמונימיים כאלה.

       הייתי כותבת "נהניתי" אלמלא הייתי יודעת במה דברים אמורים, כמה חמיצות וכמה סבל כרוכים בעולם הזה. ואני אומרת, אם היה אירגון ראוי שהיה מגיש מכתב אזהרה קצר ותמציתי בעקבות כל הלנת שכר, היה טוב. 

      עיתונאים, התאגדו. 

      אה, קר מדי להתאגד היום, הא?

        11/1/08 18:08:
      נא להרגיע עם התגובות, אני מתקשה לעמוד בעומס.