שלא כמו ג. יפית, הלא היא יפית גרינברג, פירסומאית על פי השיקופית בערוץ 1, אני לא חברה של שרה נתניהו וגם לא הייתי לפני שנתיים. אך הפיכתה של שרה נתניהו לשק חבטות תקשורתי הרגיזה אותי לא אחת – גם בשנים שבהן סיקרתי את לשכת ראש הממשלה או את ביקורי הגברת הראשונה בוושינגטון. קראתי בעניין את רשימתו המאלפת של מנשה רז באשר לפריצת ג. יפית לאזור תחזית מזג האוויר כדי לומר מילים נרגשות נגד התקשורת שהתעלקה על שמלת התחרה של שרה נתניהו במעמד היציאה לדרך של הכנסת החדשה. ראיתי גם את הניתוח האופנתי עליק המדוקדק של האם מתאים לה או לא מתאים לה תחרה. הייתי רוצה לראות את לימור לבנת באולפן. או את זהבה גלאון. או את שלי יחימוביץ לא את ג. יפית. אני לא חושב שפירסומאים הם הבחירה והברירה הטבעית בכל הקשור למתיחת ביקורת על החלטה עיתונאית מקצועית. אך לבד מכך וחוץ מן העובדה שבחיים לא קניתי מוצר שג. יפית המליצה עליו – אני חולק על מנשה רז באמירה לפיה עורך שהתיר את הפריצה הזאת של ג. יפית לשידור אינו ראוי להיות חבר באגודת העיתונאים. פרשת השמלה היתה אייטם תקשורתי שבו הלמו באשת ראש הממשלה מעל ומתחת לקו הבטן. אני מעריך שיש שעקבו אחרי האייטם הזה בעניין גדול יותר מאשר, למשל, מעקבם אחרי מצבו של אסד בסוריה והסיכוי שישרוד שם ומה זה אומר על המזרח התיכון החדש. ההחלטה לתת לסניגורית כלשהי – ותהיה הבחירה אשר תהיה – הזדמנות לומר כמה מילים של הגנה על שרה נתניהו ולא בפתח המהדורה אלא בסופה כאייטם שולי אחרון – איננה הזנייה עיתונאית. כשיש סיפור חם ומתוקשר ומדובר ושנוי מאד במחלוקת – אפילו מזג האוויר יכול לחכות. יש נפילות רבות בערוץ 1. לא צריך להתאמץ כדי לחפש אותן. עם כל הכבוד לעמיתי המלומד, זאת לא היתה אחת מהן.
הצילום- שרה ושרית (בשמלה נטולת ביקורת) בצילום של יוסי זמיר, מצוות המוכשרים של "פלאש 90" * תודה על האישור להעלותו כאן |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הגברת נתניהו חושפת את עצמה ברבים לביקורת-היא האוייב הגדול ביותר של עצמה.
בדרך כלל איני אדם ביקורתי וכאשר אני בכל זאת מבקרת,במיוחד בכתב,אני מכניסה רגלי לנעלי המבוקר תחילה ורק אח''כ כותבת.
במקרה הגברת הנכבדה איני מצליחה להבין את שיקוליה.תשומת לב אינה חסרה לה-אז מה היא חשבה לעצמה?לה הפתרונות!
אז כפי שכתבתי-היא אינה זקוקה לאוייבים......
ובקשר לעיתונות וכל המתלהמים-כנראה משעמם במדינתו סוף סוף