בית משפט השלום בירושלים יקבע האם לפנות את יעל חיון מהבית היחיד שיש לה אל הרחוב בואו לתמוך בה
 כך כותבת יעל: חברים יקרים, אנא בואו לעזור לי ליצור מסה קריטית של אור, בדיון גורלי בבית משפט השלום בירושלים ביום - 12.2.13 בשעה 10:30 בפני כ. השופט יצחק שמעוני, בבקשתי לביטול פסק הדין הלא מנומק, שניתן כנגדי במעמד צד אחד שלא בצדק, לזרוק אותי מביתי לרחוב, ללא פיצוי. את הבקשה הגיש בא כוחי, עורך הדין כוכבי שמש, ממקימי הפנתרים השחורים, שכתב בפתח הסיכומים שהוגשו על ידו לבית המשפט, את הדברים הבאים: בהוראת ה' בא נתן הנביא לדויד ובפיו סיפור משל: בעיר אחת היו שני אנשים - אחד עשיר ואחד עני. לעשיר היה צאן ובקר ולרש - כבשה אחת, קטנה, אהובה. יום אחד בא אורח לביתו של העשיר, שרצה לכבד את אורחו בסעודה משובחת, אך מכיוון שחמל על צאנו, לקח את כבשת הרש ושחט אותה כדי להכין לאורח המכובד סעודה משובחת. (שמואל ב', י"ב, 1-4) דרך המשל חידד הנביא את משמעות המעשה שעשה דויד המלך והציגו כאב טיפוס של מעשה נבלה - יש עשיר ויש רש ונמצא כי הרש עומד בודד וחסר אונים כנגד העשיר בעל השררה. ואכן, בסיכומים שלהלן נראה לבית המשפט הנכבד, איך התובעים, בעלי ההון והשררה מנסים לגזול, ללא הצדקה, את קורת הגג היחידה, את "כבשת הרש" של הנתבעת, אשר כתבה בפתח כתב הגנתה בתום ליבה: "הנתבעת מצהירה שהיא לא רוצה לגזול כחוט השערה מזכויותיהם של התובעים, או לאפשר להם לגזול משהו מזכויותיה". שמי יעל חיון, ואני גרה ברחוב נבון 5 בירושלים. אני מתקיימת מגמלת הבטחת הכנסה של 1570 ₪. אני דיירת מוגנת לפי חוק הגנת הדייר מזה כשלושים וארבע שנה. שילמתי דמי מפתח, כשישים אחוז מערך הדירה בקניה רגילה, התשלום מקנה זכות לגור כל החיים בדירה, בתשלום קטן של כמאתיים שקלים שכר דירה בחודש והוא גם מקנה זכויות נוספות. בעל בית בו מתגורר דייר מוגן, המבקש לבנות, זכאי לדרוש פינוי של דייר מוגן, אבל עליו לפצות את הדייר. בעלי הבית שלי, לא רצו לחכות עד שיהיה להם היתר בנייה, הם העדיפו להקדים ולתבוע אותי בעלילות שווא על הפרת הסכם, שלא הייתה ולא נבראה ובמקביל לקדם בקשה להיתר בנייה. מדובר בשיטה ידועה של בעלי בתים הקונים נכסים בהם גרים דיירים מוגנים, הם מגישים נגדם תביעות הפחדה, כדי לא לעכב את הבנייה. ערכתי שיחות מוקלטות עם נציג הבעלים ועורך דינו והגשתי אותן כראיות לבית המשפט. ברור לחלוטין מתמלילי השיחות המוקלטות שהם מעלילים עלי עלילות שווא. אני גרה בקומה שלימה של בית עתיק יפהפה במרכז ירושלים על ציר הרכבת הקלה ובעלי הבית מבקשים לבנות במתחם ובחלקות הסמוכות פרויקט גדול בעשרות מיליוני דולרים. ביום - 17.12.12 קבע בית המשפט כי עלי להגיש סיכומיי תוך עשרה ימים, כפי שכתוב בפסק הדין שלהלן. ההחלטה נשלחה אלי ביום - 19.12.12 ומניין עשרת הימים, על פי תקנות סדר הדין האזרחי נופל על יום ה - 30.12.12, בו הגשתי בצהריים, מכורח הנסיבות, בקשה לחילופי מייצגים, ובקשה למתן ארכה קצרה להגשת הסיכומים. למרות זאת פסק בית המשפט בטעות, כי איחרתי להגיש את הסיכומים. בקשת ארכה שמוגשת ביום אחרון להגשה, נחשבת כהתייחסות להחלטת בית המשפט ולא כאיחור. על פי תקנות סדר הדין האזרחי ועל פי הלכות פסוקות של בית המשפט העליון, גם לו באמת איחרתי להגיש את הסיכומים - פסק הדין צריך היה להיות מנומק על פי חומר הראיות המצוי בתיק, שכולו לטובתי. יש בתיק תמלילי הקלטות ובהם הוכחה כי התובעים מעלילים עלי עלילות. אין בתיק ייפויי כוח מטעם התובעים, המסמכים את נציג התובעים לנהל נגדי תביעת פינוי ואין בתיק ייפויי כוח המסמיכים את עורך דינם הנטען של התובעים לייצג את מי מהתובעים שכבר אינם בעלי המקרקעין לאחר שמכרו עם הזמן, את חלקם לאחרים. מדובר בתביעת פינוי מופרכת והזויה, בלי תובעים, בלי עילה ובלי ייפויי כוח. הסיכומים כבר הוגשו לבית המשפט ביום - 6.1.13, על פי הארכה הקצרה שביקש בא כוחי ואולם -בית המשפט פסק להחזיר את הסיכומים עד למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין, שאמורה להינתן כאמור ביום שלישי הקרוב. במידה ובית המשפט יחליט שלא לבטל את פסק הדין הלא מנומק והלא מוצדק - אצטרך להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. יעל חיון.  קישור לחדר המצב http://www.facebook.com/j14live
|
