יום האם,

אם ממש מתעקשים יום המשפחה,

החזיר אותי שנים אחורה,

לימי מעט אם,

משפחה אחת גדולה,

קיבוץ,

הלינה המשותפת,

הימים בהם זכיתי לראות את הורי 4 שעות ביום,

ימים בהם אמא הייתה משכיבה אותי לישון

עם הפנים לקיר,

ואני מפשפשת אחריה עם ידי באפלה,

לילות של צהלה וריקודי מעגלים מול הרמקול של שומר הלילה,

 ובריחה למיטות ברגע שהלה מגיח,

ימים שמתן יוסף ואני מציפים את חדר השינה,

בכדי לישון בבית ההורים.

מסעות הלילה שיצאנו בעידוד חברנו יואב,

הצעקות של אוהד שפחד מהתנשמות,

ילדות סבוכה ומאושרת,

כזו שמשאירה חתך עמוק לכל החיים.

מר ומתוק.