קיים ויכוח עתיק יומין בין ההיסטוריונים אם הגיבורים הם אלה שיוצרים את ההיסטוריה או שההיסטוריה היא שיוצרת את הגיבורים ואחר כך זוכרת אותם לעד. אני חושב שההיסטוריה יוצרת את הגיבורים. הנה, רק בימים אלה ההיסטוריה יצרה את יאיר לפיד שעתיד להפוך הגיבור ההיסטורי שיציל את ישראל מן האבדון שאליו מוביל אותה בנימין נתניהו. וכמובן ... הוא לא מתכוון לאבדון, להפך הוא מתכוון לגן עדן, אבל כידוע בהיסטוריה, הדרך אל הגיהינום רצופה בכוונות טובות שצמחו במוחו היהיר של איזה אהבל שהחליט שהוא יודע הכל ולא מעניין אותו כלל וכלל שכל העולם חושב ההפך ממנו. אבל אוסף מקרי של אינטרסנטים העוזרים לו בתחבולות הנסמכות על הממון של אוצר המדינה שהם מבזבזים כדי לשחד מפלגות סקטוריאליות ויוצרים רוב בכנסת שמחזיק אותם בשלטון ומנעמיו שהוא מעניק להם - למרות שרוב פעילותם מזיקה למדינה ולאזרחיה.

וכעת, כשמדי יום מסתבר שאשתו של קינג ביבי, הלא היא שריתה שיותר ויותר מזכירה את אוויטה, אשתו של הרודן הארגנטיני חואן פרון, ברור שהיא בוחשת במסדרונות השלטון של בעלה. ומה שגרוע הרבה יותר, מסתבר ששניהם, ביבי ואשתו שרהל'ה, דומים באופן מזעזע באופיים היהיר, ההדוניסטי, והם בעלי אגו ענק המביא אותם למחשבה שמה שנחוץ לישראל הוא רק ששניהם יהיו בשלטון ושזה חשוב יותר ממעשיהם בפועל המונעים רק מדבר אחד ויחיד: הכבוד (המדומה כמובן, לא יכול להיות אחרת) שכל הכפופים להם מפגינים כלפיהם בחנופה שמנונית ומגעילה (חשבו על הטקסטים שאופיר אקוניס מדקלם בטלוויזיה המהללים את הבוס בתקווה לקבל איזו פיסה של שרות בממשלה, ולא חשוב מה...). כי צאו וחשבו: האם יש הבדל עקרוני בין ביבי שלמרגלותיו מענטזת זמרת (תמורת 80 אלף שקל כמובן) ומזמרת לו  "... אתה תותח ..." והוא מחייך את חיוכו השגור המזלזל בכל העולם  -  לבין אשתו המרשה לעצמה, בחוסר רגישות שגור ואווילי, להופיע בטקס ממלכתי של השבעת הכנסת הנבחרת, בבגד סר טעם ומזעזע, שאיזה בית אופנה דחף לידיה כדי להראות לכולי עלמה (זה הניחוש שלי) מי היא באמת אותה שרה נתניהו המתעמרת במשרתותיה ומשליכה לעברן נעליים ורודה בבעלה ראש הממשלה הרועד מפניה. אין כל הבדל באופיים הנלוז; שניהם מתאימים זה לזו כמו סיר ומכסהו, ושניהם רודים בישראל ומבאישים את ריחה בעיני העולם כולו. וגם ביבי, כמו אשתו, רודה בכל הכפופים לו ואומר למזכיר הממשלה באולם ישיבות הממשלה, מול מצלמת טלוויזיה: אל תומר לה "בבקשה לסגור את הדלת" אלא קנה מפתח, ותגיד לה "סגרי את הדלת!". אין פלא שכל אדם נורמטיבי שנקלע שלא בטובתו בשירות ביבי, ברח משם כעבור זמן לא רב כל עוד נפשו בו, כדי להינצל מהביביזם שהשתלט על השלטון וזרועותיו.

ובכן, התקווה היא שיאיר לפיד יעמוד בפני כל הטריקים והשטיקים השגורים לעייפה, הישנים והמגעילים שביבי מנסה ללכוד אותו בעזרתם בממשלתו ויכריח את ביבי להרכיב ממשלה צרה, ימנית-חרדית קיצונית, ויוכרח ללכת תוך חודש חודשיים לבחירות חדשות שמהן יושלך על ידי רוב הבוחרים אל הגמלאות בחווילה שלו בקיסריה, שם ייהנה 24 שעות ביממה מחברת אשתו, יהיה פנסיונר מאושר מכל ההטבות החומריות להן שכאי ראש ממשלה גמלאי, יזכה לאריכות ימים ויגדל נכדים ונינים ומה שהכי חשוב: יבריא סופסוף מהצורך הבלתי ניתן לשליטה להיות ללא הפסק ראש ממשלה, תפקיד שאינו ראוי לו בגלל אופיו הקלוקל.

ובא גואל על ישראל.