נצח- קיים רק בנפש

‎5

6 תגובות יום שני, 11/2/13, 19:54

- תפסיק לדבר איתי על היגיון, אני לא מבינה מה אתה אומר, אני בקושי מצליחה להבין מה אני אומרת. חדל כבר עם כל המילים האלו שמוציאות אותי משלוותי. גם ככה הריח פה כל כך חזק של קפה, חזק מדי כרגע, עושה לי סחרחורת, והרעש פה עושה לי צפוף בחזה, בוא נלך מפה, בחזרה לבית. בחזרה מתחת לסמיכה.

- לא!! את לא יכולה לישון כל- כך הרבה, זה לא בריא לך. ולי כבר נמאס בבית הזה בלי האור שבחרת לנו. את לא עושה טוב בבריחות האלו שלך. נסי להנות מיום של שמש, ותני גם לי להינות קצת, מה לא מגיע לי.

- ...

- תיהני איתי

-אבל אני לא יכולה להיות לבד, ומי כמוך יודע שכל חיי הייתי, אבל.. מה אתה מבין בכלל תמיד היית יחד, מעולם לא הרגשת בדידות. תמיד היית חלק ממשהו, במקרה הזה, לפחות בחיים האלו אתה חלק ממני.

- מה את מדברת אישה, את יודעת כמה בודד אני מרגיש לפעמים בגללך. שאני נמצא כל כך קרוב, בתוכך, ואת לא מקשיבה לי, עושה מה שבא לך, מאמללת אותי.

תפסיקי לשטות בעצמך, ואנא ממך כבי את הסיגריה, תגידי איך זה ש- 7 שנים שלא עישנת למה חזרת שוב. מדוע לקחת את אותה שאכטה ראשונה איומה אז בבר, ומדוע המשכת בטמטומך עוד אחת אחריה.

-תניח לי.. אם היית עושה עבודתך כראוי אולי לא הייתי מגיעה לשם. אולי לא הייתי זקוקה לסיגריה הראשונה ולאלו שבאו אחריה

- ומה אני אשם.. את היא זאת שמכניסה עצמך באהבות. עוד לא הפנמת שאין דבר כזה. עוד לא הפנמת שאהבה זו סיטואציה זמנית, ואת ממשיכה ומתעקשת על נצח. את הנצח את בכלל מכירה שאת כל כך מתעקשת עבורו

- לא. את הנצח אני לא מכירה, אבל אתה בוודאי מכיר. ועשה לי טובה.. אל תיתן לי את החיוך הזה.. הרי לא באמת חשבת שאחשוב שהיית רק איתי. ברור לי שתרת בעוד גופים כמו שלי. מעניין איך הם היו.. אם התנהגו אלייך יפה שם. אתה יודע מה.. פתאום עולה בי התחושה שאולי אני זו שלא מתנהגת אלייך כראוי. זה מעניין, איך אתה מצליח להערים עליי כך ברגע, ולגרום לי לחשוב בכמה רגעים שאתה צודק ואני אשמה. רגשות האשם האלו שאתה מעורר בי לא תורמות לך, הרי בסופו של דבר אתה יודע, הכל חוזר אלייך, ואליי, ואלייך, ושוב אליי. אז אולי בוא נחדל מהמעגל הכאוטי הכואב הזה.

-אישה, שוב את עושה זאת. נותנת לי את המילים היפות שלך. נותנת לי לחשוב שאת מבינה אותי. אבל את לא. שכן אם היית מבינה, שום כאב לא היה מגיע לפתחך. אבל את.. ממשיכה להיות נאמנה לאחרים ולא אליי. ממשיכה להיות טוטאלית לאחרים ולא טוטאלית עבורי. את לא מבינה שאין אמת. את לא מבינה שהטוטאליות הזו היא זמנית, שאין נצח חוץ ממני. אני אשאיר אותך לנצח בנצח, תאהבי אותי ותפסיקי לבזבז זמנך עם זרים.

-אבל הם לא זרים. אף אחד שהיה חלק ממני לא היה זר. אף אחד.

- תעני לי על שאלה אחת, את רואה כאן מישהו חוץ ממני

- לא

- אז הם לא פה נכון.

- כן

- והם ברובם הפכו לזרים נכון

- ...

- לא. למה את שותקת. קדימה אישה. תעני

- כן, הפכו

- אפילו ההוא של ה-4 שנים שלך.. נכון.. תעני כבר זה מרגיז אותי אישה שאת מפקפקת

- ... לא אענה הזרים האלו היו אהבות. אהבה אחת בכל פעם. אהבה משמעותית. ולא היו הרבה כאלו. אולי על יד אחת. ואל תיתמם, אתה בעצמך מרגיש את הטוב הזה. אתה בעצמך אוהב את זה. תפסיק עם הנבזיות שלך, הרי אם יש מי שמעודד אותי לרגש הזה זה אתה, אז הפסק עם המשחקים ועם זריקת האשמה בי קח אחראיות על מעשייך.

-שאני אקח אחראיות. אני?!! יקירה אהובה, ואיך בדיוק תרצי שאקח אותה. שאוציא את עצמי בפני האנשים האלו. לעולם לא. הרי אם אצא ספק אם יישארו שם רגע.. את יודעת מה.. אולי זה באמת מה שאעשה.

-ולמה אתה חושב שאם תצא הם לא יישארו

-כי את חלוקה אישה שלי, את חצויה. מי ירצה להיות שם ולקבל חצי, מי ירצה להיות שם ולא לדעת הכל. הרי כולם רוצים לדעת. כולם, ואני לא מוכן לגלות את עצמי לכל דיחפין, שלא תעזי לבקש זאת ממני. את יודעת שלא אעשה זאת. וגם בפעמים שאת דוחקת בי לגלות את עצמי, פעמים רבות אני נמנע. נכנס פנימה יותר, ואז את חושבת שאין לך נפש. וודאי שיש לך, אני שם תמיד, אבל כשאת חושבת יומרני אני מעדיף להיעלם.

- אתה.. מכאיב לי נפש. אתה מכאיב לי. האדם הכי קרוב לך, ולי אתה מכאיב. למה

- שוב יקירה, אסביר לך, אינני מכאיב לך כי אם מציל אותך. מעצמך אהובה, מעצמך. אין אף אחד שידאג לך כמוני. אין אף אחד שיהיה טוטאלי כמוני. הפסיקי את מחול השדים בו את שמה את שנינו, חדלי ממנו. קראי ספר, עשי ספורט, רקדי, שירי, המשיכי להיות האישה היפה שאת והפסיקי לבכות. וגם אם אין דמעות בחצי שנה האחרונות, אני יודע שאת בוכה בפנים, אני מרגיש בך, אל תשכחי, זה אני שם בפנים.

-אתה.. אבל איך אעשה זאת. אני צריכה מגע. אני חייבת יחד. אני מרגישה טוב לבד, אבל כל כך זקוקה ליחד.

- אני יחד. אנחנו יחד. זה מספיק אהובה. את כל העולם אם נרצה נשיג. רק תאמיני בי, תאמיני שאני יכול להביא אותך לשם, שאת תביאי את עצמך לשם. לא.. אל תבכי אישה.. אני אשמור עלייך. אשמור תמיד.. את לא באמת צריכה שום דבר.. את כל כך טובה ליקום הזה.. והיקום הזה מחזיר לך אהבה כל כך גדולה. תזכרי את האהבה הזו, ותפסיקי להכניס כאב. תפסיקי למען השם. ותחייכי.. למרות הפלטה הארורה הזו בשיניים. למרות שכבר 3 שנים לא צחקת כי המוח הדפוק שלך חשב שאת פחות יפה. אבל את יפה, והלב שלך נקי. אז די..

- .........

- ומה איתו

- .........

- מה את חושבת לעשות איתו

- ...........

- למה את לא עונה.. קשה לך.. קשה לך לנתק

- ..........

- אבל את יודעת שהוא לא שלך

- כן

- ואת יודעת שהוא בידיים של אישה אחרת

-...... כן

- ואת לא יכולה להרשות לעצמך עוד כאב, את זוכרת את זה, נכון

- כן

- אל תשכחי אישה. גבר שלא שלך לא יכול להגיע אלינו. לא יכול להכיר אותנו. אסור שזה יקרה

- אבל.. זה כבר קרה

- לא זה לא

- כן זה כן, ואתה יודע שכן

- עד מחר נשכח

- קשה לי לשכוח

- אל תדאגי אהובה, עד מחר תשכחי הכל. תשני טוב, תקומי טוב, ותשכחי הכל. כולל את הידיים שלו שריגשו אותך, את הנשימות שלו, את המגע שלו, עד מחר.. ואם לא מחר, אז עד אחרי מחר, ואחריו יגיע עוד מחר, ועוד אחד.. נו באמת.. תפסיקי.. תפסיקי לבכות.. את לא יכולה להרשות לעצמך.. יש פה אנשים אישה, את באמצע תל- אביב, נכון כולם כואבים בעיר הזו, אבל אני מבקש ממך, רחמנות. איך לדעתך יסתכלו עלייך. אישה יפה ואלגנטית כמוך שבאמצע היום בוכה. ייגשו אלייך. ינחמו אותך. את לא באמת מעוניינת בזה. עשי לי טובה, תתעשתי ונגבי עצמך. תוציאי בושם מהתיק, נגבי את הדמעות בממחטה שיש לך, וקחי אוויר.

- אבל.. הוא רצה אותי. הרגשתי שרצה. הרגשתי שהיה קרוב. הרגשתי אותו כל כך גוף לגוף נגיעות של נפש. אבל אתה צודק, אין בכך די. אתה צודק נפש יקרה ואהובה. אפסיק לבכות. אפסיק כי די לי בכאב שבין כה וכה אני מעבירה את שנינו. אין הגיון ברגש, גם לא בזה, אפסיק לחפש את שאיננו. הרי לימדת אותי טוב, וכפי שאתה אומר לי ומזכיר לי שוב ושוב, מה ששייך לי, יגיע. בזמן שלו, עד אליי, לחלוטין.

- יפה.. עכשיו שלמי חשבון, נמאס מהרעש שכאן, בואי נהיה קצת לבד, שימי לנו את הג'אז שאני אוהב, לואי ארמסטרונג או משהו, ובואי נטייל קצת בכיכר.. כן כן.. הכיכר הזו, שתזכרי שיש נוראות גדולות יותר משלך, ושתזכרי שאת טוב, ותעשי גם לי טוב. אהובה יפה.. את הרי יודעת שאין כמוני.. הנה את מחייכת.. יפה. עכשיו אני לא רוצה לשמוע ממך שום כאב, רק ג'אז אהובה. רק זה.

דרג את התוכן: