12 בפברואר הוא תאריך מיוחד עבורי מדי שנה. ישמע אולי מצחיק, אבל עד היום אני זוכרת את יום ההולדת של סבתא רוזה שלי, החכמה והאצילה, למרות שנולדה ב-1899 (!!!) ובעצם היתה צריכה להיות היום בת 114, קרוב כל כך ל-120 ... :-) .

במשך כמה שנים הייתי נכדה יחידה, ובסיום התיכון ובמשך השירות הצבאי גרתי בביתה שלה ושל סבא.

עד היום אני מריחה את הקפה המיוחד שהיה מבשלת מציקוריה (עולש), את סירופ הורדים שהיה מרתיחה מעלי ורדים שסבא איז'ו  (שנולד ב-1897!!! ... ) היה מגדל בגינה הקטנה, את הקורקבנים, הכבד, והצוואר הממולא - מאכלים של פעם ושל סבתות מהדורות הקודמים - שכילדה כל כך אהבתי עד שהפכתי לצמחונית ...

סבתא רוזה המיוחדת שלי, יפה ונשית כל כך, שעד יומה האחרון התהדרה בפקעת שיער כסופה ורגליים דקיקות של דוגמנית, פנתה להשכלה גבוהה כבר אז, בתחום הסחר. היא היתה יושבת לידי ומדקלמת שירים של גתה ושילר, מספרת לי על המחזרים שהיו מניחים זר ורדים על מיפתן ביתה, קוראת ז'ורנאלים בגרמנית ומתעניינת ברפואה, ויודעת גותית עתיקה. וכן, גם אופה עוגיות של סבתא - "קיכאלאך" - בלשונם של יודעי ומביני דבר , ועוגות שמרים שכל כך אהבתי "ליישר" כשהם היו הולכים לישון, בהתגנבות יחיד למטבח...

בחופש הגדול הייתי מתארחת בביתם ומארגנת "קייטנה" לכל הילדות בשכונה, ויחד היינו יוצרות שרשראות מרצועות נייר צבעוניות גזורות מהכתבות בגרמנית על הנסיך צ'רלס והאם המלכה, שעטפו בדבק עשוי קמח ומים מהדקי מתכת. בליל הסדר היתה מעניקה לי יחד עם סבא מעטפות של בולים מרחבי העולם לאוסף שטיפחתי, ולפעמים גם 10 לירות מהמעט כל כך שהיה להם.

היא - האינטלקטואלית שהשואה גזלה ממנה לעניות דעתי עתיד מזהיר של פרופסורית באיזושהי אוניברסיטה באירופה , והוא - איש עמל ששרד מחנות עבודה (כפיה) עם חיבוק ענק ועוטף ששווה הרבה יותר ממיליון דולר ... ושניהם יחד וכל אחד לחוד איבדו כל כך הרבה מבני משפחתם הגרעינית.

היא הלכה לעולמה בגיל 80, שנה אחריו ולאחר 50 שנות נישואים, מעט לאחר שסיימתי את שירותי הצבאי.

כל החיים אני זוכרת את הריח המיוחד של הבית של סבתא וסבא שהיו לי ותמיד בגעגוע. אין לי תמונה סרוקה שלהם ואני בטוחה שלא ממש היו מתלהבים אילו ידעו שהם עולים על ה"קיר" שלי בבלוג באינטרנט ככה שכל העולם יכול לראות ...

הייתי כל כך רוצה לחבק אותם עוד חיבוק אחד חזק ונוגע , אבל כמה מילים אוהבות כל כך וחיבוק ענק מהלב לסבתא רוזה ולסבא איז'ו (אברהם) - ישארו לעולמי עד. גם נשיקות.כל כך הרבה נשיקות.

וגם ב- פייסבוק : סירופ הורדים והעוגיות של סבתא רוזה