הסיפור של האופרה"אריאדנה בנקסוס"מזכיר את המיתוס היוני על בתו של מינוס-אריאדנה נסיכה מכריתים שתזיאוס-נסיך אתונה נשא לאישה אך נטש באי נקסוס.

ריכרד שטראוס כתב את המוסיקה לאופרה כהוקרה לבמאי שלו לאופרה רוזנקווליאר-מקס ריינכרדט.זה היה נסיון שלו עם הליברטיסת לשלב ביחד סוג של אופרה קומית ורצינית באותה אופרה.האופרה הוצגה ב1912  ולא זכתה להצלחה.

שטראוס תיקן וחיבר לה פרולוג  והיא הוצגה מחדש ב1916 ואז זכתה להצלחה ומושמעת בגירסה זו עד היום.

העלילה הלא כל כך ידועה אצלנו בגלל החרם שהיה קיים תקופה ארוכה על המלחין הגרמני, מתרחשת בבית  איש עשיר.בביתו, מלחין ללא שם של אופרה בשם אריאדנה בנקסוס הוזמן להעלות את האופרה שלו כתכנית אמנותית לאורחי העשיר.יחד עם האופרה הוזמנה גם אופרטה-קומדיה בשם צרבינטה ומאהביה שתעלה לאחר האופרה ובסוף הערב יהיו זיקוקין.ההתרגשות מאחרוי הקלעים גדולה,ההכנות בעיצומן, הבילבול רב.ואז נודע כי  העשיר ששילם עבור כל התוכנית החליט מחוסר זמן להעלות את שתיהן ביחד ולא אחת אחרי השניה.המבוכה גדולה המלחין רוצה לבטל את העלאת האופרה שלו ומצעיים לו באין ברירה לקצר את האופרה ולשלב בה בלט מהאופרטה.באין ברירה המלחין מסכים בעיקר בגלל הסיבה שנכבש ע"י השחקנית המגלמת את צרבינטה.עד כאן הפרולוג ששטראוס הוסיף לאופרה ומכאן מתחילה הצגת האופרה בביתו של העשיר.

אריאדנה לבדה במערה באי נקסוס לאחר שננטשה שם וברוב יאושה היא רוצה למות ומצפה להרמס-שליח המות אך במקומו מגיעה צרבינטה ומאהביה.

צרבינטה  באריה מקסימה וארוכה מנסה להסביר לה שאין טעם במות ובנאמנות לגבר אחד וויש לראותה כדוגמה עם ארבעה מאהבים אך ללא הצלחה.

נימפות מבשרות על בואו של האל בכחוס ואריאדנה חושבת אותו בטעות לשליח המות. בכחוס מתרשם מיופיה של אריאדנה ושרים ביחד על האהבה.צרבינטה מרוצה מהתוצאה ושהצילה את אריאדנה בעצותיה.

בעצם הנושאים באופרה הם שניים בפרולוג תהליך יצירת האופרה ובהמשך נאמנות ובגידה.

כל המרכיבים של אופרה מצוינים.

התפאורה-טוביאס הוהייזל נאה מאוד ,אסטטית כיאה לבית עשיר.הרבה אור חלונות גבוהים גרם מדרגות בו עולים ויורדים צבא של משרתים. הכל נוצץ ויפה.תלבושות-ג'סיקה קרגה  מקסימות ואורגינליוצת הן הרציניות באופרה והן ההיתוליות בקומדיה.הזמרים טובים מאוד.צרבינטה -חן רייס נהדרת לאורך כל הופעתה  וביחוד באריה המפורסמת שלה.אריאדנה -ויקטוריה ספרונובה והמלחין -סטפני הוצל טובים מאוד.קצת התאכזבתי מבכחוס-סטוארט סקלטון שלדעתי היה החלש מבין ארבעת הסולנים הראשיים.הבימוי היה קיצבי,מענין, מבדח.התאורה -וולפגנג גובל מרשימה ביחוד לקראת הסוף כאשר הנורות בשרשראות יורדות מהתקרה על רקע אור כחלחל.המנצח אשר פיש הוביל את תזמורת רשל"צ המצומצמת ביד בטוחה והוציא ממנה צלילים נהדרים.

לראות או לא לראות:נראה לי שכל מי שיראה את האופרה גם אם הוא לא חסיד של ריכרד שטראוס  הנאתו תיהיה שלמה.  

נכתב על ידי elybikoret , 18/4/2007 17:53