הם פסעו על האדמה עם ראש מורם אנחנו משוררים נעלים וכל השאר מוחרם אוחזים בתרבות ובדעת, השאר לא שווים דבר מוחים על שעולמם זוהם על ידי פשוטי העם האחרים לא מורשים להביע רגשות הם קטנים ולא נעלים, בייחוד "פקצו"ת טיפשות" לא תבושו, מי נתן לכם את הזכות להתנשאות אתם מוחים על סתימת פיות, רומסים את האחרים יש מזל שעולמכם הולך ונעלם, לא עוד דפים מעופשים אין צורך לכרות יערות, לייצר דפים עבור כיסוי ערוותכם הדרך פתוחה בפני כולם, "הפשוטים, הרדודים, הבורים" לא נותר לכם רק לעמוד ולילל, לראות איך עולמכם נמוג נשטף על ידי אין סוף מילים ומחשבות של אנשים אחרים פלצנות והתנשאות, לא יעזרו לכם לצוף במים סוערים אלון
|