0

2 תגובות   יום רביעי, 13/2/13, 14:52

הזמן: יום שישי, בסביבות הצהריים.

המקום: חנות "טמבוריה" קטנה. הקירות מלאים מדפים ומגרות עם כל מיני צינורות, צינוריות, ברזים, מחברים, מסמרים, ברגים, מברגים ומה לא. על הדלפק מכונות לשכפול מפתחות.

פעמון מצלצל כשאני נכנסת. דינג דונג.

בחנות יש לקוח אחד. בחור צעיר בעל שיער מקורזל. הוא מחזיק קסדה ביד מעיף לכיווני מבט עייף. הוא נראה קצר רוח.

מצידו השני של הדלפק עומד העובד או הבעלים של החנות. הוא משכפל מפתח ונראה שקוע מאד בעבודתו.

 

אני: שלום.

העובד מרים את הראש ומהנהן לכיווני.

הדלת נפתחת בפראות. נכנסת בחורה צעירה. שיער שחור כהה. עיניים מאופרות בכבדות. חולצה מנומרת, עקבים שיכולים להרוג.

בחורה: יש לך מפתח שבדי? אני צריכה מפתח שבדי!

עובד: רגע אחד, אני באמצע.

בחורה: החבר שלי מחכה לי בחוץ בחניה כפולה. בבקשה מהר, אני ממהרת. יש לך מפתח שבדי?

דינג דונג.

כולם מפנים את מבטם לדלת. נכנסת קשישה. כפופה. לא יותר ממטר שלושים. מקל הליכה ביד ימין. תיק קטון תלוי על יד שמאל. היא מפלסת לה דרך בין הלקוחות.

בחור עם קסדה: גברת, יש תור.

קשישה: כן, כן, אני אחכה בתור, אני רק רוצה לשבת.

היא מתיישבת על כסא מט ליפול סמוך לדלפק. עכשיו אנחנו ארבעה לקוחות בחנות, צפוף. אין אוויר.

קשישה: יש לך קומקום?

בחורה: נו, מה עם המפתח השבדי שלי?

עובד: בסדר, בסדר.

מניח את המפתחות המשתכפלים. פונה לעבר אחת המגרות ושולף מפתח שבדי. הבחורה לוקחת את המכשיר ורצה החוצה. היא רצה מהר, כאילו העקבים הם רק אשליה. הלקוחות הנדהמים מביטים בגבה המתרחק. והדלת מדנדנגת.

עובד: אהה.... אהה....

קשישה: יש לך קומקום? קניתי אצלך קומקום לפני שנה והוא נשרף.

בחור עם קסדה: גברת, יש תור!

קשישה: כן, כן, אני רק שואלת אם יש כדי לדעת אם כדאי לי לחכות בתור.

דינג דונג.

בחורה: זה לא מתאים! הוא אומר שזה לא מתאים! וכבר נהיה פה פקק בחוץ! הוא אומר מפתח צינורות. (ממלמלת לעצמה) למה לשבדים האלה מגיע מפתחות מיוחדים. לא מספיק להם שהם בלונדינים.

קשישה: יש לך קומקום?

צפצופים נרגזים נשמעים מבחוץ.

בחורה: אז מה עם המפתח הנורבגי? אוף. אתה יכול להביא לי את זה כבר! תשמע מה הולך פה בחוץ!

העובד שוב מפשפש במגרות, שולף חפץ אחר. הוא מושיט לבחורה ביד רפה כאילו הוא מתלבט אם לא תיעלם שוב עם הסחורה. היא חוטפת אותו מידו ורצה החוצה.

דינג דונג.

העובד נאנח. מרים את מפתח הרב-בריח המשוכפל ומביט בו באור הפלורוצנט.  אחר כך הוא משחיל אותו על מחזיק מפתחות שיש עליו 2 מפתחות נוספים. שונים זה מזה. הוא מושיט את הצרור לצעיר.

עובד: זה חמישים שקלים.

בחור עם קסדה: אבל אמרתי שאני צריך 2 סטים!

קשישה: יש לך קומקום?

בחור עם קסדה: גברת, יש תור!

קשישה: בסדר, בסדר.

העובד מניח מפתח במכונת השכפול.

קשישה: אוי, גם אני צריכה לשכפל מפתחות.

מפשפשת בתיק, ומוציאה צרור מפתחות.

קשישה: הנה זה, עשיתי אצלך לפני חודש. אתה זוכר? זה המפתח של הבית. זה המפתח של הדלת כניסה. באינטרקום. זה המפתח של תיבת הדואר. זה המפתח של המחסן. אתה עשית לי שכפולים. זה היה לפני חודש. אני צריכה עוד אחד. זה בשביל...

דינג דונג.

בחורה: זה זה. הוא אומר שזה זה! כמה זה עולה? תגיד לי כמה זה עולה?

בחור עם קסדה: זה לא בסדר שאת נדחפת ככה. יש תור!

קשישה: יש לך קומקום?

בחורה: נו, זה שנייה. לא צריך להתנפח. רק תגיד לי כמה זה עולה.

עובד: עשרים וחמישה שקלים.

דינג דונג. היא שוב מתעופפת.

קשישה: יש לך קומקום?

העובד עוזב את המפתח. מפשפש מתחת לדלפק ומוציא קרטון עם ציור של קומקום חשמלי.

קשישה: אה, כזה קניתי לפני שנה והוא נשרף.

בחור עם קסדה: גברת, יש תור!

דינג דונג.

בחורה: זה נורא יקר! הוא אומר לא יותר מעשרים.

עובד: זה המחיר. עשרים וחמש. לא רוצה, לא צריך. 

דינג דונג.

קשישה: זה טוב הקומקום הזה? הוא מצפצף? הוא עוצר לבד כשהוא רותח?

בחור עם קסדה: גברת....

עובד: הנה המפתחות שלך מוכנים. זה מאה ש"ח.

קשישה: אוי, גם אני צריכה לשכפל מפתחות. זה המפתח של הבית. וזה המפתח של האינטרקום. וזה של המחסן.

בחור עם קסדה זורק שטר על הדלפק ויוצא. דינג דונג ותקתוק של עקבים.

בחורה: קח את הזבל שלך! הוא אומר קח את הזבל שלך ולך להזדיין!

היא זורקת את מפתח הצינורות בזעף על הדלפק. הזכוכיות משקשקות.

דינג דונג.

קשישה: רגע, מה אני צריכה?

עובד: קומקום.

קשישה: כן, יש לך קומקום?

העובד מצביע על הקרטון.

עובד: זה קומקום מצוין. עוצר לבד כשהוא רותח. לא מצפצף.

קשישה: אני קניתי אצלך לפני שנה...

עובד: והוא נשרף. כן, כן. זה במקום ההוא. היה באחריות.

קשישה: תודה רבה.

דינג דונג.

נשארנו לבד. רק העובד ואני. איזו התרגשות.

עובד: כן, מה בשבילך?

אני: אני צריכה מחבר לצינור מים. 3/8 , נקבה לנקבה.

עובד: אין לי. לא מחזיק דברים כאלה. זה מידות לא סטנדרטיות.

שיט. שיט. שיט. בשביל מה חיכיתי פה כל הזמן הזה? ומה אני אעשה עכשיו? זאת החנות השלישית בה אני מחפשת. מתקן המים מקולקל. יום שישי בצהריים. בלי מחבר המתקן יהיה מושבת ולא יהיו מים חמים בשבת.

אני: יש לך קומקום?

דרג את התוכן: