נלה,

נלה,

הביטי נלה,

זו לא את.

זו אני.

שפשוט צומחת.

מסתבר, שיש הרבה מאד רכות ושלווה,

ביכולת לבחור שלא לטפס על הר כזה או אחר,

רק כי, הוא שם.

אז את מבינה, נלה?

את תהיי חייבת להמשיך ולהמתין.

אני לא אגיד לך עד מתי, כי אני פשוט לא יודעת.

אבל,

דעי שיש לך חלק קטן,

בזה שאני קלה יותר לתת לרוח ללטף את פניי.

אבל, המנומש.

יש לו חלק חשוב.

העיקרי.

בעצם, הוא כל החלקים ממש.

אלונה בר יוסף