סדנת תנועות - סופ"ש הבא בתל אביב. הורים (שלא לומר אמהות) - אף פעם אין לנו זמן וכסף לדברים האלה. החיים שלנו צפופים ומהירים. זה כאילו מותרות ובשביל מה להתאמץ, להתחייב, ועוד למשהו שאני לא ממש סגור מהו. יש לי על הראש ילדים, חוגים, הסעות, נזלות, סנדוויצ'ים, עבודה, להטוטנות זמן, וגם ככה מגיעים לסוף השבוע על ארבע, אז נו, מה את מנג'זת. אבל זה בדיוק העניין - זאת בדיוק הסיבה להתאמץ על זה. אני לא הולכת לשחוק עם "אמא צריכה להשקיע בעצמה כדי שלילדים שלה יהיה טוב" (למרות שגם זה נכון), אלא לדבר על הצורך לשנות כיוון - לא להיסחף אחרי החיים ולחטוף כאפות, אלא לקבוע לאן אנחנו רוצים שהחיים ילכו, לנסות להתעורר, ולפתח יכולת להשתמש במה שמגיע אלינו לטובתנו ולטובת הסביבה שלנו, בשקט. לכולנו יש שריטות כאלה או אחרות מהילדות, ככה זה. בתור אמא יש לי מודעות חריפה לשריטות שאני מייצרת בשידור חי אצל הילדים שלי. אז לי מאוד ברור שעבודת ההתפתחות והמודעות העצמית שלי על עצמי היא הכרח ממש ולא מותרות. זה לא אינסטנט, לא הופכים לאדם אחר בסדנת סופשבוע, יש הרבה לימוד והרבה אסימונים צריכים ליפול בכמה רמות כדי ששינוי אמיתי יבוא. זאת התחלה ששווה המון. ויש גם לאן להמשיך עם זה. ככה שאני מזמינה וממליצה בלב שלם. |