היא מעבירה עליי ביקורת ביקורת נוטפת ארס ורוע בכל פעם שהיא עושה את זה אני מרגיש כאחרון נאנסי השירותים הכימיים בהופעת מטאל בקליבלנד ואני הכי שונא את קליבלנד והיא יודעת שאני שונא את קליבלנד אז היא ממשיכה בקור האטלנטי וממשיכה בארס ובהרס. אני מביט בה ורואה את החיוך המתעקם שמתפתל לו ומכסה על שיניים צחורות שממאנות להשמיע רוך ובין כל זה שפתיים שימאנו למצוץ לי בהמשך הערב. דת ומדינה דת ומדינה אני תמיד זועק לה אבל היא בשלה לא מוכנה להפריד סקס מעצבים. את תמיד ככה ...כועסת על כלום ואז לא מוכנה ללקק ואני לא מוכן ללקק עכשיו כדי להיות מלוקק אחר כך... גם אם הלשון הארוכה שלך יודעת לשלח את חרצובותיה לא רק במילים אלא גם על ביצים חשופות. הביצים שלי פתאום מתקשות רק מהמחשבה על הסיכוי האפסי שהיא תבכה תיכף אני אחבק ואזחל לעורף בנשיקה מנחמת עם יד שכאילו ירדה מהגב אל הטוסיק המופנם שלה ואז בכאילו ובערך יזדחל בין הירכיים. היא קולטת אותי ומזהירה שאין על מה לדבר ואני לא קשוב ואני רק רוצה לזיין אותה שהיא מרגישה במו זונה מריונטית ואני כמו פופטיר צועני זקן ואשמאי מאיפה היא הביאה את המילה הזו אשמאי אני חוכך בדעתי תוך חיכוך הביצים המתקשות שלי בספה החומה . היא מיואשת אני רואה את המבט הזה, אני מכיר את המבט הזה..... אין מצב הלילה ביצה יקרה וכלי זין מופלא...לכו חפשו אלטרנטיבה רגועה. |