כותרות TheMarker >
    ';

    על דא ועל הא

    ארכיון

    0

    "הורמונים משתוללים" 2 - התגובה הכי הכי לפוסט הזה:)

    19 תגובות   יום חמישי, 14/2/13, 09:07

     

    לפני ימים אחדים קיבלתי תגובה בדואר הפרטי

    לפוסט הנ"ל שכתבתי כאן: http://cafe.themarker.com/post/2836679/

     

    למירה – ''  מאנשי הקפה הותיקים

    שאני מכירה מתגובות אצל אחרים אבל איננו "חברות" ...

    כתבה לי כך (ברשותה אני מפרסמת):

     

    שלום לך,

    אחרי שכתבת את הפוסט הנפלא (את יכולה לצטט אותי בפוסט)

    מרגישה צורך לשלוח אליך את השיר IF של רודיארד קיפלינג.

    אין לי מושג מי תרגם אותו, (התרגום הטוב ביותר לטעמי)

    אך הוא נמצא בין הפתקים שלי שנים רבות מאוד.

     מירה 

     

    אם

    רודיארד קיפלינג   

     

    אם תִיוָותֵר שָלֵו בּעת יְסוֹבֵבְךָ פָּחַז

    וִּפי כָּל עָלֵיךָ יִתְלוֹנֵן,

    אִם רוּחֲךָ תִבְטַח לְעֵת יְפַקְפְּקוּךָ

    אֲבַל גַם לַפִּקְפּוּק אֶת לְבַבְךָ תִתֵן,

    אִם לְחַכּוֹת תוּכַל וּבַחַכּוֹתְךָ לֹא תֶלֵא

    או כִּי תִשְמע כָּזַב, לא בִּכְזָבִים תִשיב,

    וְלא תִּיטוֹר שִׂנְאָה, וּלְאַחַר כָּל אֵלֵה

    לֹא תִּתְאַמֵר בָּקִי, לֹא תִּתְיַימֵר חַרִיף,

     

    אִם לַחֲלוֹם תֵּדַע, וְלֹא חֲלוֹם מוֹשְלְךָ

    אִם מַחשָבוֹת תַּצִיב – אַך לא כּמָטַרָה,

    אִם גַּם את אַסוֹנְךָ וְאת נִצְחוֹנוֹתֵיךָ

    בּדוּמִיוֹת תִישָא, בֵּין אִם לְטוֹב אוֹ רַע,

    אִם תִּתְאַפֵּק תוּכַל בְּבוֹא כָּל בְּלִיַעַל

    לְסַלֵף דְּבַרְךָ וּלְסַנְוֵור בּוֹ כְּסִיל

    אוֹ כִּי תִּראֶה  בָאֵש אֵיך בֵּית חֲייךָ יָעַל,

    וְלִבְנוֹתוֹ שֵנִית מֵחוֹרְבוֹתָיו תַּשְׂכִּיל,

     

    אִם אֶל תוֹךְ צְרוֹר אֶחַד תִּיצְרוֹר זְכוּיוֹתֵיךָ,

    וּלְסַכְּנוֹ תֵּדַע בִּמְחִי מִשְחַק בּוֹדֵד

    וְתַפְסִידוֹ – וְשׁוּב תַּתְחִיל בְּרֵאשִיתֵךָ

    וְלֹא תַּפְטִיר מִילָה לַעַד עַל הַהֵפְסֵד,

    אִם עַל לִיבְּךָ תִּיגבַּר וְעַל רִיקְמַת גִידֵיךָ

    וְתַּכְרִיחֵם לִפְעוֹל גַּם לְאַחַר הֵיוֹת

    וְתַּחַזִיק בַּהֵם כִּכְלוֹת נִשְמַת אַפֵּיךָ

    אִם רְצוֹנְךָ בִּלְבַד עוֹד יְצַוֵום לִחְיוֹת

     

    אִם לְהמוֹן תֵּרֵד – וְלא יֵרֵד עֶרְכֵּךָ

    אוֹ לִמְלָכִים תַּעְפִּיל אַך שָרְשֵךָ בָּעַם,

    אִם לֹא יוּכְלוּ לְךָ אוֹיבֵיךָ וְרֵעֵיךָ

    וְלא יָרוּם כּבוֹדְךָ לְמַעלָה מִכְּבוֹדָם

    אִם לְמָלֵא תּוּכַל כָּל רֶגַע מִּתְגַלֵעַ

    בִּצְלִיל שִׁישִׁים שְׁנִיוֹת שָׁלֵם וְקַפּדָנִי

     

    לְךָ תִּהיֶה הָאַרֶץ וְכָל אֲשֶר עָלֶיהָ

    ועל כּוּלָם עוֹד זֹאת

     

    לְאִיש תִּהְיֶה בְּנִי

     

    וכאן מה שעניתי בכמה הודעות:

     

    מרגש מאד לקבל דאר כזה "על הבוקר"...:)

    מוכרחה עכשו לחפש את המקור באנגלית - בטוח יותר ברור וקריא...

    הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים בעברית בשביל באמת להבין טוב:)

    ואני צברית ...

    (אבל בוגרת החוג באנגלית ו-ביליתי 13 שנה בקנדה:)

     

    ואם התרגשת ככה מהפוסט הנחמד (אכן יצא טוב...)

    היית נופלת לגמרי אם הייתי מספרת לך את כל הנפילות ותקומות שלי -

    בין ביחסים בינאישיים ובין כתוצאה מ"כאפות" בריאותיות:)

    אבל כמו בשיר - צריך לקבל את הטוב והרע וללמד מכל דבר

    ובעיקר לזכור את הטוב ולא לנטור ולא לקנא באחרים -

    לכולנו יש את ה"פעקלה" שלו:)

    והעיקר להיות בשמחה -  אם אפשר...(כמו שהחסידים אומרים...)

    סה"כ באמת נתברכתי בגדול עם כל ה"רע" שהיה לי גם בחיי, ולמי לא היה?

     

    ואכן - הדבר הכי חשוב בחיים זה להיות "מענטש" - בן אדם

    וזה אני משתדלת...כמו בשיר:)

    ממש צל"ש שלחת לי...

     

    ומאחר שתהיתי מדוע באמת איננו חברות -

     

    בדקתי שוב מה מי מו 

    והבנתי מדוע איננו חברות...אני לא מחובבי השירה

    אם כי דווקא פה בקפה התחברתי לכמה שכותבים רק כך:)

    ותמיד "לא נעים לי" שאיני מגיבה הרבה לשירה...

     

    וכמו שחשבתי - באנגלית קראתי את זה בנשימה אחת 

    והבנתי הכל תיכף:)

     

    ולמי שגם מעדיף לקרוא במקור, בבקשה,

    עם תוספת קטנה מ"ספר הג'ונגל" הנפלא של קיפלינג :

    ''

     

    גם זה אצלי מחזור ..מהפוסט BAGHEERA  שכתבתי לפני יובלות...

    http://cafe.themarker.com/post/1624567/

    'If'

    by Rudyard Kipling

     

    If you can keep your head when all about you
    Are losing theirs and blaming it on you,
    If you can trust yourself when all men doubt you,
    But make allowance for their doubting too;
    If you can wait and not be tired by waiting,
    Or being lied about, don't deal in lies,
    Or being hated, don't give way to hating,
    And yet don't look too good, nor talk too wise:

    If you can dream - and not make dreams your master,
    If you can think - and not make thoughts your aim;
    If you can meet with Triumph and Disaster
    And treat those two impostors just the same;
    If you can bear to hear the truth you've spoken
    Twisted by knaves to make a trap for fools,
    Or watch the things you gave your life to, broken,
    And stoop and build 'em up with worn-out tools:

    If you can make one heap of all your winnings
    And risk it all on one turn of pitch-and-toss,
    And lose, and start again at your beginnings
    And never breathe a word about your loss;
    If you can force your heart and nerve and sinew
    To serve your turn long after they are gone,
    And so hold on when there is nothing in you
    Except the Will which says to them: "Hold on!"

    If you can talk with crowds and keep your virtue,
    Or walk with kings - nor lose the common touch,
    If neither foes nor loving friends can hurt you,
    If all men count with you, but none too much;
    If you can fill the unforgiving minute
    With sixty seconds' worth of distance run,
    Yours is the Earth and everything that's in it,
    And - which is more - you'll be a Man, my son!

     

    Rudyard Kipling (1865-1936)

     

    ובענין IF -  בשעור פלדנקרייז קבוצתי - כשגופי דווקא חי ובועט

    חשבתי שארצה שהשיר הזה יהיה על קברי - מחשבות מקבריות קצת -

    אבל לעולם אין לדעת...

     

    הודעתי לבתי שזו צוואה והשיבה:

    אי אי המפקדת

    צוחק 

     

    http://cafe.themarker.com/image/1935796/

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/2/13 13:16:

      צטט: Lisi-strata 2013-02-14 18:53:37

      צטט: נורית-ארט 2013-02-14 18:26:11

      ליזי, איזה דיון מעורר השראה פתחת כאן. קראתי את השיר בעברית ואיך שהוא משום מה, לא שמתי לב שזה קיפלינג, ולא הצלחתי להרגיש מהשיר שזה שירו של הדב המקסים הזה מספר הג'ונגל. השיר מתורגם בשפה מאד נמלצת, הוא נקרא ונשמע כמו איש עברי מקורי. משהו בשפתו מזכיר לי את שלונסקי, ולדעתי על אף התרגום המזהיר בפני עצמו, הוא חוטא לפשטות ולזרימה המדהימה של השיר המקורי. איזה יופי שהבאת את השיר המקורי, החזרת אותי אליו, אהבתי להקשיב לו, למנגינה, לשירה, לאנימציה המופלאה הזאת וכמובן לתוכן. מה שיפה שלוקחים דב מסורבל לכאורה, ועושים ממנו דב קליל תנועה, רך וחביב להפליא. האנשה מדהימה. ודרך האוקסימורון הזה מראים בעצם - איך צריך להתייחס אל החיים, ואת לקחת בפרופורציות את החיים על מורכבותם וקשיהם. יופי של פוסט. תודה ששיתפת. הנאה צרופה מכל המכלול כולל מהתובנות. צידה לחיים. אף פעם לא די, אף פעם לא מאוחר. ומי בכלל זוכר, שדברנו כאן על הורמונים........קריצה

       

      חמדתי -

      א. תודה:)

      ב. נכון שהשפה המליצית בעברית מונעת הבנה...הוא שאמרתי

          חברתי החדשה SHYDOR - גם אמנית - הוסיפה בתגובה למטה תרגום קליל וזורם - לא פואטי...

      ג   השיר המקורי באנגלית בא אחרי הוידיאו - באנגלית לא קשה לדעתי...

           הדב שר סתם מילים שהמציאו בשבילו בסטודיו וולט דיסני:) לא שייך לקיפלינג בכלל:)

       

      ואגב - קיבלת את התמונות ששלחתי לך פה במייל פנימי???!!!

       

       

      סליחה סליחה סליחה (-: דוב הוא אפפעם לא סתם ! הוא דוב טוב ונהדר ! וספר הגונגל כולו גם !

       

      :-) אני גדלתי עליו ברכיים של דובים וחיות אחרות. והוא שר נפלא ויש לו פרצוף נהדר ואני אוהבת אותו מאד והמון !

       

      דוב טוב הכל טוב ! וגם מה שכתבת :-)

        14/2/13 18:53:

      צטט: נורית-ארט 2013-02-14 18:26:11

      ליזי, איזה דיון מעורר השראה פתחת כאן. קראתי את השיר בעברית ואיך שהוא משום מה, לא שמתי לב שזה קיפלינג, ולא הצלחתי להרגיש מהשיר שזה שירו של הדב המקסים הזה מספר הג'ונגל. השיר מתורגם בשפה מאד נמלצת, הוא נקרא ונשמע כמו איש עברי מקורי. משהו בשפתו מזכיר לי את שלונסקי, ולדעתי על אף התרגום המזהיר בפני עצמו, הוא חוטא לפשטות ולזרימה המדהימה של השיר המקורי. איזה יופי שהבאת את השיר המקורי, החזרת אותי אליו, אהבתי להקשיב לו, למנגינה, לשירה, לאנימציה המופלאה הזאת וכמובן לתוכן. מה שיפה שלוקחים דב מסורבל לכאורה, ועושים ממנו דב קליל תנועה, רך וחביב להפליא. האנשה מדהימה. ודרך האוקסימורון הזה מראים בעצם - איך צריך להתייחס אל החיים, ואת לקחת בפרופורציות את החיים על מורכבותם וקשיהם. יופי של פוסט. תודה ששיתפת. הנאה צרופה מכל המכלול כולל מהתובנות. צידה לחיים. אף פעם לא די, אף פעם לא מאוחר. ומי בכלל זוכר, שדברנו כאן על הורמונים........קריצה

       

      חמדתי -

      א. תודה:)

      ב. נכון שהשפה המליצית בעברית מונעת הבנה...הוא שאמרתי

          חברתי החדשה SHYDOR - גם אמנית - הוסיפה בתגובה למטה תרגום קליל וזורם - לא פואטי...

      ג   השיר המקורי באנגלית בא אחרי הוידיאו - באנגלית לא קשה לדעתי...

           הדב שר סתם מילים שהמציאו בשבילו בסטודיו וולט דיסני:) לא שייך לקיפלינג בכלל:)

       

      ואגב - קיבלת את התמונות ששלחתי לך פה במייל פנימי???!!!

        14/2/13 18:26:

      ליזי, איזה דיון מעורר השראה פתחת כאן. קראתי את השיר בעברית ואיך שהוא משום מה, לא שמתי לב שזה קיפלינג, ולא הצלחתי להרגיש מהשיר שזה שירו של הדב המקסים הזה מספר הג'ונגל. השיר מתורגם בשפה מאד נמלצת, הוא נקרא ונשמע כמו איש עברי מקורי. משהו בשפתו מזכיר לי את שלונסקי, ולדעתי על אף התרגום המזהיר בפני עצמו, הוא חוטא לפשטות ולזרימה המדהימה של השיר המקורי. איזה יופי שהבאת את השיר המקורי, החזרת אותי אליו, אהבתי להקשיב לו, למנגינה, לשירה, לאנימציה המופלאה הזאת וכמובן לתוכן. מה שיפה שלוקחים דב מסורבל לכאורה, ועושים ממנו דב קליל תנועה, רך וחביב להפליא. האנשה מדהימה. ודרך האוקסימורון הזה מראים בעצם - איך צריך להתייחס אל החיים, ואת לקחת בפרופורציות את החיים על מורכבותם וקשיהם. יופי של פוסט. תודה ששיתפת. הנאה צרופה מכל המכלול כולל מהתובנות. צידה לחיים. אף פעם לא די, אף פעם לא מאוחר. ומי בכלל זוכר, שדברנו כאן על הורמונים........קריצה

        14/2/13 17:03:

      צטט: silviaisr 2013-02-14 16:33:42

      איזה יוווופי!

       

      השיר הזה??? אכן - גאוני!

        14/2/13 17:02:

      צטט: זונת הדואר 2013-02-14 16:17:38

      אני מתייחסת דווקא לסוף. זוכרת את בגיהרה - בכלל מתה על ספר הג'ונגל ! לפני יומיים עברתי ליד בית קברות ירקון וראיתי שגם שם התחילו לבנות מגדלי קומות של קברים. אני לא רוצה להקבר ככה לעולם. לא צריכה מצבה ולא צריכה שיהיה לי מקום אחרי שאני כבר לא אהיה בו. לפחות זה מה שנראה לי עכשיו . 

       

      }!{

       

      זה לא שאני רוצה וצריכה -

      זה תמיד בשביל אלה שנשארים...

       

      גמני חושבת שחבל על אדמה טובה...

       

      את רואה - גם בזה חושבות דומה...

        14/2/13 16:59:

      צטט: אהוד עמיר 2013-02-14 14:22:35

      איזה יופי - תענוג לקרוא

       

      תודה אהוד - זה קיפלינג, נו...

        14/2/13 16:57:

      צטט: shydor 2013-02-14 15:04:23

      תודה ליזי, פוסט מעורר מחשבות. לא מכירה אדם שניחן בכל המעלות הנפלאות הללו, לכולנו יש את חלקן, מקצתנו יותר או פחות .. השאיפה להיות "אדם"המוצג כאן היא רצון נעלה.. אבל בכל זאת אנוי מונעים ע"י רגש שלפעמים גובר על גדלות הרוח המוצעת כאן מציעה תרגום קצת יותר פשוט :
      תרגום נוסף טקסט זה ניתן לשימוש חופשי תחת רשיון GFDL. אם תוכל לשמור על ראש צלול כשכולם סביבך מאבדים את שלהם, ומאשימים אותך, אם תוכל לסמוך על עצמך כשכולם בך מפקפקים אך גם לקחת בחשבון את ספקותיהם, אם תוכל לחכות, בלי להתעייף מההמתנה או לתת שירמו אותך, מבלי לעסוק בשקרים או שישנאו אותך, מבלי להכנע לשנאה ועדין לא להראות טוב מדי, או לדבר דברים גבוהים אם אתה יכול לחלום - ולא לתת לחלומות לשלוט בך, אם אתה יכול לחשוב - ולא לתת למחשבות להפוך למטרותיך, אם תוכל לפגוש בניצחון או באסון ובשני המתחזים לנהוג בשוויון, אם תוכל לסבול שהאמת אותה אמרת מסולפת בידי נוכלים כמלכודת לטיפשים, או כשתראה איך נשברים הדברים להם חייך הקדשת ותתכופף ותבנם מחדש באותם כלים שחוקים אם תוכל את כל זכיותיך לערום בערימה ולסכן הכל בעוד סיבוב של הרולטה ולהפסיד, ולהתחיל מחדש מההתחלה ועל ההפסד לא לבזבז מילה אם תוכל להכריח את לבך, את העצבים והשרירים לתת את תורך, זמן רב אחרי שהם מתרופפים ולהמשיך כך, גם אם לא נותר בך דבר מלבד כוח הרצון האומר להם "החזיקו מעמד!" אם תוכל לדבר אל ההמון, ועל מעלתך לשמור או לצעוד עם מלכים, ולא לאבד את המגע הפשוט אם בך אויבים או ידידים אוהבים לא יכולים לפגוע אם כל אדם נחשב בעיניך, אבל לא יותר מדי אם תוכל למלא את הדקה הלא סלחנית בשישים שניות שלמות של ריצה למרחק שלך הארץ וכל אשר בעולם ויתרה מזאת, בני, תהיה אדם

       

      ודאי שזה אידיאל לא מושג תמיד

      אבל כדאי לשאוף אליו -

      לא כל כך קשה כמו שזה נשמע...

      אם כי כמובן כולנו אנושיים ופעמים מדרדרים

      מפסגות שמנסים להגיע אליהן...

       

      ותודה רבה רבה על התרגום הפשוט ו"הלא פואטי" שהוספת

      עבור אלה שדווקא האנגלית לא שגורה בפיהם:)

        14/2/13 16:33:
      איזה יוווופי!
        14/2/13 16:17:

      אני מתייחסת דווקא לסוף. זוכרת את בגינדה בכלל מתה על ספר הג'ונגל ! לפני יומיים עברתי ליד בית קברות ירקון וראיתי שגם שם התחילו לבנות מגדלי קומות של קברים. אני לא רוצה להקבר ככה לעולם. לא צריכה מצבה ולא צריכה שיהיה לי מקום אחרי שאני כבר לא אהיה בו. לפחות זה מה שנראה לי עכשיו . 

       

      }!{

        14/2/13 15:04:
      תודה ליזי, פוסט מעורר מחשבות. לא מכירה אדם שניחן בכל המעלות הנפלאות הללו, לכולנו יש את חלקן, מקצתנו יותר או פחות .. השאיפה להיות "אדם"המוצג כאן היא רצון נעלה.. אבל בכל זאת אנוי מונעים ע"י רגש שלפעמים גובר על גדלות הרוח המוצעת כאן מציעה תרגום קצת יותר פשוט : תרגום נוסף טקסט זה ניתן לשימוש חופשי תחת רשיון GFDL. אם תוכל לשמור על ראש צלול כשכולם סביבך מאבדים את שלהם, ומאשימים אותך, אם תוכל לסמוך על עצמך כשכולם בך מפקפקים אך גם לקחת בחשבון את ספקותיהם, אם תוכל לחכות, בלי להתעייף מההמתנה או לתת שירמו אותך, מבלי לעסוק בשקרים או שישנאו אותך, מבלי להכנע לשנאה ועדין לא להראות טוב מדי, או לדבר דברים גבוהים אם אתה יכול לחלום - ולא לתת לחלומות לשלוט בך, אם אתה יכול לחשוב - ולא לתת למחשבות להפוך למטרותיך, אם תוכל לפגוש בניצחון או באסון ובשני המתחזים לנהוג בשוויון, אם תוכל לסבול שהאמת אותה אמרת מסולפת בידי נוכלים כמלכודת לטיפשים, או כשתראה איך נשברים הדברים להם חייך הקדשת ותתכופף ותבנם מחדש באותם כלים שחוקים אם תוכל את כל זכיותיך לערום בערימה ולסכן הכל בעוד סיבוב של הרולטה ולהפסיד, ולהתחיל מחדש מההתחלה ועל ההפסד לא לבזבז מילה אם תוכל להכריח את לבך, את העצבים והשרירים לתת את תורך, זמן רב אחרי שהם מתרופפים ולהמשיך כך, גם אם לא נותר בך דבר מלבד כוח הרצון האומר להם "החזיקו מעמד!" אם תוכל לדבר אל ההמון, ועל מעלתך לשמור או לצעוד עם מלכים, ולא לאבד את המגע הפשוט אם בך אויבים או ידידים אוהבים לא יכולים לפגוע אם כל אדם נחשב בעיניך, אבל לא יותר מדי אם תוכל למלא את הדקה הלא סלחנית בשישים שניות שלמות של ריצה למרחק שלך הארץ וכל אשר בעולם ויתרה מזאת, בני, תהיה אדם
        14/2/13 14:22:
      איזה יופי - תענוג לקרוא
        14/2/13 13:01:

      צטט: face 2013-02-14 12:31:59

      ליזי מותקקקק !

      אם הפוסט הזה היה סגור רק לחברים, אולי הייתי חופרת פה עכשיו לעומקם של דברים.קריצה

      אבל כל אחד יכול לבוא ולקרוא, אז אני עושה את זה קצר. ו//או קצרצר,

       

      אתמול ממש במקרה [ואת יודעת שאני לא מאמינה במקריות] יצא לי לקרוא ולהגיב לא בפומבי על קשיים וימים טובים.

      לי תמיד נראה שהכל עניין של הבן-אדם ו//או ה-בת-חווה. אף פעם. אבל אף פעם לאף אחד אין מושג, מה קורה בחדרי חדרים...

       

      יש אנשים שאוהבים להתמסכן. להתבכיין. אפילו להתקרבן. לספר לכל מי שמוכן לשמוע אותם ו//או לא. כמה קשה להם, כמה הם אומללים.

      ואחרים שלא יראו ולא יראו עליהם.

      אופי? יופי? לי אין מושג.

      רק נראה לי קצת שזה המצב.


      ושירים.

      טקסטים בכלל, כל אחד קורא אותם מהמקום שלו. אני יודעת מה הם גורמים לי להרגיש. וגם זה נורא תלוי רגע. ו//או לא,

       

      נשיקה

       

      יפה שלי - 

      גם סגור רק לחברים זה פומבי מאד כאן, לא???

      ואני עוד פותחת את זה גם בפייס....

      לאלה שאפילו לא יכולים להגיב...ולככב -

      אוי איזה הפסד:)))

       

      אופי וחינוך - אני חושבת

      גם אמי היתה בדיוק כזאת. וגם אבי.

      יודעים לחיות את הטוב והרע

      ובמיטבם גם ידעו לצחוק על הרע - כמו סיפור לול התרנגולות של אבי

      שהיה קטסטרופה נוראית בזמנו , אבל אח"כ הפך לבדיחה משפחתית...

      (בדקתי - את כבר היית בתמונה כשכתבתי על זה:)

        14/2/13 12:31:

      ליזי מותקקקק !

      אם הפוסט הזה היה סגור רק לחברים, אולי הייתי חופרת פה עכשיו לעומקם של דברים.קריצה

      אבל כל אחד יכול לבוא ולקרוא, אז אני עושה את זה קצר. ו//או קצרצר,

       

      אתמול ממש במקרה [ואת יודעת שאני לא מאמינה במקריות] יצא לי לקרוא ולהגיב לא בפומבי על קשיים וימים טובים.

      לי תמיד נראה שהכל עניין של הבן-אדם ו//או ה-בת-חווה. אף פעם. אבל אף פעם לאף אחד אין מושג, מה קורה בחדרי חדרים...

       

      יש אנשים שאוהבים להתמסכן. להתבכיין. אפילו להתקרבן. לספר לכל מי שמוכן לשמוע אותם ו//או לא. כמה קשה להם, כמה הם אומללים.

      ואחרים שלא יראו ולא יראו עליהם.

      אופי? יופי? לי אין מושג.

      רק נראה לי קצת שזה המצב.


      ושירים.

      טקסטים בכלל, כל אחד קורא אותם מהמקום שלו. אני יודעת מה הם גורמים לי להרגיש. וגם זה נורא תלוי רגע. ו//או לא,

       

      נשיקה

        14/2/13 11:05:

      צטט: ~בועז22~ 2013-02-14 10:57:08

      היכרתי את השיר של קיפלינג ואין ספק שהגירסה האנגלית טובה לעילא ולעילא, על אף מלאכת התירגום היפה לעיברית. יש משהו מאוד מנחם, בשיר הזה. מלאכת-מחשבת של תקווה לאדם כליל-שלמות, כזה שיידע להתעלות מעל קשיי החיים ויגיב אליהם בדרך שתותיר אותו..., בן-אדם.

       

      לא כליל שלימות לדעתי -

      אלא נסיון להיות שלם עם עצמך ועם העולם

      ועם החיים שנידונות להם:)

       

      וכן - 

      האנגלית כל כך פשוטה ונהירה

      העברית שפה קשה ומסרבלת -

      גם בתרגום טוב מאד.

      ראיתי דברים דומים בתרגום מגרמנית -

      בעברית לא הבנתי כלום מהשיר

      אף שגם תורגם ע"י משורר ידוע,

      ובמקור - פשוט לגמרי...

        14/2/13 10:57:
      היכרתי את השיר של קיפלינג ואין ספק שהגירסה האנגלית טובה לעילא ולעילא, על אף מלאכת התירגום היפה לעיברית. יש משהו מאוד מנחם, בשיר הזה. מלאכת-מחשבת של תקווה לאדם כליל-שלמות, כזה שיידע להתעלות מעל קשיי החיים ויגיב אליהם בדרך שתותיר אותו..., בן-אדם.
        14/2/13 10:37:

      צטט: מזל וברכה 2013-02-14 10:32:49

      על דבר כזה אוכל רק לומר: וכל המוסיף גורע...
      תודה 

       

      צוחקנשיקה   כמו שאמרת...

        14/2/13 10:32:

      על דבר כזה אוכל רק לומר: וכל המוסיף גורע...
      תודה 

        14/2/13 10:18:

      צטט: 2btami 2013-02-14 10:13:12

      כן מדהים. אני אוהבת את שתיכן.

       

      צוחקנשיקה

        14/2/13 10:13:
      כן מדהים. אני אוהבת את שתיכן.