וַיְכַל העם את בחירתו,                

ברצונו לחדש הנהגתו,

לשנות שיטת השלטון,

לקצץ תקציב הביטחון.

למעט שרים בממשלה,

לבטל ההלכה כַּאֲמַתְלָא,

לְאַיֵּן השרים ללא תיק,

ולחדול "טריק ושטיק"

בתחום- הדתי והעדתי.

להשוות בנטל חברתי,

להדיר הלכה מהכנסת.

וּלְאַיֵּן עסקנות חומסת

            *

ויהי לילה טרם חצות,

נתגלו לכל ההחמצות.

הסמיקו כל הסוקרים,

ופרשנים היו דברנים,

ויהי ערב ויהי הבוקר,

וכמו במשחק "פוקר,"

כמו בעבר, בזמן הזה

במו"מ עם קלף לחזה.

ובתקשורת רוח וגלים,

שם ספיו ובלון מעלים

בְּרִאְיוּן ח"כ נפלט ורבן,

גם סוקר עצוב ופרשן.

אל מול העם המסתכל

המצע והעיקר מתעקל

הנטל, שירות והשויון,

כמו בדרך אל ארכיון.

והנשיא דעה לא הביע 

וידוע למי ראשות יציע

כאילו העם לא הצביע,

ואם הצביע לא השפיע.

            *

ויהי ערב ויחלוף שבוע,

הכל עדיין רופף ורעוע.

עוד טרם פורסם דבר-

מי ימונה יו"ר, או לשר

התקשורת, כמו סוחרת,

כמו נקמה היא שוחרת,

על פיספוסיה בסקרים,

מי וכמה יהיו בנבחרים.

כותרותיה- דברי רכיל,

כאילו הבוחר אִימְבָּצִיל.

והיא נוקטת במציצנות

אינה חדלה מפרשנות-

כל חיבוק אות לכוונות,

וחיוך כהסכמה לשנות,

רבנים, גם כן בוחשים,

תקציב לאבד חוששים.

           *

ועוד שבוע קרב ועדיין,

קואליציה רחוקה מעין.

ואפילו שמלה אופנתית

תעיד מגמה מפלגתית.

והמר"ן, מגדולי הרבנן,

בדרשות, רחמנא לצלן,

לחסידיו שאחריו נוהים

מגדיר בפניהם מי גויים,

גם אצבע לנבחר מפנה,

וכך מסמנו מנוול ושונא.

והמר"ן כשליחיו בש"ס

להשגת כסאות אינו חס.

מעריכם היטב בתקציב,

בקי איפה אותם להציב.

והזמן אינו עוצר מלכת.

והמדינה כאילו נכרכת

בחבל טבור משא ומתן,

כל ח"כ, חש עצמו חתן.

ויהי ערב ויחלוף שבוע,

הכל עדיין רופף ורעוע...

אברהם רותם

14.2.2013