0

0 תגובות   יום שישי , 15/2/13, 14:21

''
זה שהשמאל מסוגל לאהבה אינסופית זה ידענו מאז ומתמיד. למשל תמיד כשאני רואה מאמר דיעה מאת מישהו שמאלני אני תיכף ומייד יודע שזה ידבר על משהו בהרבה אהבה, וככל שהכותב יותר שמאלני ככה אני בטוח שהכתובים יהיו אוהבים יותר. זה חוק טבע שאנחנו, בימין השונא והמרושע, צריכים ללמוד לקבל (וזה לא קל).


הנה כאן, בכל דבר המשכית הזה של אהבה ורצון טוב שפרסם יוסי שריד בהארץ, שמדבר על כמה הכסף היהודי מקדם מטרות רשע בעולם ומונע את חזון השלום והאהבה הנצחי של השמאל, משמע – אם לא היהודים, העולם היה שליו ונעים יותר (מזכיר לי מישהו מפעם, אבל השם לא עולה לי) משך את עיני משפט אחד:

 

"לו הייתי מחוקק אמריקאי, היה זרע האנטישמיות נובט בתוכי".

 

מר שריד הזול, אל תפחית מהישגיך: הנה, גם פה, כמחוקק ישראלי-לשעבר, זרע האנטישמיות עולה כפורח בנפשך העלובה.

 

שלא כמו שריד, אני לא רואה באנשים שחושבים אחרת ממני עדות לקיומו של כח שטני גלובלי אלא עדות ליופיו השגיא של עולמו של הבורא, שנתן לכל יציר אנוש חופש בחירה מוחלט. ולכן הבחירה להיות מטומטם, עיוור, שונא ובור – כולה של שריד.

 

הכסף והכח של עשרת מליון יהודי העולם *הם הבעיה שלו*; מליארד וחצי סינים עם תפיסות טוטאליטריות ושאיפות התפשטות, מליארד וחצי מוסלמים שאין להם בעיה עקרונית עם ג'יהאד (כל עוד השחיטה כשרה) – זוטות.

 

הבעיה היא היהודים.
הבעיה היא היהודי.
הבעיה היא אנחנו.

 

אנחנו הבעיה של העולם, ודרוש פיתרון.

 

- סוף -

 

 

 

מתעניינים, מסמפטים וסקרנים מוזמנים לבקר באתר שלי - www.hazavit.com

 

דרג את התוכן: