0

13 תגובות   יום שישי , 15/2/13, 23:58

ציפיה

 

למדתי שמעשה שתלוי במשהו ולא לשם עצמו שכרו יוצא בהפסדו. אין בכך תועלת ולא הנאה, כי מסתתרת לה בערמומיות בפינה הציפיה שהיא אויבת כל. שורש כל רע. מכילה אי שקט, מתח, אכזבה. רוצה לחיות בלי ציפיות. להיות מרוגשת ומופתעת מהחדש, פתוחה ללא צפוי, לאקראי, לצלול אל תוך הכאוס. הנמכתי ציפיות. דברים הרבה יותר פשוטים.

 

השלמה

 

יש לי חבר שהשלים עם זה שלא יקים משפחה. בטח ימצא אהבה בחייו, אבל משפחה כבר השלים שלא יקים. אני חושבת שאני קצת מקנאה בהשלמה הזו. מוזר ככל שיישמע. המירוץ אחר חלום הקמת המשפחה הפך אינסופי ומתיש. עייפתי. קצת בא לי  להרפות מהחלום הזה, להשתחרר מהאמונה, מהציפיה ואפילו מהתקווה. אני עוד לא שם, בהשלמה. עוד לא הרפיתי. אבל אני לגמרי עייפה.

 

שבת

 

אני אוהבת את השבת. מיום חמישי אחה"צ ועד שבת בלילה. אין זמן בשבת. אין מסגרת, אין מחוייבויות. זמן שלי ושלי בלבד. אני יכולה לקום עם שחר או מאוחר בצהריים. אני יכולה לעשות או להתבטל, לנקות או לדחות לשבוע הבא, לעשות קניות באמצע השבת או להישאר עם כלום בבית. מה שבא לי. אני אוהבת את הפאוזה הזו, את האין זמן הזה, את השקט שזה נותן לי.

 

מוזיקה

 

מלאה במוזיקה השבת שלי. כמו אהבה, מוזיקה אינה תלויה בדבר. ולכן אינה בטלה לעולם. היא עומדת בפני עצמה. לא כמו בן זוג או ילדים או טיול לחו"ל או בית קרקע. המוזיקה תלויה רק בי והיא לא חלום שבא לי להגשים. היא כאן ועכשיו, מתי שאני רוצה וכמה שרק ארצה ממנה - אקבל.

 

שכנים

 

תמיד נפלתי על שכנים צעקניים / מתעטשים-ללא-הכרה / עם ילדים שצורחים / וכאלה ששמים מוזיקה מזרחית כבדה בפול ווליום. והפעם זכיתי:  רוב השכנים שלי זקנים שלא שומעים והזוג שמתחתיי שמים אחלה מוזיקה בפול ווליום. הם גם עושים מוזיקה שזה בכלל מגניב. בדיוק עכשיו, כשאני שוקעת בהרהורים על חלומות ועייפות, הם שמו את השיר הזה, כדי לשמח אותי. יאללה, בא לי כבר 7.5. בא לי ממש!!

 

''

דרג את התוכן: