רוב הילדים מחכים בקוצר רוח לחג פורים. אך יש כאלו שממש לא! לא רוצים להתחפש, לא מרגישים בנוח עם השמחה ההתחברות והשטותיות הפורימית. בפורים אנו לובשים מסיכות ונהנים להיות ליום אחד מישהו/ משהו אחר. פורים, מסיכות מאפשרים לנו חופש ביטוי ויצירתיות שלעיתים מוחבאת או עצורה בתוכנו, אולי  להסתיר את הביישנות והדימוי העצמי שלנו..

ילדים - בתום המיוחד להם, אינם מסתירים את מה שעל ליבם. פניהם משקפות ומראות לכל מי שמתבונן לרגע.. את אשר על ליבם. אם הילד עבר חוויה לא נעימה, או טראומה כלשהי בעקבות אירועי פיגועים לאומיים או משפחתיים, אישיים. יש להניח שהילד חווה שוב ושוב את הרגשות הקשים והפחדים המלווים את הטראומה ומונעים ממנו להיות ילד רגיל, ככולם.

אם הילד נמנע מחברת ילדים אחרים...

אם הוא מעדיף להשאר רוב הזמן בחברתכם ההורים או מבוגרים...

האם הוא פוחד בלילות? מתעורר בבעתה.. ומתקשה לחזור לישון..

פוחד או נמנע ללכת למקומות וארועים חברתיים של בני גילו..לבד

הילד לא רוצה להתחפש בפורים ולהשתובב כמו כולם..

יתכן שהילד סובל מחרדות, פחדים ואולי  אף סובל מתסמונות של טראומה.

חרדות אלו מתגברות עם הזמן ומעצבות את אישיותו של הילד לעתיד.

אפשר לשחרר חרדות ופחדים אלו ולרפא, כן לרפא טראומה שהילד עבר,  בעזרת דמיון מודרך מותאם לילד ולשינוי שירצה ולהביא חוזקות והצלחה לחייו.

# אפשר להסיר את המסיכה העצובה, עצורה ומגבילה ולהחליפה בתובנות ופנימיות חזקה יותר ושמחה.