כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הפסקול של פרשת הריגול האוסטרלית

    15 תגובות   יום שבת, 16/2/13, 18:24

    פרשת האסיר האוסטרלי  x עלתה לכותרות בסערה השבוע. מעבר למשמעויות הדיפלומטיות, להשלכות המדיניות וללקחים המוסריים הכבדים, יש להרהר באספקטים החשובים באמת של הפרשה, דהיינו, בהיבט המוזיקלי. אם אוסטרלי שזהותו נגנבה חושב שהוא יכול לעשות בקודש הקודשים שלנו (כלומר, המוסד) כבשלו, עליו לקחת בחשבון את ההשלכות של העניין (כלומר, ריגול נגדי). ובריגול נגדי כוונתי לנסיעה בזמן ולחיטוט קפדני במוזיקה האוסטרלית בניסיון למצוא פסקול הולם לפרשה.

     

    ובכן, הפלא ופלא, נראה שהאוסטרלים יורים גבוה במוזיקה לא פחות מבחשיפת פרשיות ותיאוריות קונספירציה. אם נדלג על הערות שוליים מודחקות מהניינטיז, כגון קיילי מינו, נטלי אימברו(ג)ליה והפסקול של סדרת המופת "קרוב רחוק", נמצא יצירות איכותיות שאבדו בזמן ולא היכו בכבוד המגיע להן בעודו חם. על הפודיום מונח "Forever So"יצירת הבכורה של רביעייה עלומה ממלבורן - Husky. מדובר באלבום רדוף, ערפילי עד גבה גלים, ובעיקר יפה עד כאב שלא מניח לי, במיוחד עכשיו כשפרשת בן בורוז/זיגייר/אלון התפוצצה ברקע. הסברים בהמשך.

     

    Husky  עשו היסטוריה ב-2011, בהיותם האוסטרלים הראשונים המוחתמים בלייבל האמריקאי ההו-כה-נחשב Sub Pop  , לצד שמות גדולים כמו פליט פוקסז, ביץ' האוס והשינז. הלייבל היה אמנם ממניחי היסודות לגראנג' בשנות ה-90 המוקדמות, אבל האוסטרלים האלה עושים מוזיקה הרבה פחות מלוכלכת מהגראנג' הסיאטלי והרבה יותר מלודית, לכיוון אליוט סמית, צפונה לניק דרייק ודרומה אל Death Cab For Cutie  .   

     

    באיחור אופנתי (וסביר להניח שגם הרבה בישולים נוספים באולפן ואדפטציה מנטלית ומסחרית לקהל האמריקאי) הופץ האלבום בארה"ב בשנה שעברה, ועבר בשקט מתחת לרוב הרדארים. אני ממליץ להתעכב עליו; למרות שיש בו מילים קצת פשטניות, כמה רגעים מתים ואנמיות חלקית, על הגבול שבין ה"נעים" הטוב, וה"נעים" הגלגל"צי. הוא מאופק ברובו, אבל המון רגש מתרחש מתחת לשטח ומתפרץ בפתאומיות ברגעים ששווים את ההמתנה.

     

    Husky - The Woods

     

    ''

     

     

    אמנם האסיר x לא זכה להאזין להאסקי בני עירו בעודו בחיים (ספק אם שמע מוזיקה כלשהי בחודשי המעצר שלו מלבד סימפוניות של שלשלאות וברזלים) אבל התחושה שעלתה אצלי מהאזנה למילים של Forever So הייתה שהן נכתבו בדיוק עליו ומציירות פורטרט של סיפור חייו המשוער: תעלומה בלתי פתורה על איש עם זהות גנובה, על נשמה אבודה שעוזבת הכל מאחוריה ונעלמת אל האפלה.

     

    "אולי זה סרט או חלום, אולי אתעורר בצרחות", שר הסולן האסקי גוונדה בשיר How do you feel  , ומעורר בי צמרמורת על אדם רגיל שמלוהק בעל כורחו לסרט גדול מהחיים בכיכובו. בסרט (או בחלום) הוא הגיע רחוק מדי ועמוק מדי ואין כבר דרך חזרה, כמו ב-Hunter  שם הוא אומר: "הדבר היחידי שאני יודע הוא שאני לא בטוח איפה השארתי את המפתחות לכל הדלתות". הוא גם פונה לאהובתו, המטונימיה לחיים שהשאיר מאחור- "את לא זוכרת שאמרתי שלא אשכח? הזיכרון שלך שמור עימי / בזכרונך שלך". זיכרונות מנחמים הם מה שאדם מבודד ומרוחק כמו x  יכול להיאחז בו, אבל גם מהם עולים בחלוף הזמן צללים של ספק: האם באמת קרו הדברים כפי שזוכרים אותם? האם אני עדיין מי שהייתי פעם, האם "אני" קיים בכלל, והאם עדיין שמורה לי הזכות לזכור?

     

    ברצועה הכי יפה פה, History's Door  , האסקי כאילו מעביר מסר מקודד לאחיו האוסטרלי המוטל אי-שם במרתפו, "אל תביט אחורה, אין טעם בתהיות", "מצא את התקווה ושכח את הבית שלך, הקשב לתחושה בעצמותיך, כי ליבך יודע שלעולם לא תנצח".

     

    Husky - History's Door

     

    ''

     

     

    אז האסיר x   לא ניצח בסופו של דבר, וסביר להניח שלעולם לא נדע מה קרה שם באמת. אבל היצירה של Husky   תמשיך לחיות, ולהזכיר לנו שגם אם האוסטרלים לא מוצלחים במיוחד בריגול, עדיין יש להם מה ללמד אותנו במוזיקה. 

     

    *כאן אפשר לשמוע את האלבום במלואו !  ובחינם! שבת שלום ורק בשורות טובות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/2/13 16:43:

      צטט: ההלך 2013-02-19 20:54:09

      איזה כיף! אלבום חדש ליוצר הגאון! ומהשיר נשמע שעושה צדק עם המסורת הקייבית. יופי. אני מחכה בסבלנות לסדרה...

       

      בינתיים תתרשמי בעצמך, מהר מהר לפני שמורידים אותו מהיוטיוב: http://www.youtube.com/watch?v=6tYFoalzzOs

        19/2/13 20:54:
      איזה כיף! אלבום חדש ליוצר הגאון! ומהשיר נשמע שעושה צדק עם המסורת הקייבית. יופי. אני מחכה בסבלנות לסדרה...
        19/2/13 16:21:

      צטט: ההלך 2013-02-19 07:44:10

      מעניין לקרוא, ושני השירים מצויינים. טיפל'ה על הצד המתקתק של האלטרנטיב לדעתי. אוהבת את האינטרפטציה שלך ואת הכתיבה. ובעניין מוסיקה אוסטרלית, מניק קייב עד ניק קייב לא היה כניק קייב. אמנם כבר נטש את מולדתו שדאון אנדר כבר מזמן, אבל לא נדקדק בקטנות:) אני הייתי לוקחת את Your death mu funeral כפסקול הולם. קודם כל השם של האלבום זה בינגו, אבל האווירה האפילה, המעונה, ומיוסרת; המיסתורין והאימה שמונחים מתחת... בול.

       

      ההערות ובכלל כל התגובה שלך ממש במקום. לגבי המתקתקות, את צודקת, וככל שאני ממשיך להאזין להם אני נוכח להבין את זה, ושזה קצת פחות בשבילי. מזכירים לי את מרקורי רב, להקה אמריקאית שהיא גם סוג של אלטרנטיב מתקתק אבל הם לעומתם קצת יותר על הצד האפל כמו שאני אוהב. 

       

      לגבי ניק קייב, איך שפרסמתי הבנתי שעלול להיווצר הרושם שאני מתעלם מענקים שצמחו בדאון אנדר כמו אדון קייב. ואכן חברים מוזיקליים שלי תקפו אותי על ההתעלמות האיומה. ובכן, הפוסט הזה היה קוריוז שלא אמור היה להכיל את כל העושר של היוצרים האוסטרליים. לקייב אני מתכנן להקדיש סדרת פוסטים שתצא אל האור (בתקוה בקרוב), במיוחד כשאתמול יצא לו אלבום חדש, מס' 15 (!), וזאת הזדמנות מצוינת להקדיש משהו לאיש ולפועלו. ממה שהספקתי לשמוע גם בו כמו ב-your death.. יש "אוירה אפלה, מעונה ומיוסרת ומסתורין ואימה" כמו שכתבת יפה. הנה טעימה משובחת מהאלבום החדש:

       

      ''

        19/2/13 16:06:

      צטט: צ'ו. 2013-02-18 19:11:49

      פוסט נפלא ,אקטואלי ונעים (הרבה יותר מגל"צ) וגם רגיש ביותר. ממש הקסמת אותי בפרספקטיבה המרגלת לכיווני מוסיקה ובהחלט איכותית.:-)

       

      תודה ואהבתי את האינטרפרטציה שלך על זיכרון, תרשמי על זה פטנט!

        19/2/13 07:44:
      מעניין לקרוא, ושני השירים מצויינים. טיפל'ה על הצד המתקתק של האלטרנטיב לדעתי. אוהבת את האינטרפטציה שלך ואת הכתיבה. ובעניין מוסיקה אוסטרלית, מניק קייב עד ניק קייב לא היה כניק קייב. אמנם כבר נטש את מולדתו שדאון אנדר כבר מזמן, אבל לא נדקדק בקטנות:) אני הייתי לוקחת את Your death mu funeral כפסקול הולם. קודם כל השם של האלבום זה בינגו, אבל האווירה האפילה, המעונה, ומיוסרת; המיסתורין והאימה שמונחים מתחת... בול.
        18/2/13 19:29:
      אה ואפרופו זכרונות.המצאתי את זה עכשיו. זכור אותי בזכרונך להזכיר לי אותי.
        18/2/13 19:11:
      פוסט נפלא ,אקטואלי ונעים (הרבה יותר מגל"צ) וגם רגיש ביותר. ממש הקסמת אותי בפרספקטיבה המרגלת לכיווני מוסיקה ובהחלט איכותית.:-)
        18/2/13 16:50:
      תודה שישי! -- תודה חן. שווה לתת שמיעה לאלבום המלא. לא חף מפגמים אבל יש בו משהו. ונראה לי שההערצה היא הדדית למדי! :)
        17/2/13 20:54:
      עמיר, המוסיקה שלהם מכשפת, והתמוגגתי מהקישור האסוציאיטיבי המופלא שעשית פה, אין ספק שאתה אחד ויחיד עם הראש המקורי הזה שיש לך :) בתור מעריצה מספר אחת שלך כאן בקפה,(או לפחות בין המובילות שמתמודדות על המקום הראשון) מאד התגעגעתי לטקסטים שלך. אני מכורה.. עוד !
        17/2/13 20:12:
      יפה האינטרפרטציה שלך ועוד יותר המוזיקה. אהבתי.
        17/2/13 01:59:

      צטט: mr.unicorn 2013-02-16 19:28:36

      יופי של הקשר לאקטואליה הכבדה. יפה!

       

      תודה! מישהו צריך לרכך את האקטואליה הכבדה עם קצת צבע, ואני תמיד מוכן להיות המישהו

        17/2/13 01:57:

      צטט: אבגי-כהן 2013-02-16 18:32:09

      אוסטרליה מדהימה... חייתי בה כמה וכמה חודשים כשהייתי צעירה:)) מדינה נפלאה.

       

      מתאר לעצמי.. עדיין נשאר בגדר חלום גדול. אבל יום אחד.

        16/2/13 19:28:
      יופי של הקשר לאקטואליה הכבדה. יפה!
        16/2/13 19:19:
      אוהב את המרחבים באוסטרליה..
        16/2/13 18:32:
      אוסטרליה מדהימה... חייתי בה כמה וכמה חודשים כשהייתי צעירה:)) מדינה נפלאה.

      ארכיון

      פרופיל

      נוסע בזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין