כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים שלי

    מפעם לפעם

    פוסטים אחרונים

    0

    תפילת הבן האובד

    13 תגובות   יום ראשון, 17/2/13, 10:06

    את בורחת לעולם של מציאות מדומה

    לבושה במעיל אך מתחתיו ערומה

    עור ברווז בלי נוצות שמספר שחם

    בעולם של טיפשות קל להרגיש חכם

     

    את נוסעת ברכבת בלי קטר ופסים

    הכי קל להיות אחת בעולם של אפסים

    לספר שבחושך יש מליון של צבעים

    ולהמשיך בלבד והבאים לא באים

     

    את עומדת על שלך והשלך לא קיים

    על סירת קיפול נייר מפליגה באין הים

    מטפסת על קירות שפרוסים על ריצפה

    הכי קל לטעון לצדק בעולם של חוצפה

     

    את מביטה במראה ומסרבת להכיר

    הקשרים שחונקים לא השכלת להתיר

    שוב בורחת בלי אויר למקומות רחוקים

    מכל כך מרורים שכחת מים  מתוקים

     

    לכי ללב שדה רחוק ושבי על אבן

    לבד נסי שוב להשיב את הזהב מתבן

    רק אז תיפול האבן שליבך כה כבד

    והוא שוב לא יחוש כמו הבן האובד

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/2/13 12:17:
      פשוט wow. חד כתער. אתה כותב מהבטן, וזה יפהפה
        27/2/13 22:08:
      ואוו ואוו, שיר שחודר לנשמה בבום. מרגש.
        26/2/13 18:18:
      שי...
        20/2/13 17:58:

      הבן האובד ... האם כתבת על עצמך ?
      השיר שלך נכתב בהרבה כאב ...חשים זאת בכל מילה.

      אם הכתיבה משחררת ולו במעט מהכאב הזה .. שיהיה כך והמשך לכתוב.

      חיבוק של תמיכה ממני.נשיקה

      תפילת הבן האובד
      אני שומעת את בכיו של הבן

      שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך/ משלי
      האמא שתפקידה להעניק תורת חיים: צחוק, אהבה, חמלה, הכלה, שמחה...
      לא רק נטשה את תפקידה, אלא, זירזפה חומרים מכאיבי צמיחה.


      לכי ללב שדה רחוק ושבי על אבן
      לבד נסי שוב להשיב את הזהב מתבן
      רק אז תיפול האבן שליבך כה כבד
      והוא שוב לא יחוש כמו הבן האובד

      תפילתו של הבן האובד:
      שחררי אותי מעולך!

      תפילת היחיד, חזקה היא.
      אומרים שאלוהים שומע את הבכי החרישי וגם אם לא שומע
      הבכי/הכתיבה/החשיפה
      מקלה.
      גם אם זו שמחת עניים, יש בה נחמה, בשל זכותה ותמימותה.

       

      כאבך ראשוני, על כן, תמים הוא...

      הכתיבה שלך-פנינים.

        18/2/13 19:35:
      אין כמו שימוש בקונטרסט כדי לחדד ולהעמיק שיר או טקסט, כמו לצייר תמונה ולראות. הדמות ההפכפכה והמראה שמראה, יפייפה!
        18/2/13 16:34:
      כמו תפילה. וכל שנשאר לברך, אמן!!!
        18/2/13 04:49:
      כמה עצב בשיר אחד שי. כואב. מאד כואב לקרא את המילים האלו. כתבת כה יפה וכה מרגש. חיבוק ♥
        17/2/13 23:19:
      עצוב, אבל לצערנו אנחנו לא בוחרים את ההורים שלנו. בתקווה שיום אחד היא תבין תקבל את הבן האובד חזרה שי , את הכאב שבתוכך אתה מנתב למשהו כל כך מזוכך.. מוציא מעצמך כשרון כל כך רב. נוגע ברגש..לש אותו בליבנו.. ומשאיר את חותמך שם! זכית במתת אל ..
        17/2/13 16:04:
      אפשר רק לשנות את עצמינו :)))
        17/2/13 14:24:
      כתבת פשוט נפלא!
        17/2/13 14:03:

      היפוכים מתהפכים

      כל כך מתערבבים

      הלוואי ויגיעו לחוף מבטחים...

        17/2/13 11:28:
      ועל זה נאמר כתיבה מרסקת.... ריגשת כל כך ... נאלמתי מעוצמת הרגשות בשירך...♥

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יש בהיפוכו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין