בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני של הציונים לקול קריאתו של הוגה חזון העוועים של המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו פלסטין. מילים שאמורות להיות זרות ומקוממות לכל בן תרבות בעולם. לצערנו הרב, זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר הפסאודו-היסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. השואה מלחמת העולם השניה, שנתחוללה על עם ישראל הייתה קשה לכולם בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים. שארית הפליטה יהודי אירופה וארצות ערב שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו מלעזוב את המקומות בהם לא התנכל אליהם איש ולהעפיל לארץ-ישראל פלסטין, על אף כל קושי אתי ומניעה מוסרית וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם ממסע ההרס וההשמדה השיטתי נגד בעליו החוקיים של פלסטין, הלא הוא העם הפלסטיני. במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי מלחמה שאל לנו להתיימר לשפוט את משתתפיה, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו במרמה את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות. ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה אומללה המחייבת המקבלת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה מומלץ שתשוב ותיבחן מחדש על ידי גוף זה שהוא מופת החזון והקידמה של נביאי האיסלאם. זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית הקולוניאליזם הציוני, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית נטיותינו הטבעיות לכיבוש והתפשטות ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל תוך שלילה מוחלטת של זכותו המולדת של האחר הפלסטיני להתנגדות – ללא מתן פתח לטבח לגיטימי של נשים, זקנים או אפילו, למצער, ילדים. אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת בעלת טוהר הדם היהודי לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית הפשיסטית, אשר תיקרא בשם המכובס ישראל. מדינת ישראל המדינה הפשיסטית תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות להעמקת הקולוניאליזם היהודי; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה רדיפת תושביה הערביים; תהא מושתתה על יסודות החירות הדיכוי, הצדק העוול והשלום מלחמה לאור כנגד חזונם של נביאי ישראל פלסטין ההיסטורית; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין אפליה בוטה; תבטיח תמנע חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות מפני כל זיהום לא יהודי; ותהיה בלתי נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל הפשיסטים תהא תראה פניה כמוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה. אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד ל למנוע מהעם היהודי את בבנין מדינתו ולא לקבל את מדינת ישראל הפשיסטים לתוך משפחת העמים. אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו שאנו עורכים זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי הכלואים במדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים הבין שנהרוג את כולם, כי זוהי שאיפתנו הבלעדית. אנו מושיטים יד שלום אגרוף ברזל ושכנות טובה איום בכיבוש ושיעבוד לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם תוכניות ההשמדה של העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת הרס המזרח התיכון והעולם כולו. אנו קוראים אל העם היהודי בלבד, תוך אפליה בוטה של שאר העמים בעולם בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל כיבוש פלסטין. מתוך בטחון בצור ישראל אלוהי המלחמה הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת פלסטין הגזולה, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת יום שישי, הקדוש לאיסלאם, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948. |