 מאת: אור-לי ברלב כולנו היינו פעם תלמידים בבית ספר. כולנו שרנו בגרון ניחר ומוחה: "We don't need no education!". כולנו הברזנו מבית ספר או חלמנו להבריז (וקינאנו באלה שהיה להם אומץ להבריז). כולנו הבנו כבר אז שמשהו דפוק עד היסוד. ואלה מבינינו שהפכו להורים, מרגישים גם היום עד כמה הסידור הזה שנקרא "מערכת החינוך בישראל" לא סביר ולא הגיוני. בפוסט הזה, על היום שאחרי המהפכה בתחום החינוך, אני לא אכתוב על יום לימודים ארוך, אני לא אכתוב על כיתות יותר קטנות, אני גם לא אכתוב על חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. זו לא המחאה שלי, זו לא המהפכה שלי. בפוסט הזה אני אנסה לפרק את מגדל הקלפים של כל מיני אמונות על חינוך שגדלנו עליהן, ואנסה לבנות מגדל חדש של חופש ואהבה בחינוך. להמשך הכתבה אנא כנס/י לקישור הבא http://j14.org.il/articles/43898
|