לא על היופי לבדו תחיה האשה. או שכן?
פוסט זה מוקדש! ל: ש ל: ש ולאף לא אחד או אחת מהם קוראים השם יתברך. למרות שיש אנשים שיגידו שאותו השם, אחראי או אולי אשם ..
יופי מעסיק אותי לא מעט. אני אוהבת דברים יפים. בין אם מדובר באנשים, חפצים, בגדים או בכלל. יחד עם זה יש לי בעיה לא קטנה בעברית, מי שמכיר אותי יודע, שאני טועה הרבה פעמים בין זכר לנקבה, מגפיים אדומים או נעליים אדומות. טעויות מאד נפוצות אצלי. ככה גם במבט על אנשים יותר נעים לי להביט על אנשים יפים, בין אם הם נולדו זכר או נקבה.
זה לא אומר כמובן, שמי שיפה בעיני, יהיה או תהיה יפה בעיניים של אף אחד אחר בסביבה!
יש עוד נושא שמשום מה העסיק אותי לא מזמן. יש שיקראו לו הפרעות אכילה, אחרות או אחרים ואני תכף מפסיקה בפוליטיקלי קורקט הזה לכתוב הכל בפנייה לזכר ונקבה.. בקיצור, יש שיקראו לו אנורקסיה, בולמיה. אבל בעיקר אנורקסיה, שנראה לי שמי שחושב עליה, ישר רואה בראש תמונה של נערה מתבגרת רזה עד בחילה, שלא לדבר על זה שהיא עושה לעצמה נזק בלתי הפיך.
מחלות של המאה שלנו, או קצת גם המאה שעברה, תמיד נראו לי קצת הזויות. עם כל הכבוד, לפעמים אנחנו נורא טובים בלתת שם לתופעות שכבר היו קיימות מזמן. הרי גם את הגלגל המציאו רק פעם אחת מאז כל מיני אנשים מנסים לגלגל אותו בעיקר לכיוון שהם בטוחים שמגן על הדעות שלהם. כן. כל מיני אנשים. לא כולם.
יש אנשים שמוכנים לקרוא דעות שונות, לחקור, לבדוק, אפילו לשנות את דעתם.
אז לי נראה מוזר, שרק לא מזמן נשים התחילו להרעיב את עצמן. ביקשתי מחברה שמבינה בזה הרבה יותר ממני ולא רק בזה, אבל זה לא העניין נכון לעכשיו... שתמליץ לי מה לקרוא. לפחות שאני אוכל להתחיל בקטן. ברור שאני לא הולכת לעשות לה פה אאוטינג. אבל קראתי ממש מעט. וגם שמעתי ממנה קצת. וקראתי לבד עוד קצת. וכן. נשים הרעיבו את עצמן כבר מזמן ולא בשביל גברים מסתבר, אלא בשביל הגדול מכולם! בשביל האל היושב במרומים. אני לא נכנסת לזה עכשיו, זו לא מהות העניין, רק שלפני חודש בערך הייתה תכנית דוקו ואפילו כתבה בעיתון שעסקה בבחור צעיר שמודע למה שעובר עליו. וכן הוא היה בחור. גבר. זכר. והגברים אכן במיעוט גם שם, אבל עדיין זו תופעה. ואם כבר, אנורקסיה, אז רחמנא לצלאן. היא קיימת גם בגילאים הרבה יותר צעירים וכהרגלי בקודש, אני לא מתחילה לצטט את ויקיפדיה ולא שמה לאותה ויקי קישורים...
כשאני הייתי ילדה, באמצע שנות השבעים, אמא של ילד מהכיתה שלי מתה מאנורקסיה. אז עוד לחשו את השם של המחלה בחדרי חדרים. אבל ילדים, כמו ילדים יודעים הכל ובעיקר שומעים. כשהיא מתה היא כבר לא הייתה עור ועצמות, היא כבר העלתה כמה קילוגרמים משמעותיים, אבל יתר המערכות לא יכלו לחזור לעצמן וקרסו להן.
וחזרה למראה וליופי בכלל. אם יש בחורה ולא משנה לי מה הגיל שלה, שנולדה עם אף נוראי והיא מתביישת לעמוד בפרופיל וזה גורם לה לרגשי נחיתות מול הבן שהיא הכי רוצה להתקרב אליו מכל השכבה ומול הבנות שהיא רוצה שיהיו החברות שלה, אז, מה לעשות, אני בעד שהיא תרוץ למנתח פלסטי הקרוב למקום מגוריה ותעשה מעשה. למה? כי ככה היא תרגיש יותר טוב עם עצמה. מבחינתי אין לזה קשר לסביבה, יש לזה קשר לעצמה. בעיקר כשכמה מהדוגמניות היותר מוצלחות דווקא הן לא בדיוק שיא הסימטריה עלי אדמות...
מי שממש, אבל ממש רוצה לדעת מה זה יופי ואיך הוא מוגדר, הייתה לפני כמה שנים סידרה של ה BBC שהינחה ג'ון קליז, אחד הענקים. שם הוא היה רציני נורא. כשהוא שיחק בדג ההוא ששמו וונדה לטעמי לפחות הוא היה עם וגם בלי הפיאה, שווה נורא! אותו ג'ון קליז הסביר על פרופורציות ועל עוד כמה דברים. ובעניין הראשון, זה אפילו יכול לתת מענה לכמה חופרים ששאלו אותי למה בתמונת הפרופיל שלי יש לי קשקושים על הפנים. ולא. זה ממש לא כי אני קרובה לאיזה יופי מושלם. אני גם ממש לא מתקרבת לשם. מה שכתוב פה לא קשור לאיך אני נראית. כלל ועיקר..
והנה חתיכה משם. שווה כל דקה !
אז זה ממש לא קשקושים. זה מספר מופלא אחד. 1.618 ויש לו המשך ארוך שאני חוסכת עכשיו מהקוראים והקוראות הנאמנים...
* והיום. באופן יוצא מגדר הרגיל, שמרתי את כל התמונות לסוף. ככה בשביל שלא יהיו תירוצים. רק מי שרוצה יכול לחשוב, אם את פיקאסו הוא או היא אוהבים ממש, הוא רק כי פיקאסו נחשב לכזה טוב? אם שלוש הגראציות הן באמת לא עם פרופורציות מושלמות? ואם לדוגמנית משבוע האפנה בפריז באמת יש אף מושלם? והיא הייתה זוכה למחמאות אם איזה גבר היה חולף על פניה סתם ברחוב?...
-
-
-
-
-
-
 -
 -
-
-
לי אין היום שום מסקנות... |