ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
|
קראתם כמה אני מרוויח ? שמעתם עם מי אני מסתובב ? באיזה אוטו אני נוסע ? למה ? למה שמעתם כמה אני מרוויח, עם מי אני מסתובב, באיזה אוטו אני נוסע, הרי אנחנו לא מכירים בכלל, וכל הפרטים האלה אין להם דבר עם העבודה שלי, אלא הם עניינים פרטיים בתכלית.
בואו נדבר על רכילות.
רכילות היא דבר טבעי, היא אחת הדרכים ליצור קשר בין אנשים, לשיתוף בחוויה האנושית. אבל בדור האחרון, היא יצאה ממידה לחלוטין וקיבלה ממדי מפלצת. רבים מודים כי הם מכורי רכילות סלב'ס, כי אלה העמודים שהם קוראים ראשונים, שזה הדבר היחיד המעניין בעיתון. מה רע בזה ?
מאיפה להתחיל.... ראשית, זה פורץ את הגבולות. אף אחד מאיתנו לא חי את חייו. כולנו שותפים נסתרים בחיים של אחרים, מחווים דעה על בחירותיהם, שופטים את מעשיהם, צוחקים לנפילותיהם, שמחים להצלחותיהם. נסחפתי. זה לא. הבעיה כאן היא שככל שאני עוסק יותר בחיים של אחרים, שבדרך כלל אינני מכיר מלבד מה שכתוב עליהם בעיתונים, כך אני פחות חי את חיי, ולא רק זה, אפילו את המעט מחיי שאני כן חי, אני חי בהשוואה למי שאני צורך את חייו דרך העיתון. היא עשתה קרחת, איך יפה לה, אולי גם אני אעשה קרחת, אבל לי לא ישלמו, למה מי היא שישלמו לה מיליון שקל על קרחת, איזה דפוק אני שגם אם אעשה קרחת איש לא ישים לב ברמה הזאת, בטח לא ישלם. אני אשלם. שאני אשלם ?
עניין נוסף- הרכילות מטבעה מבליטה את השלילי, את הקוריוזי, את מה שמאפשר לי להתנשא מעל מושא הרכילות. הנה הוא נפל, השתכר, פגע בעמוד בעודו עושה רוורס, מי נתן לו רישיון. עיסוק רב ברכילות משכיח מכל השותפים לתעשייה הזאת כי כל הברואים הם בני אדם, שוגים, מדייקים, אוהבים, מפדחים. הרכילאי מחפש את הפדיחה. זה סיפור טוב. הוא לעולם לא יפרסם כי מאן דהו חייך לאדם שאינו מכיר ברחוב ועשה לו נעים בנשמה. הוא כן ידווח כי אותו מאן הזעיף פנים והרס למישהו את היום. ככה זה.
כאשר אנו צורכים את רצף המידע הזה כל הזמן, אנחנו מאמנים את הנשמה שלנו לראות כל הזמן את השלילי, את הפוגע, את החסר, ולא להבין שהחיים מורכבים, ובמיוחד שכל מי שעומד מולנו הוא אדם, כמונו, נושא ניצוץ אלוהי בנשמתו כמונו, ולא רק תדמית קרטון שניתן להשתמש בה כדי להרגיש לרגע טובים יותר, או פחותים יותר, ולזרוק.
אל תגידו לי מחיר התהילה. את המחיר הזה כולנו משלמים, לא רק בעל התהילה. המחיר הזה משולם במיוחד על ידי מי שלא יגיע לתהילה לעולם, אבל משעה ששם לו את בעל התהילה כאמת מידה קבועה בחייו, כגורם נוכח ברמה היומיומית , מרגיש את חייו כאפורים, משעממים, מרגיש שלא ממצה את מלוא הפוטנציאל של חייו. כאילו להיות ידוע זה מימוש הפוטנציאל.
רכילות קיימת מאז ומעולם. נלחשת מפה לפה. כולם שותפים לעבירה הזאת, גם אני, בטח גם אני. קשה להמנע לגמרי מרכילות, זוהי דרגת צדיקות גבוהה, ורכילות היא תמיד דבק טוב בין אנשים, יוצרת קשר מהיר וכיפי. ובכל זאת, מעצמי אני מדווח שככל שמבין כמה רכילות היא נזק, ובמיוחד למרכל, כמה היא מזהמת את הפה, ומשם את הלב והנשמה, אני משתדל לרכל פחות, על מפורסמים ועל חברים, משתדל לשפוט פחות אחרים, וגם את עצמי, משתדל לדעת פחות , כדי שיהיה לי מרחב גדול יותר להתפתחותי.
ונסיים ברכילות. הסכום שפורסם כאילו אני מרוויח- דמיוני לגמרי (אבל יפה), והאשה שמדווח כאילו אני חובק- דמיונית לא פחות (אבל יפה).
|
איילבהרב
בתגובה על למתעניינים בלימוד ימימה
הקו א-ל התקווה
בתגובה על תקווה
truly4u
בתגובה על אורז רע
iri20
בתגובה על הבסטה סגורה
אי.שון
בתגובה על עוד מילה על מלי
anski888
בתגובה על רכילות
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (121)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נצור לשונך לרע ושפתך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורודפאו (תהיליםל'ז כ'ז)
מאמר יפה ובאמת נכון לגבי כך שכל אחד צריך להתעסק בחייו הוא. אך צריך להבדיל מסלבס אשר מזינים בעצמם את הרכילות, על מנת שייראו ולא ישכחו. ובאותה נשימה את כל אלו שמגנים את מדורי הרכילות ואת תופעות הפאפראצי' אז מילה לי אליכם אל תשתמשו בזה רק שזה נוח לכם ומשרת את האינטרסים שלכם. אין מה לעשות אתם בחרתם.
כמובן שאני לא מתייחסת לכולם. אני מאמינה אברי יקירי, שאתה לא כזה לפי מאמריך והראיונות בהם אתה משתתף, אתה באמת נשמע אדם שחרד לפרטיותו והיא חשובה לו.
קראתי
בחיים לא שמעתי סכומים שאתה מרוויח
לא מבינה למה להתעסק בזה בכלל
לא מבינה למה להתעסק בזה בכלל כאן?
כולם מחפשים רכילות כל הזמן! למה? ככה!
יצר מציצנות!
ככל שהאינטרנט, הטלויזיה ותרבות ה"מגה-פאקינג סלבס"
הולכים ומתפתחים, יצר המציצנות גדל...
אז בואו נקטין אותו ונתמקד בדברים משמעותיים יותר
(חיוכים למשל) וזה מה שיפה כאן בקפה דרך אגב,
שאפשר לפגוש כאן תכנים מהותיים, נורמליים נטולי רייטינג לשם שינוי.
ועוד משהו קטן לדרך-
מתחיל להיות כבר דיי מעצבן שכולם
משתמשים במילה - שאפו!
מה קרה ? נגמרו המילים בעברית?
הטיב לנסח מ. אריאל:
"כי לאו דווקא בגילופין
הבן אדם פתאום נופל
אל תוך משחק החילופין
בין העיקר והטפל"
אברי
אני אוהב אותך כמו שאתה
הרכילות לא תפסיק לעולם והיא מזינה את המרכלים לעד
אברי
ראשית,איני מאמין ברכילות,לדעתי זו "ספרות זולה" שלא תורמת לכלום.
שנית-כל אדם רשאי לעבוד היכן שהוא רוצה,להרוויח כמה שהוא יכול,ולאף אחד אין זכות לומר דעתו על כך.
העבודה,הזמן,והכסף הם רכוש האדם עצמו ולא רכוש של אחרים שיכולים לנבור בחייו כאילו הם מבוזבזים לשווא.
החיים הם שלך,ואף אחד לא רשאי להסתכל עליהם בצורה מזלזלת.
יישר כוח,והמון הצלחה.
כל עוד אנשים יחיו בקהילה - תהיה רכילות.
כל עוד אמצעי התקשורת ישגשגו - תתקיים הרכילות.
כל זמן שאנשים מדברים - יש רכילות.
אי אפשר לעצור את זה. זו מגפה.
בעיקר למפורסמים, רכילות לעיתים היא ממש הוצאת דיבה....
מניחה שאתה לא המפורסם הטיפוסי שמעוניין ברכילות ותשומת לב יתרה, יחד עם זאת, זו דרכו של עולם.
יפה דרשת ובאופן אישי, מקווה שיניחו לך.
אני עצמי משתדלת, כמה שפחות.... לרכל.
אישית, לא מתה על רכלנים.
הי אברי.
רק עכשיו קראתי את הפוסט הזה, ואני מזמינה אותך לקרוא פיסה מעוררת השראה שכתב סטיבן פריי הנהדר בבלוגו-הוא, ממש באותו נושא. קצת ארוך, נכון, אבל שווה.
סופי.
יש המון גברים מאחורי כל העיתונים האלה..
לפי דעתי
זה מין קונספירציה כזו... להשאיר את הנשים מאוד טפשות..
בהמון מובנים
ושרק יענינו אותן דבר אחד...
לא יודעת בעיני זה מזעזע!
להעסיק את עצמך... בדוגמניות איפור.. ו ....????
מה עוד יש שם? איזה כייף שאני לא יודעת
פרסומות לבושם נראה לי
חחחחחח
ומדורי רכילות..? שם יש נשים בטח..
חחח
כל הנשים יצאו נגדי עכשיו ..
אבל נראה לי שזה ככה לא?
לא יודע מה עם אחרים... אבל פעם בהרבה זמן, כשאני מרוב שיעמום נכנס למדור הרכילות באתר YNET, חלק מהכתבות שם גורמות לי לתחושת חלחלה.. ואז אני מרחם על הסלבריטאים שכלכך הרבה דוחפים אליהם את האף ונכנסים אל תוך ענייניהם הפרטיים ללא רשות,
אני גם לא מוצא בזה שום עניין. מה יעזור לי בחיים לדעת מה אברי קנה אתמול במכולת, באיזה מכונית הוא נוסע או מה נינט עשתה אתמול בצהריים עם יהודה.
מה שכן אולי מעניין אותי זה כשסלבריטאים עצמם מספרים על חייהם ודיעותיהם למשל כמו ב"חיים שכאלה"
כי שם לא מתעסקים בטפל ובשטחיות והנושאים הרבה יותר חכמים וניתן ללמוד מהם.
אני גם ממש שונא את השאלונים המוכנים מראש שנותנים לכל מיני סלבריטאים לענות עליהם. השאלות כלכך מטומטמות ושטחיות והתשובות של הסלבריטאים לרוב אפילו עוד יותר מטומטמות ואני אומר לעצמי
כוס עמק את מי זה מעניין?!
אני גם שונא את העיתונים המיועדים לנשים, אני נתקל בהם רק כשאני מחכה בתור לרופא בקופת חולים.
העיתונים האלה עבים יחסית בגלל שהם מלאים בפירסומות ותמונות של דוגמנים ודוגמניות... בשביל מה צריך כלכך הרבה תמונות של דוגמנים ודוגמניות, מה.. נשים מאוננות על זה?
אני מדפדף בהם ולא מוצא שום דבר מעניין... הרוב זה רק דיעות ורכילויות. אין שום דבר טכני, הכל באוויר.
רובינו כבר סקרנים מאוד,
שמישהו יגיד כבר כמה אברי מרוויח ותמונה של החתיכה שאיתו!!!?......חחח
החבר אלון
מה רצית להגיד בעצם ...?!
היי,
הבנתי מהכתובים שאתה לומד בימימה והתרשמתי שאתה עוסק בעבודה עצמית...
אם כך, למדנו שלכל דבר יש תפקיד ושיעור. מציעה שתבדוק מה השיעור שלך
במה שהרכילות מפעילה אצלך....
אני, בכל אופן, נהנית לראות אותך, להקשיב לך ולצחוק ממך.....
הי אברי ,
רכילות היא כלי של מגה סטאר כמוך להישאר מגה סטאר .
זה שווה בערך השכר שאתה מקבל , במכונית שאתה נוסע ובכלל במודעות של הציבור אליך .
נכן שזה מרגיז, אבל שנמצאים במקצוע כמו שלך , זה דרך להיות נדרש ואטרקטיבי .
שלא תתלונן , אתה מוערך מאוד בזכות החכמה שלך , וזו מעלה, שווה שתכתוב ספרים שנונים .
אני לא מסכימה איתך עינת מירון
שכתבה על המכונית של אברי ושזה שיתוף פעולה
להיפך רכילות יכתבו לא משנה מה הוא יעשה ...
אז למה לא לעזור פה ושם שיכתבו גם משהו חיובי ...
ולפרסם את המכונית זה דבר נפלא.!
ויש משפט שאני לא זוכרת בול איך הוא הולך..
אבל זה משהו כמו..
"אם אני חיי את חייו של האחר... מי חיי את חיי שלי ?"
ההתעסקות בחיים של אחרים רק כי מה?? הם בטלויזיה?
ביג פאקינג דיל ממש מעניין לי תתחת.!
ואברי .. אתה יכול לחבוק אותי.. מתי שבא לך..
:)
יפה כתבת...
אם חושבים על זה "סלב'ס" ורכילות הם יוצאי פועל אחד של השני.....לא?
מכאן שאם נפסיק להביע ענין ברכילות, לא יהיו "סלב'ס" אלא עוד אנשים מן השורה שמנסים להתפרנס בכבוד ולהנות מפרי עמלם, ופרותיהם...עניינם שלהם...ורק שלהם.
גם אנחנו, אנשים שהם לא "סלב'ס" לא ששים לדבר על דברים שאנחנו חושבים שהם עניינו שלנו.
אותי לימדו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עלייך".
לא להאמין שרכילות הפכה למקצוע.
רכילות ???
עבודה לאנשים קטנים ו\או משועממים
ממש לא מעניין כמה אדם מרוויח ועם מי הוא יוצא וכו
אבל
מעניין אם הוא פשוט בן אדם
חבל להשקיע בכך זמן ו\או עודף מחשבה
בכל מקרה שבוע יצירתי פורה וקסום
just me
במחשבה נוספת
הדרך היחידה שבה אפשר להילחם ברכילות היא להביא דברים בשם אומרם.
אם כולנו נקפיד על זה הרכילות תפסיק להיות סתם שמועה (לפעמים מרושעת, אבל לא תמיד) ותתחיל להיות ציטטה מפי אדם מסויים. כך לא יוכל מפיץ הרכילות/שמועה להסתתר מאחורי האנונימיות שלו וגם נשוא הרכילות/שמועה יוכל להתגונן מולו.
רכילות ידוענים היא הנפוצה לכאורה, כי היא מופיעה בתקשורת ההמונים, אבל כולנו מכירים אותה מקרוב: מהבית, השכונה, מקום העבודה...ואני שנפגעתי כמו רבים מריכול מגמתי לא פעם, נזכרת תמיד במשפט שאמר מי שאמר – לא משנה מה כותבים עלי העיקר שיאייתו את שמי נכון....
ולכן, השליטה על הנאמר בידי אחרים אינה שלנו, היכולת שלנו החליט אם אנו משתפים פעולה היא בידנו וגם ההחלטה כמה מקום לתת לה בחיינו היא אך ורק שלנו.
אמרו חז"לינו, המביא דברים בשם אומרם.........
אני לא יודע אם זה נכון אבל הסיפור הבא מסופר על סוקרטס.
אני מביא אותו כאן כי הוא מתייחס לרכילות.
הלוואי שהיינו כולנו יכולים להתייחס כך לסיפורים שמספרים לנו, אבל מה לעשות שרובנו "אנושיים" ומרגישים גדולים יותר כאשר אנחנו הופכים את אלא שסביבנו לקטנים יותר.
שלוש המסננות של סוקרטסאחד מידידיו של סוקרטס בא לבקרו."שמעת מה שמספרים על ידידך ?" שאלאותו."רגע", אמר סוקרטס, "לפני שאתה מספרלי - האם העברת את השמועה הזאת דרךשלוש המסננות ?""איזה מסננות ?""המסננת הראשונה היא המסננת של האמת.האם אתה בטוח שמה שאתה עומד לספר ליהוא אמת ?"האורח היסס קצת. "אני לא כל כך בטוח.שמעתי את זה ממישהו. ומה המסננת השנייה ?""המסננת השנייה", אמר סוקרטס, "היא המסננתשל הטוב . "האם מה שאתה עומד לספר לי עלידידי הוא דבר טוב ?""להפך, זה דבר איום ונורא. ומה היא המסננתהשלישית ?""המסננת השלישית היא המסננת של הנחוץ :האם באמת נחוץ שתספר לי את הדבר הנוראששמעת על ידידי ושאתה לא בטוח שהוא אמת ?"האורח חשב לרגע ואחר כך אמר "לא. זה לא כלכך נחוץ.""אם כך, תשתוק !" , אמר סוקרטס.חיים של מפורסמים נדמים, תמיד, מרגשים יותר, נכון או לא, אנחנו, כן גם אני, מה לעשות, ניזונים ממה "שיכול היה להיות". זה לא כמה שאתה מרוויח או עם מי אתה נכנס למיטה, זה תשומת הלב והאהבה שאתה מקבל מהקהל שעושה את החיים שלך יותר מעניינים, מגרים, מייצגים את האושר/עושר. כן, זאת קנאה צרופה, הייתי נותנת (כמעט) הכל כדי להעביר תוכנית בוקר, אולי להרוויח כמוך (לא הייתי מכניסה למיטה את מי שאתה אולי מכניס) אבל אולי הייתי רוצה מיטה כמו שלך, אז צדקת כשאמרת, ואני מצטטת:
אל תגידו לי מחיר התהילה. את המחיר הזה כולנו משלמים, לא רק בעל התהילה. המחיר הזה משולם במיוחד על ידי מי שלא יגיע לתהילה לעולם, אבל משעה ששם לו את בעל התהילה כאמת מידה קבועה בחייו, כגורם נוכח ברמה היומיומית , מרגיש את חייו כאפורים, משעממים, מרגיש שלא ממצה את מלוא הפוטנציאל של חייו. כאילו להיות ידוע זה מימוש הפוטנציאל
כי אמנם נכון, להיות ידוע אינו מימוש הפוטנציאל אבל מה שבא עם זה יכול בהחלט להיות. והנה אני מתיימרת ואומרת: "בקרוב אצלי"
(נקטע לי באמצע)..
כתבתי הרבה דברים וגם הם נמחקו, בין השאר גם כמה כיף שעדיין אפשר לחלום,
הייתי רגועה ושלווה ובינתיים החתול שלי לא מפסיק ליילל שאפתח לו את החלון ואני כבר לא כזאת בכלל.
חמוד מה שכתבת..אני בד"כ לא קורא ולא מתעניין וגם לא ממש מכיר את כל אלה שכתוב עליהם...אבל רכילות על מי שכן מכירים...אתה יודע, זה חלק מהחיים - אבל בקטנה, מה שנקרא - בשיחה תוך כדי הכנת קפה או הפסקת המים..
לא יודע מי הבחורה וכמה אתה מרוויח.
לא קורא עותון ולא טלוויזיה לוכח חלק ברכילות וממעיט ככול האפשר.
אוהב מאוד את מה שכתבתה.
היי
תודה על פוסט מעניין,
רכילות היא תמיד שלילית,וגוזלת הרבה אנרגיה מנטלית
בעיקר מרוקנת...לא ממלאה את הנשמה...
בברכה
הרכילות שתופסת כיוון שלילי היא סה"כ דרכם של אנשים ... לקנא.
פשוט לקנא.
אל תחליפו את החיים שלכם בחיי אף אחד מה"מרוכלים" שלכם - לכו תדעו איזה שלדים יש בארון שלהם :)
"ברכל ביתך הקטנה"
"לא תלך רכיל בעמך"
נ.ב.
למה, למה נתת לעינב ללכת???
אני עם הנופלת. מגרייס.
היא אמרה כל כך יפה את מה שעבר לי בראש.
מסכימה עם כל מילה
אני מנחה קבוצות, מאד מגוונות מבחינת אוכלוסיות, ההתמצאות של המשתתפים ברכילות ובחיי סלבס למיניהם מדהימה, זה תמיד עולה איכשהו בהתיחסות לכל מיני נושאים, פעמים רבות איני יודעת על מי הם מדברים והייתי אמורה להתמצא כי חשוב לי להכיר את עולמם התרבותי חשוב, אבל..
מצחיק כמה פעמים שמעתי בימים האחרונים את ציון יום שלישי - היות, היום - ריטה מדברת, על הכל, הכל, הרחובות יהיו ריקים, אה, גם מזג האוויר, טוב, נו
אני מוצאת את עצמי מצרה על כי פעמים רבות אין הבריות מתענינים באותה להיטות בשותפיהם לחיים, במוריהם, בתלמידיהם, בהוגים, בפרטנרים, ביזמויות ובעיקר לא בעצמם
התקשורת המפלצתית שיצרנו, וכולנו שותפים ביצירתה גם אם רק בצריכתה, מטפחת את הבועה הזו, הריקה, הבעייתית כלכך מבחינה רגשית, שהרי אותם סלבס שהתפרסמו בגלל כשרון כזה או אחר, או בגלל פעילות מסוימת, או מראה חיצוני, לא בהכרח מתאימים להיות מודלים, וודאי שלא מורים רוחניים כלשהם, ובכל זאת, דעותיהם ואורח חייהם הופכים לקריטריון עבורנו
רובנו נופלים שם, מתענינים ביפים, מקווים שאבק הכוכבים ידבק בנו לרגע, שנרגיש קרובים
אכן, יש בזה וויתור על החיים ובעיקר לחץ השוואתי (מושג שלא אני טבעתי) - שהרי איננו יכולים באמת להידמות להם, ולמעשה גם אין סיבה, שהרי כל אדם נולד בצלם, הייחודיות היא רכושנו העיקרי בחיים אלה
חבל
תודה שהעלית את הנושא
מסכים עם דבריך, אברי. אני חושד שאפשר למצוא מתאם גבוה בין חיבת הרכילות לתודעת קורבן, שגם היא זוכה לפופולאריות רבה במחוזות תקשורתיים אצלנו. שתיהן מאפשרות סוג של אדישות עצמית, מתן רשות לעצמי לא לקחת אחריות למעשי ודברי, כי "הנה ההוא אמר ש..".
כך גם הסיפור על הזיליארדים שהרווחת כביכול; מעבר לכך שזו "הכנה להנחתה", זה מחזק את תודעת העוני של המספר והקורא, שחש פתאום באפסותו חסרת התוחלת ובחוסר הצדק וההגינות "אז מה הטעם ומה הסיכוי". אדישות עצמית וחוסר אחריות לחיי. "אז ש..." "שמישהו יעשה...".
צר לי ידידי, אבל אם לא ידברו עליך, אתה לא קיים.
ניכר שאתה יודע את זה, אחרת לא היית חוזר על הדברים בפוסט.
אתה טלנט רציני ומבין דבר או שניים בתעשיה, לכן, חשוב שאתה זה שתוציא את המידעים עליך (כולל אלו השליליים) כך שהם יצאו כרצונך ולא יהיה צורך "לחטט".
בברכה,
שלי.
היי אברי,
טוב, אז גם לי אין שמץ של מושג על מה מדובר כי באמת שלא יצא לי לקרוא או לשמוע כמה אתה כן או לא מרוויח (למה זה איכפת למישהו - גם לא ברור לי... שיהיה לבריאות אם מדובר בסכומים יפים, ואם לא, אז תגיד שאני אמרתי שמגיע לך יותר
), אבל רק רציתי להוסיף על כל מה שכבר נאמר, שנהניתי לקרוא את מה שכתבת - לא רק כי כל מילה בסלע, אלא פשוט כי סגנון הכתיבה שלך נפלא. לא רבים כיום אנשים שרהוטים כל כך, ופשוט היה לי כיף לקרוא. זהו.
לי.
הרכילות שאברי מצביע עליה היא חלק קטן מהתבהמות כללית ומשקפת זוית קטנה מאד של תמונה עגומה ושטוחה שבה אנו נמצאים.
עם כל הכבוד למצוקתך אברי, אל לשכוח כי אתה לוקח חלק בחגיגה של תרבות הריאליטי שבה אנחנו נמצאים. תוכניות רדודות, כוכבנים לרגע, חוסר תכנים ובידור קלוקל וצורם.
מי שנמצא בחגיגה זו ולוקח בה חלק, אל לו להתפלא על רכילות העוסקת במודל הרכב שלו או במי תלוייה על זרועו.
א מ ן .
היי אברי,
בחירה אישית......ואנני מתכוונת ל"מחיר התהילה".
בחירתך האישית כך נראה על פניו, להכנע לחרושת הרכילויות ולהעצימה עי"י העלאת רחשי ליבך בעניין זה כאן, (הרי ברור ומתבקש לאחר שכתבת כאן את הדברים הללו ימשיכו וידושו עוד רבות בעניינך, והרי גם זו סוג של....)לעניות דעתי אלמלא עשית זאת סביר להניח שהתגובות היו "שוקטות" וכך מצליח היית להפחית את מידת הרכילות בעניינך.
אגב, ניכר כי את כל אשר רשמת כאן נרשם ברגע אמיתי תוך תובנות חשובות. יפה.
חומר למחשבה
שבוע טוב
מעבר לזה, שרוב הפעמים הרכילות היא שיקרית.
ואני לא מבינה, איך יש אנשים שזו העבודה שלהם,
להמציא שקרים על כל מיני אנשים כי נדמה להם שככה זה היה.
וכולם מוחאים כפיים, ומשתחווים כאילו הכל אמת.
זה כואב....
לא ממש מעניינת אותי רכילות, אבל אני מכירה את זה היטב. יצאתי עם מישהו מהאתר הזה, שהתחיל את הקריירה שלו ברכילות מכוונת ומתוחננת היטב, וגם התפוצצות הפרשה שלו, ושקיפות התיחמונים שלו, הועילה לו בסופו של דבר. אז יש כאלה שזה מרים אותם,
במקרה שלך, ...לא נראה לי שזה צריך להזיז לך. אני וכמה חברים פה, אפילו לא ידענו לא ראינו לא שמענו.
זה אומר הרבה לא?
לא סתם קוראים לזה "לשון הרע"
אנשים לא מבינים את ההשלכות השליליות של זה עליהם.
שלא לדבר על כך שזה פוגע באחרים.
כוכב מליבי נגמרו כוכבי.
שלך שרי
חיי חידקי, לא ידעתי שאפשר להתרגש כ"כ מלקרוא אותך. בליצן החצר תמיד יש עוד משהו, כמו תמיד, בכולנו .
קראתי כמה פוסטים אחורה, ובהקשר של הפוסט הזה שעליו אני מגיבה, רציתי להגיד שבעצם בעזרת מה שאתה כותב כאן אתה מצליח לחנך באלגנטיות את הצרכנים של רכילויות, לקבל במקומה הכרה אמיתית כנה יותר עם ה"כוכב" שלהם. זה עדיין "ביס מאברי", אבל יותר מקמח מלא, נגיד.
דנה יקרה!
אני חייבת להגיב.
לא התכוונתי להרגיז אלא לעורר באופן חד נקודה למחשבה.
החיים הם ממש, אבל ממש לא פרסומת. לפחות לא החיים שלי.
הם לא דומים לפרסומת ואני אפילו חושדת בהם שהם סולדים באופן עמוק ואמיתי מפרסומות.
(לפחות זו התגובה האינסטיקטיבית שלי שאני נוסעת בכבישי גוש דן ולא מצליחה לחשוב מחשבה אחת עצמאית אלא אם כן אני מורידה את הראש עמוק לשטיחון של הרגליים באוטו)
שוב במחילה, (ואני מפרגנת לאברי שיש בו שאיפה למשהו שהוא יותר מפרסומת. שיח אמיתי.)
קראתי פה מעט מאוד תגובות שהרגשתי שהן פשוטות, תרתי משמע. והרי אברי כתב בהתחלה שהוא רוצה לדבר עם אנשים שמוכנים להתפשט.
אז פה זה סוג של מלתחה... בעיניי.
ואני לא מדברת על מה שאברי כתב אלא על התגובות.
שוב, יכול להיות שאני טועה אבל כך הדברים נראים בעיניי.
החיים הם סוג של פירסומת -ואנחנו עדיין חיים אותם......
סליחה שאני עונה במקום אברי על השאלה אבל התגובה שלך הרגיזה אותי ואני מתנצלת בפני כולם כרגע על זה שאני מתרגזת בכלל על תגובה,זו הרי זכותך.
בכל מקרה,בכל בלוג של בן אדם שכותב אותו יש את האמת שלו וממה שיצא לי לקרוא אצל אברי הוא בהחלט מוציא ואולי דווקא פה את ההכי אמת שלו.
זה בכלל לא משנה אם אנשים מדברים איתו או אם ההילה שלו לצורך העניין,הם מדברים איתו והוא איתם.
יש העברת מידע פה במדייה וכנראה שזה לא משהו שמתאים לך אז אתה לא חייב להיכנס ולקרוא-או יותר נכון,כנראה שאתה נכנסת לקרוא על אברי{ממש התעניינות ברכילות}ולא איתו
או את ההילה שאופפת אותו.....מעניין למה?!
כל האנשים פה נראים לי כאילו הם מחזרים אחרי אברי או אחרי ההילה האופפת אותו.... זה רק נדמה לי או שזה אמיתי?
אברי אתה מרגיש שיש אמת בבלוג שלך? מישהו מדבר איתך באמת ולא רק עם ההילה שלך?
נראה לי שאפרוש מהקפה.
אמנם רק הגעתי, אבל לא טוב לי פה.
זה סוג של פירסומת.
שיהיו חיים טובים לכולם!
להתראות.
רכילות וסלבס בתל-אביב...
דיי מגוחך כי הסלב המצוי שוכן בקרבנו:
1. את הסלב פוגשים בתור לכספומט
2. בתדלוק
3. מוריד את הזבל
4. וכו וכו
לא ממש בריטני ספירס...ים
ד"ש
רכילות זה סוג של צביעות שאתה חלק בלתי נפרד ממנה
כדי להזין קוראים סקרנים ובכך להעלות את רייטניג המדיה שבו נכתב העניין
אחרת היו כותבים עלי (לצורך הדוגמה)
וכמובן שיש בזה בזה עניין מסחרי.
מסכים בהחלט שזה מעלה את החלסטרה.
אני משוכנע שאישיותך הנפלאה תדע איך להתמודד..
אברי , אתה צודק בהחלט , והבעיה מתחילה בחינוך , תמיד הכל מתחיל בחינוך .
כאשר אנשים יתחילו לקרוא את עשרת הדיברות מהסוף להתחלה ויבינו שלא צריכים " לעשות להם פסל מאחרים כי הם עצמם אמורים להיות ה- אלהים , ויפסיקו את הניסיונות להידמות לאחר ויתחילו לפתח את ה - אני שלהם הרכילות תיפסק .
:-) :-) אבל לא חסר אנשים בלי מעוף , לכן לא נראה לי שהצהוב יחלוף במהרה .
טוב שם משמן טוב !!! ואת השם שלך הרווחת בכבוד כבר לפני הרבה שנים במעשיך .
תמשיך ככה .
תקרא את זה שוב ותנסה לחשוב למה אתה חושב ככה והאם אפשר אחרת? (אוהוווו כמה שאפשר אחרת. אם תצליח תרגיש טוב)
אני מאלה שלא קוראים עיתונים. ובכלל מדור הרכילות מקוטלג בשבתות בתקיית המוקצה.
אודה ואבוש כי אילו מזדמן לעיניי ריכול הולך רכיל אני קוראת אותו שאנת אותו ומתביישת. בי, בחברה שלנו.
לעומת זאת אני רוצה להתפאר בנערה אחת (אחותי שתחי') עקשנית כפרד, חריפה כפילפלון סודני, קטנה כפי שרק אחות קטנה יכולה להיות שאינה מרימה מבטה לעבר רכילות כלשהי.לא מעניין אותה, לא רוצה את זה, לא קיים מבחינתה.
כמה קנאה אני מקנאה בה על כך....
עוד דבר: אישי ואני אימצנו לנו (במאמצים מרובים) מה ששמענו מפי אדם נפלא:
"כשאני שומע לשון הרע אני קודם כל לא מאמין לו...."
וזה לא דבר פשוט בכלל. כל כך קשה לא להאמין למה שנראה כל כך נוכח במציאות. ובכל זאת.
כשמצליחים להביא את התודעה למצב הזה מרגישים חרות אמיתית מהי.
אתה טועה יקירי. יש רכילות שמבליטה את השלילי, יש רכילות שמבליטה את המעניין ויש רכילות שמבליטה את החשוב. מה זה בכלל רכילות? האם פרשת מוניקה לווינסקי וקלינטון זה רכילות? לפי התיאוריה שלך - כן. לפי ההשקפה שלי - לא. וגם אם כן, זו רכילות חשובה ומעניינת. האם עלינו לא לדעת על חייו האישיים של נשיא ארה"ב, האיש החזק במדינה? האם אינך רוצה לדעת על חייהם האישיים של שרים ואישי ציבור ששולחים חיילים למלחמה או מחליטים על צעדים כלכליים משמעותיים? זה המחיר של איש ציבור. חשיפה מכול הכיוונים.
חייך האינטימיים לא מעניינים אותי, וגם סוג האוטו שלך לא. אז למה דיברת באריכות על מכירת האוטו שלך באחת מתוכניות הרדיו?
זאת לא כל כך תגובה, אבל אם למישהו מתחשק להיות שמח, זאת אפשרות:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1167618
הקו המפריד בין סקרנות בריאה, עניין, אכפתיות ורכילות סתמית ומרוקנת הוא עדין. אפשר להרגיש את המתח הזה יותר בבירור במעגלים קרובים יותר של אנשים.
במקומך הייתי מערבבת מחדש את המונחים וכך מוצאת את העיסה קלה יותר לעיכול.
כי אם תפתח את העיתון ותגיד - שיו, אנשים ממש מסוקרנים לגבי חיי האישיים, מתעניינים בי, אכפת להם ממני (טוב זה קצת קשה), אולי יהיה לך יותר קל לסלוח גם לאי דיוקים.
והרי העניין הוא לא לסחוב מועקות וכעסים אלא לפתח חמלה ולשחרר, לפנות אנרגיה לחיות את החיים הטובים (ואני לא ימימאית בכלל אז לא מכירה את המינוחים שלכם אבל בטוחה שאומרים את זה גם שם).
גילוי נאות: אני מסוקרנת רק לגבי אנשים שאני אוהבת... או אז אני שותה כל פרט עליהם און-דה-רוקס.
ואמא שלי תמיד אמרה: תתחילי לדאוג כשיפסיקו לדבר עליך...
שלום אברי
אכן אנשים נהנים לקרוא מה קורה למפורסמים.
הם מרגישים שזה מקרב את ה'בלתי-מושגים' אליהם.
הבעיה היא שפעם אנשים היו עושים 'משהו' שבגינו התפרסמו,
היום קודם הופכים לסלב, ואז מחפשים מה לעשות.
מי שמכיר אותך ועוקב אחרי המסלול שאתה הולך בו,
רואה את ההתפתחות שלך מימי "מה יש", 'העולם הערב' והתוכנית שלך עם קובי,
ועד לתוכניות הטלווזיה והרדיו השונות שאתה מעורב בהן היום,
והפרויקטים השונים והחשובים והנושאים הרלוונטים שאתה עוסק בהם ומקדם אותם.
כאחת שמתמוגגת מ"המילה האחרונה" (לא צופה בטלויזיה) ומהשנינויות הקטנות שלך - אומר לך כפי שעולה מכל הפוסטים הקודמים לי -
מתים עליך, ומאחלים לך המון הצלחה בכל אשר תלך,
תרוויח כמה שתרוויח, ותאהב את אשר מגיעה לה אהבתך,
זה לא באמת מעניין אותנו,
העיקר שתהיה מאושר - זה כל מה שאנחנו רוצים בשבילך!
היי מה שלומך
לא שמעתי, לא ראיתי אבל כן, כן מעניינת אותי רכילות (אשמה) .
רציתי לשאול אותך אברי, האם כל אחד שרוצה לשיר, לרקוד, לשחק,לקריין
להיות מנחה טלויזיה,חדשות וכו' רוצה להיות מפורסם או שמא צריך ?
האם כל התחומים הנחשקים הללו, האם עצם רצוננו להתמחות באחד
מן התחומים הללו גורם לנו בעצם לרצות להתפרסם או שאנחנו באמת
רוצים לעסוק במשהו שאנחנו אוהבים או טובים בו. האם הפרסום בעצם
מעצים אצלנו את הרצון להצליח בתחומים שנקראים ברי פרסום.
האם המדיה מזריקה לנו את הרצון להצליח במדיומים מסויימים מבלי שנרגיש ?
כיום הבן שלי בן החמש וחצי רוצה לעשות בעל פיצרייה ולעשות פיצה כל היום
אבל בד בבד הוא יודע מי זו נינט, מי זה יהודה לוי, מהי התכנית השרדות
ונולד לרקוד וכנראה שהשאלה שלי האם גם הוא עקב החשיפה לפרסום
ימצא את עצמו רוצה להיות ,,,
שבוע טוב לך ולכולם- DD
מסכימה איתך על כל מילה!
אני שונאת רכילות,תמיד הייתי בחורה שנמנעת מקריאת רכילות ולרכל זה דבר שאני עוד יותר לא עושה ,לא רק שאלו דברים שלא מעניינים אותי{יש דברים יותר חשובים בעולם}הם גם פוגעים באנשים כמוך ובכלל זוהי לשון הרע......ובדר"כ ללא סיבה או ידיעה.
רכילות היא סתמית ואינה תורמת,לא לאדם עצמו -המרכל ולא למרוכל!
רק אהבה
תודה לך.
דנה.
המשך בדרכך , שים קצוץ ,תמיד אנשים מדברים......
אל תתנצל על כלום, אתה מקסים בעיני.
שבוע נפלא.
קטיפונת ~~~~
צודק יקירי,
הדור הולך ופוחת.
מתי בפעם האחרונה ביקרת אצלי.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=291533
אברי איש יקר,
כמי שנחשפה לרכילות מרושעת רבה בימי חיי הקצרים (50), אוכל רק לאמר את המשפט הנדוש והידוע
"אם מדברים עלי סימן שאני קיים וחשוב"
רכילות משעממת אותי עד מוות,
בערך כמו צפייה בטלנובלות חסרות טעם,
אז אמרו, אז מה??????????
מה אתה חושב/מרגיש/לגבי עצמך? הרבה יותר חשוב ממה שאומרים עליך
נשיקות
מלי
מה שאתה בעצם אומר ..
שמה שמזין אותך ניזון מימך?
לעזאזל.
שכה יהייה לי טוב לא שמעתי קודם, וזה לא ממש עניין אותי.
אבל עכשיו? עכשיו אחרי פרומושן שכזה אני צריך להיות בעל לב מנירוסטה על מנת שלא לרצות לפחות לדעת.
אברי, אין לי אלא להעריך את אומץ הלב שלך בכתיבת "דברי המסיון" הללו.
אני כנעט תמיד מגיעה לקרוא את הפוסטים שלך בהרגשה מעט נזופה- הנה אדם שמצליח לשלוט בעצמו והתעלות מעל הרפש היומיומי, ועוד נשאר בחיים לספר על זה.
אבל- אני תמיד יוצאת מקריאת הפוסטים עם חיוך צדדי של תקווה. פוסט על ציניות שנכתב בידי אדם שמכיר את יתרונותיה עבור המשתמש הכבד, פוסט על רכילות מאדם שהוא בין השאר עיניינה.
וכל זאת בלי צדקנות, אתה מצליח לפרק את הנושא ואת ההתנגדות, ולחדור לפצע החשוף שמתחתיה.
זה אולי נאיבי, אבל אני מרגישה שאני יכולה לשלוט בדברים בצורה טובה יותר אחרי שקראתי את הניתוחים שלך. אז תודה.
אני מתעב רכילות. מתעב. שונא
אם יש משהו שמרעיל את הנפש, זו הרכילות.
כתב שקספיר הגדול ב"המלט" שלו:
מככבת כי זה אחד הנושאים שחשוב מאוד להעלות לסדר היום....
הדרך שלי להתמודד עם רכילות היא להודיע לכל אדם שאם אין לו דבר מה חיובי להגיד לי על האחר אני מעדיפה שלא לשמוע את המידע
ממליצה לכם זה הופך את החיים לקצת יותר נסבלים....
אהבתי את נקודת המבט שהרכילות מונעת מאיתנו בעצם להתמקד בחיים שלנו
והיא גוררת שליליות ממגנטת רוע במידה מסויימת וצרות עין .
יפה לה הקרחת , היא מקסימה
ואיך פיספסתי את הרכילות עליך :-)
אתה מזכיר לי עכשיו את הסיפור של בר רפאלי וצלמי הפאפרצ'י.
כשזה מתאים ומקדם ענינים - בטח. כנסו. חטטו. תציצו. העיקר שתכתבו ותדאגו לתמונה מחמיאה.
כשזה לא מתאים, לא באג'נדה - ח"ח. נמאס מיצר המציצנות הזה. זה מעצבן. זו חדירה לפרטיות. תפסיקו כבר.
אתה מקבל רכב היברדי בהנחה (גדולה, כך משערת) בגלל מי שאתה. בגלל שהתקשורת הצהובה אוהבת לעסוק בך.
אם היית סתם אברהם גלעדי לא היו מתעניינים בך. לא היית מקבל את ההנחה.
אז מבינה שזה מציק לך, אבל אתה לא באמת יכול להתלונן...
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אפרופו בר רפאלי - קראתי היום (בכלכלה של מעריב, לא ברכילות) שהיא תקמפן איכות סביבה בהתנדבות. מעבר לדאגה המובנת של רובנו לנושא איכות הסביבה (החלפתי את כל הנורות בבית, משתדלת למחזר מה שאפשר ומנקה עם חומץ וסודה לשתיה) אי אפשר שלא להרים גבה. אז אתה יכול להגיד - אז מה, העיקר שהיא עושה ואני אקשה ואגיד בר רפאלי? שהוקצתה מחמת מיאוס? שנדחתה ע"י מרבית הציבור? ברור שהיא עושה לביתה, הרבה ממה שעושה לאיכות הסביבה (לפחות בפרהסיה).
אגב, תוכנית הבוקר מלאה רכילות. אבל אחלה תוכנית. לא יפה שנטשת את שישי (הרכילותית לכשעצמה)..
היי אברי,
תאמין או לא אין לי שמץ כמה אתה מרוויח ואפילו לא חשבתי על זה
.......
לגבי כל עניין הרכילות שהעלת פה אני אומרת שרכילות ברוב המקרים מובילה ללשון הע בדרך זה או אחרת לא שאני צדיקה אבל מנסה לעבוד על המידות שחכמים מאיתנו כמו הרמחל העלו כבר מזמן.
ובכלל אני אומרת בהתקדמות האישית שלנו הכי טוב למדוד את עצמינו מול עצמינו ולא מול אף אחד אחר ותאמין לי אני בתחום תחורתי אבל לא שמה את עצמי שם.
סתם מהרהורי ליבי .
ולילה טוב.
כי אני תומך ברכב היברידי וכך אני מקדם את המודעות לעניין.
בתכנית הבוקר אני מצמצם ככל הניתן, ונוזף כאשר דברים קורים ללא אישורי.
צודק, אבל כל זה לא משנה. במשוואה הזאת כולם ניזוקים, גם אלה שכביכול מרוויחים ממנה בהתחלה.
שוב- שאפו...
-רכילות היא לא רק עניין הקיים בקרב הסלאבס....הרי יש את זה בשכונה שאתה גר-אתה תשמע במכולת דיבורים- במקום העבודה ובעצם...בכל מקום.
נכון- זה קיצוני יותר בקרב אנשים מפורסמים- אבל הפירסום שלכם בא מהאנשים האלו שהעצימו אותכם והעלו אותכם למקום הזה....ולכן הם רואים זאת כ"זכותם" לפשפש בכל עשייה ומעשה שלכם לטוב ולרע....הרי אם לא היו מתעניינים בך-וכותבים עליך??לא היית סלאב....
מין הסתם אנשים אלו הם אלו הצורכים את האינפורמציה שמסופקת להם לטוב ולרע (עליכם)
חלק מהטבע האנושי הוא לשמוח לאידו של מישהו- (לצערי)ולחמוד את מה שאין להם(עוד יותר לצערי)ומבלי לעצור לרגע את עצמם ולהגיד- הרי יש לזה גם צד לא חיובי . רוב האנשים שמתעסקים בזה ??קטנים....ומי שמתעסק בקטנות כגון כמה אתה מרוויח ואת מי אתה מחבק בדיוק-וואלה ??שיבושם לו ושישאר במשבצת הקטנה של עצמו. בחירה שלו בלבד.
אישית?אותי ממש לא מעניין כמה אתה מרוויח ואת מי אתה חובק- כן היה מעניין אותי לדעת עד כמה אתה מאושר-האם חם ונעים לך שם בנשמה שלך -והאם יש לך עם מי לחלק את הכל כך הרבה שיש בך---ורק לדעת שאכן זה כך.זה ייחשב רכילות???
זה ממש לא צריך לעניין אותך מה כתבו עליך כל עוד אתה ?יודע מי זה אברי
ונכון- שלאחת כמוני, הכי קל להגיד לך את זה כי לא עומדת (תודה לאל) בנעליים שלך ..
היי איש- תהיה חזק- ובאמת ?.רק מאושר ומקסים.אז כתבו ??שייכתבו....מחר הנייר הזה ימוחזר....
הולך רכיל ומגלה סוד,
דברים חסרי שחר וחסרי יסוד,
הוא לא יודע עד כמה הוא פוגע,
עד שבו זה לא נוגע...
כמה זמן חכיתי לפוסט חדש
שלך....,איזה תענוג,
ומסכימה לגמריי עם הכתוב,
כרגיל אברי, אין עלייך בלקחת
נושא ולדייק איתו.
הי אברי,
אתה כותב:
"אל תגידו לי מחיר התהילה. את המחיר הזה כולנו משלמים, לא רק בעל התהילה. המחיר הזה משולם במיוחד על ידי מי שלא יגיע לתהילה לעולם, אבל משעה ששם לו את בעל התהילה כאמת מידה קבועה בחייו, כגורם נוכח ברמה היומיומית , מרגיש את חייו כאפורים, משעממים, מרגיש שלא ממצה את מלוא הפוטנציאל של חייו. כאילו להיות ידוע זה מימוש הפוטנצל".
אבל השאלה היא מה עם אותם אנשים שביססו את עצמם על רכילות, וללא הרכילות כלל לא היו מעניינים איש. סלבס, או סלבס לרגע, שהעלו את עצמם למעמד הזה באמצעות הרכילות - וכעת נאלצים (או רוצים) לתחזק את המעמד הזה.
במקרה הזה, ותודה שלא מעט אנשים בתחילת דרכם בונים את עצמם באמצעות רכילות מבלי לחשוב על תוצאות העתיד, היחסים כאן הם כמו של ביצה ותרנוגלת.
אני מבינה כי עניים הרכילות כנארה גם מעסק אתכם ה"סלבס" הידעונים,
אני יכולה להגיד לך שאכן בחרת לך חיים לא קלים, וכנ"ל מי שתבחר לחיות את חייה איתך
(ראו דוגמא סוניה ושמעון פרס) אומללות,
אבל נראה אברי כי אתה מודע בדיוק לצעדך ממעט ב"רק על עצמי לספר ידעתי",
סמוכה ובטוחה כי אתה מודע לכול המשתמע מכך,
מעבר לזה אנחנו "האנשים הפשוטים" שהתמזל מזלנו פעמיים רבות כמו החתול של עליסה רואים ואינם נראים, ואילו אתה בטח צריך לנסוע עד טימבקטו בשביל השקט, זה המחיר מסתבר!
שוב לנו לאנשים האפורים שלא יודעים מי אנחנו כן יש לנו את היתרון בלהסתובב חופשי על שפת הים, כן לך זה מעט בעייתי,
שוב לנו לאחרונה עקב כל המהפך של אינטרנט טלקומנקציה וכל הקשור בדבר נותן לנו בצורה כזו או אחרת להכנס לתחתונים שלכם יותר בקלות - עברוכם זה סיוט!
לפעמיים אני חושבת לעצמי - כן היה יותר קל בשנות ה 50 - פשוט יותר לא?
רכילות אחרי הכל לא קיימת רק בעולם הסלבס, היא קיימת גם ברמה האישית, הקרובה, המשפחתית.
טבעי, מקומם, שטחי אבל הגיוני.
ולגבי הרכילות הספציפית שלך, שמחה לשמוע שהכל פרי דמיונו של הרכילאי.
תאמין לי יקירי, אם קראתי שכחתי אחרי 2 דקות...
חשוב לי לדעת אבל, שאתה מרגיש טוב ומגשים חלומותיך כי אתה חשוב לי כמעט כמו הילדים שלי
שתרגיש טוב ואל תשים לב מה אומרים!
העיקר לא מה אומרים עליך אלא מה אתה עושה עם מה שאומרים עליך
היי אברי
(כמו ששמת לב במקרה כולנו כאן פתאום לא מתענינים ברכילות איזה יופי)
ולעינינו
אני מכירה את המקום הזה שרוצים לתקן את העוול שרוצים לצרוח "זה לא נכון"
עשית את זה די בחייך
אני מציעה -הנח לדברים להיות
החכם-נוקט באפס מעשה
והדברים מסתדרים על הדרך
לא מתערב
והשינוי נעשה בעצמו
האמת לא צריכה הוצאה לאור,היא נמצאת מי שחשוב לו יראה
המשך בדרך בה התחלת ללכת לא מכבר
ואל תתן לרעשים מסביב להסיח אותך מהעיקר(למרות הפרעת הקשב)
שלך
מירב סבר
נהניתי לקרוא אותך. אתה שנון ומצחיק. תענוג!
הכל נכון ומסכימה עם מה שאתה אומר, אבל לא יכולה שלא לתהות - למה אתה משתף עם זה פעולה?
ראיתי מתישו בשבוע שעבר תמונה שלך שעון על רכב היברידי חדש שרכשת. מאחר ועוסקת בתחום, ברור לי לחלוטין שהצילום היה יזום ומתוכנן מראש. אז למה לשתף פעולה ובמקביל להתלונן על הקונספט? למה בתוכנית הבוקר יש כל כך הרבה רכילות ושיתוף פעולה שלך עם הנושא?
אפילו שרכילות נראת מיותרת, רכילות בלתי מיותרת בחיים... משום שמצביעה על התפל שבה, כדי שנזכר בעיקר שבנו.שנדע להבחין בין נדנדה למנוף בתוכנו. שנשאף להיות כאן ועכשיו. טבעי שרכילות מתקיימת בכל עת ובכל מקום בו אנו שוכחים את העיקר... בכך משמשת עוד כלי בחיים, כדי שנוכל להבחין
"לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע לשון הרע סלקא דעתך אלא אבק לשון הרע אמר רב יהודה אמר רב רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע בלשון הרע סלקא דעתך אלא אבק לשון הרע: רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה"
בבא בתרא קסד:
מי שבאמת מרוויח נמצא רחוק מאחורי הקלעים.
אף אחד לא שואל כמה מרוויח בעל העיתון, חברת ההפצה לאלוהים יודע מה.
תעשייה שלמה שמוכרת השמנה סביב קבוצה "נבחרת" של שלדים.
הרכילות היא רק עוד כלי בארסנל של משווקים.
הי אברי,
אהבתי לקרוא את מה שכתבת והעלית. תודה ששיתפת אותנו בכך.
אני , ברשותך, אשמח להמשיך את הרעיון שאותו התחלת ובכך לנסות לעקור את הרכילות מהשורש (בתקווה שנצליח).
נתחיל משיחה קצרה על שכל האדם-או בקיצור, המוח.
המוח שלנו, ככה יצא, מאומן לראות את השלילי בכל דבר - זה עוד לפני הקטע על הרכילות- שים לב, שכל מתי שאנחנו רואים משהו שלכאורה אמור להיות טוב, אנחנו מוצאים בו את הרע.
דוגמה: כשמישהו אומר לי-אתה צריך לרזות-שזה משהו טוב, כי הוא בעצם דואג לי- ישר אני מתקיף וחווה שהוא נגדי, למה הוא אומר לי את זה וכהנה וכהנה.
בנוסף, כשמישהו מביא לנו מתנה, אחרי שהוא הולך, יש תלונה במקום ישר להוקיר: אני לא אוהב את זה... למה הוא קנה כזה גדול?
אז סיכמנו שהמוח מאומן לראות שלילי. לפני הרכילות.
רכילות=נהג אוטומטי משופר=להקטין ולזלזל באחר כדי שאנחנו נרגיש טוב עם עצמנו.
לזלזל-על ידי ראיית השלילי ואמירתו. אף אחד לא ייצא בכתבת ענק וירשום:
"פלוני מצליחן, הוא צמח יפהפה והתברג לעשיריה הראשונה בין כוכבי הבידור בארץ" כי התקשורת בארץ החליטה שזה לא מוכר. אלה כתבות שמופיעות בעמוד האחרון. ומה לעשות, כיוון שהכתבים הם בני אדם כמונו, הם יודעים יפה יפה לראות ולהראות את השלילי (לא כולם).
ואז מספרים, את החומרי, השלילי. שכמו שבטח קלטת בימימה, זה חסר משמעות...
אני מזמין אותך אברי, ואת כל מי שקורא את התגובה שלי, להפסיק לרכל, כי כשאנחנו רואים רק את החסר באנשים אחרים, זה אומר שאנחנו רואים רק את החסר בנו.. כי כפי שאנו מביטים על העולם כך העולם ייראה לנו.
אוהב, יניב.
אברי יקירי, מצטערת שלא קראתי את הרכילות, או שלא... מודה שזה לא מעניין
אתה פה מתגלה כאנושי וזה מקסים בעיניי
פשוט תמשיך להיות אתה, וזהו - מה אכפת לך מה אנשים אחרים חושבים עליך?...
תהנה מהחיים - הם יפים!
KISS
כמו שנאמר - כשאתה מתעסק בחיים של מישהו אחר, נשאלת השאלה -מי מתעסק בחיים שלך?
אני אמנם לא מפורסמת (מפורסמת כן אבל לא סלב..) אבל מלאה בתהילה. בכל מקום וזמן בו אני נמצאת.
ולמה? כי אני מתעסקת בחיים שלי.
מה שמצחיק או עצוב פה, שלמעט כדורגל אני כמעט לא רואה טלויזיה, ועדיין, אני מכירה את הכל כמעט, את הרכילות העכשווית, את הכוכבים הבאים של הריאליטי החדש, זה לא מעניין אותי בשיט, אבל זה סובב סביבי בכל מקום...
בכל מקרה לשמחתי, תשומת הלב שלי הולכת למקומות שמקדמים אותי...
ורכילות - כמו ציניות - שורפת כנפיים, תוקעת ולא מקדמת, לא רלוונטית לחיי
לצערי הרבה מאוד בני אדם ממלאים את חייהם בהתעסקות בחיים של מישהו אחר
אולי זה הפרנסה שלהם, אולי זה הפחד שלהם להתמודד עם הבינוניות שלהם - בעיקר שלא יודעים איך לצאת ממנה..
אחרי הכל כולם רוצים להיות בורגנים - ממעמד הביניים - רק שביניים זה בינוני.. ואת זה הרבה מאוד אנשים לא קולטים...
הרכילות אכן נוטה ליחצן את השלילי, במקרה של האישה שכביכול לצידך, דווקא הולם אותך...
לרכילות יש פונקציה פסיכולוגית וסוציולוגית ... אקרא לזה - איזונים
כשאדם לא יכול לשאת שאחר רם ממנו הוא נוטה להקטין את האחר ע"י העצמת ( או המצאת ) השלילי שלו - גם אם אינה קיימת ... כך נוצר איזון תפיסתי - נסבל ...
שבוע טוב
ושיגידו מה שיגידו ...
בבנייה המסורתית בתרבות היפנית -קירות הבית עשויים מנייר.
ניתן לשמוע כל מילה בצד השני אצל השכן.
הם שומעים אך אינם מקשיבים.
היי אברי
זה עתה התוודעתי אליך ולבלוג שלך (נפלאות ה"קפה" הזה)...
אני אישית לא מתעניינת ברכילויות למיניהם, במיוחד לא לאלה הקשורות ל"סלבס" ,אך כשבכל זאת אני מפנה לעצמי כמה רגעים כדי להרהר בנושא, אני תוהה, ביני לבין עצמי, מה מרגיש אדם שחייו, אהבותיו, ופאדיחותיו פרושים לעיני כל...מעניין אם זהו מחיר, ידוע מראש, שאותו אדם שמגיע לקידמת הבמה לוקח בחשבון כאשר מחליט להשתלב באותו עולם של "מפורסמים"...
נכון שיש דברים מענינים יותר שניתן לעסוק בהם?
שמחתי לקרוא את הגיגיך....
שב"ש
אן
על הפוסט הזה עוד ידברו הרבה.
בהתחלה אני חושבת לעצמי: הו נכון, זה נורא, על איזה שטויות אנשים מבזבזים ומבזים את נשמת אפם, וכמה זה נמוך, ורדוד, ומכעיס, ומה עם ה'סלב' עצמו, גם הוא בשר ודם, איך הוא מרגיש עם זה, ואיך מעריציו מרגישים רק יותר רע עם עצמם, ואז הורסים אותו כדי להרגיש טוב יותר, וכו' וכו'.
ואז אני נזכרת לעצמי: אבל מי זה כל אלה שקוראים את מדורי הרכילות ומבחינים בין הג'ניפריות והיעליות? זה בטח לא אני, אם אני מגיעה לאזורים האלה של העיתון בדרך כלל אין לי מושג על מי מדובר. אולי הוריי? מצחיק. אחותי? בין עבודה לילדים הרי אין לה זמן לכלום. החבר שלי, זה בטח הוא. אבל... אין לי חבר. אז אולי מישהו מחבריי היקרים? לא הוא, לא היא, והיא בטח לא, גם לא, לא... החברים שלי לא קוראים מדורי רכילות. אז מה, זה בכלל אנשים שאני לא מכירה? אלה שיושבים מולי ברכבת וצועקים בפלאפון, אלה שעומדים איתי בתור בסופר, אלה שחותכים אותי בכביש? נו שוין. למה כבר אפשר לצפות מהם.
זה אולי קצת (מאוד?) מתנשא, אבל אני לא מנסה לתקן את כולם, בקושי את עצמי זה אפשרי.
ואני נזכרת גם שהיום יש הרבה יותר אנשים מאי פעם, כך שיש הרבה יותר המונים, אבל יש גם הרבה יותר כשרונות, הרבה יותר מהכל. הרבה יותר אנשים שכותבים דברים נהדרים באינטרנט.
או אז אני מהרהרת לעצמי: רגע, והיוונים הקדמונים, לא סגדו לאלים שלהם וסיפרו עליהם אגדות? וההודים שפגשתי, לא צפו בסדרות היומיות על האלים הצבעוניים שלהם, שמתפקדים כסלבז לכל דבר? ובסלונים הצרפתים של המאה ה-19, לא היו אנשי חברה מפורסמים ועיסוק מפואר ברכילויות? היו גם היו.
ובסוף אני מנחמת את עצמי: אופיום להמונים, זה מה שזה. תמיד היה ותמיד יהיה ואין מה לדאוג, זה לא איזה משהו מיוחד שדפוק בדור שלנו. אותי זה מנחם.
ומסכמת לעצמי שהכל בסדר.
ובסוף, בנ.ב., אני נזכרת בחיבה איך באיזה פרק נושן של 'סקס והעיר הגדולה' קארי דיברה על דוגמניות, ובחיוך מצועף אמרה ש'הן כל כך יפות, אני כל כך אוהבת אותן'.
והפוסט שכתבת מציאותי.. ויפה.. אנושי וצודק! ...נישאר רק מקום לדמיין את האישה היפה והסכום היפה שאתה מרוויח
שיבושם לך.. אבריג.. ושיחיו הקנאים 
דבר אחד וברור
רכילות לא מעצימה שום צד
לא את הקורא ולא את המרואיין.
לאנשים יש מן דיעה שאם הם מקשיבים לג'וס של אנשים זה מעצים אותם מן "אהה החיים שלי יותר טובים משלו", והם משלים את עצמם. הם בעצמם באותו ג'וס.
לא מלכלכת את ידיי באלה.
(אברי, ימימה-לנדמרק סם סם)
מצטערת
לא יודעת כמה אתה מרוויח
ועם מי אתה מסתובב
אבל כתבת נחמד על הרכילות והיית כנה שאתה "משתדל" לא לרכל
שבת נפלאה
ושבוע מקסים
שבת טובה
כמי שנמצא ומצוי בעולם התקשורת מספיק שנים ,
כמי שנמצא היום , לפחות לפי המשתמע מכתביך בבלוג ומצפייה די פעילה בתוכנית הבקר,
במקום אחר ושונה לחלוטין מאשר לפני שנים,
אני סבורה או אפילו הייתי מצפה שלא תיקלע כלל לשאלות הפחות משמעותיות של החיים.
כן , זה חשוב שאתה תדע , כלפי עצמך , לפחות , כמה אתה מרוויח , אם יותר אם פחות,
כן , זה חשוב שאתה תדע ולפחות אחת או שתיים מן הנפשות הסובבות , את מי אתה חובק ואת מי אתה חולם לחבק,
א-ב-ל , איש זר ולא מוכר , ברגע שאתה מאפשר לסביבה ותהיה זאת הסביבה הכי אוהדת שאפשר , לדעת שאתה , כלפי עצמך , ניזון , באופן ממשי , ממסכת רכילותית לכשלעצמה , של שמועות , אתה בעצמך , משמש "מקור מזון הכרחי" של שרשרת המזון הרכילותית לגביך.
אל תהיה שם.
זה אולי פתטי להחריד לשמע "המלצה מהצד" של "פולנייה זרה מהאתר" אבל-
אתה במקום כל כך טוב ויפה כיום (ושוב-ממה שמשתקף מדמותך במסך ובכתב)
מקום של מחילה.
הנח להם , לרכילאים , אלו שבתפקיד ואלו שכתחביב........
הייה דבק בעצמך ובדרך שלך.
ומה שהרבה יותר חמור , בעיני לפחות , זה לפרסם בלוג או תגובות בשגיאות-כתיב גסות , ללא הגהה....
שתמיד תחייך
יעל
או....שההומור של הכותב עדיין לא התעורר???
רכילות היא כמו קריקטורה. קפסולה זדונית של ציניות שאמורה להעלות חיוך על פני הצורך אותה. כמו בקריקטורה הרכילות מעצימה תכונה אחת ומתעלמת מן האחרות.
אישית, מעולם לא אהבתי קריקטורות וכך גם רכילות.
הלוואי ותקבל פי שתיים ממה שנכתב ברכילות ושימותו הקנאים...
צודק, היום להיות סל'ב יש לזה מכיר, גבוהה, ולא, לא מצדיקה את זה.
נשאלת השאלה למה אנשים מרכלים, הרי זו תופעה שמימדיה גדלו בשנים האחרונות ולא סתם, הרי משהו עומד מאחורי זה.
אז מהראייה שלי הרכילות נוצרה בגלל כמה סיבות. האחת, החיים של אנשים לא קלים, לכל אחד מאיתנו יש את הבעיות שלו, את הקשיים שהוא סוחב איתו, עצם כך שאתה יכול להציץ לחייהם של אחרים, ולחפש לא רק את הזוהר בחיים שלהם אלא את הנפילות הקטנות שלהם מקנה לך פרופורציה, שהיא מעוות לחיים שלך, נותן לך פתאום את הזכות לשפוט אותו. שנית, לפני עשורים רבים לא היתה טלויזיה לא היתה אפשרות להיחשף כמו עכשיו לאנשים מפורסמים, היום עם הקידמה, טלויזיה, הופעות,אינטרנט, אנשים פתאום מרגישים קרובים יותר לחייהם של אחרים.שלישית, אנשים חפשים להידבק בזוהר של כוכבים, להידמות אליהם, אם אני אעשה קרחת, גם אני אהייה כמו נינט, או נינט גזרה פוני, לכל הנשים פתאום יש פוני, אפילו שם המציאו לזה פונינט.
אז ככה אנשים מחפשים חיים של אחרים על מנת שבחיים שהלם יהיה יותר מעניין, שהחברה תסתכל עליהם בעניין אחרת, נחשקת יותר, הם יהיו מקובלים יותר, כך לפחות הם חושבים, הם בעצם לא יודעים שהם טועים.
בקיצור [נו יצא לי קצת ארוך] מבאס שרק אני לא שמעתי כמה שאתה מרוויח.
אבל תבטיח לא לרכל עליי בפני האומה.
אנשים קטנים מרכלים, אנשים גדולים חיים את החיים האמיתיים שלהם בלבד ולא מתעסקים באחרים, אמנם הם מעטים אבל קיימים.
תחייך :))
רונית
אוף !!!
תעדכנו אותי חברים, אנ'לא בעניינים..
מה פורסם ? כמה אברי מרוויח? זה אולי ידרבן אותי להרוויח את אותו סכום...
(זה מתאים לי יותר מלחקות קרחת)
ואז מנהלת הבנק שלי סופסוף תיהיה מבסוטית.
גם אני לא קראתי ולמען האמת, פרטים כאלה גם לא מעניינים אותי כל כך..
לא אגיד לך שזה מחיר התהילה למרות שכך זה נראה, אבל זה לא הוגן..
זכותו של כל בן אדם לשמור על פרטיותו וסלב הוא קודם כל בן אדם,
למרות שהתקשורת מנסה לפעמים להפוך אותו למן חיית מחמד שהיא נחלת הכלל..
רכילות נוגעת בכל אחד ואחת מאיתנו
רק כשמדובר בידוענים, הרכילות הזאת מקבלת מיימדים חסרי פרופורציה לחלוטין
והעיוותים יכולים להיות ממש משוללים מכל מציאות
(ראה דוגמת הפרטנרית הדמיונית ששדכו לך) :)
אבל סמוך על ה"עמך" אברי..אני חושב שכבר למדנו להכיר את הצהובונים והרכלנים למיניהם
וגם אלה שקשובים קשב רב לכל פליטה חסרת כיוון של עיתונאי זה או אחר,
יודעים לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות ולדעת ש90% ולפעמים יותר, לא היה ולא נברא..
תודה על פוסט מעניין לבוקר שבת :)
המשך שבת נפלאה
תודה אבריג.
באותו נושא - מתוך ספרי:
- "שאלוהים יסלח לי, אבל...." = פתיח להכפשה/ רכילות...
- "ההוא, אל תיראו אותו ככה" = סיומת שמגיעה אחרי כתישה....
- "לא שבא לי לרכל, אבל..." = בא לי בא לי, יאללה מתחילים?!
שבת שלום
א. אתה לא צריך להתנצל.
ב. גם אם לא נתעניין באנשים מפורסמים, את הרכילות רואים בכל מקרה. אם לא בעיתון, אז באינטרנט ובכל מקום.
ג. למרות שאתה מוכר אני בטוחה שאתה קורא רכילות בדיוק כמו כולם, ולא בטוחה שרק כדי לראות מה כתבו עליך.
אני מוצאת מכנה משותף די מנחם לרכילות ולתפילה
בשניהם מדובר בטקסטים שיש בהם נחמה כי הם מוכרים לכולם.
התפילה מאגדת את המאמינים בבית הכנסת.
הרכילות מאגדת את האתאיסטים בבית הקפה.
הרכילות, עוד לפני שהיא מגמדת את חייך, היא מאחדת אותך עם הסביבה האנושית שלך.
ככל שהאדם חש מנוכר יותר כך הרכילות תתפוס מקום חם יותר בחייו. הבדידות ממותקת ע"י המכנה המשותף, נמוך ככל שיהיה.
אני באמת לא מאמינה שיכולה להתאפשר "הכרה ע"י הציבור" ללא רכילות. ברגע שאתה מתחיל להתפרסם, בין אם ברבים, בין אם במעטים, נולדת הרכילות מתוך התבקעות האנונימיות. באמת שאין שטח אפור בין לבין. זה חלק מההכרה בך. הכרה שחורגת מהמעגל המשפחתי ומעגל החברים (והרי גם בהם יש רכילות קדומה)
היי אברי יש כאלה שלא ממש מעודכנים אז ספר מה בדיוק כתבו ?
אני חושב שזה מתחיל מזה שאנשים כבר לא מתעסקם באומנות אלא בלהיות מפורסמים והופכים את הפרסום לתכלית ואם בעולם שתכליתו להיות מפורסמים אנו חיים הרי שבעולם כזה הכל מותר ואין חיים אישיים ואין הפרדה בין זמן עבודה לזמן פרטי. הגיע הזמן שאנשים יקדישו פחות מאמץ להיות מפורסמים ויותר מאמץ בעיסוק ובאומנות שלהם
יש גם פתרונות ברמת המיקרו [דיברנו על זה פעם אם אתה זוכר ] אבל זה לא יפתור את הבעיה השורשית חברתית שיש כאן ...
כן, כם אני לא בעניינים. לא עיתון לא רדיו לא טלויזיה לא ארסין של רכילאים וכיו"ב.
אבל רציתי להגיד לך שאת הפאנץ' ליין הבאת דיי בהתחלה.
"כשאני חיי את חיי האחרים אני פחות חי את שלי". החסר הזה הוא שמעצים את תחושת השליליות במין ראקצייה סמביוטית של 2 תהליכים. מלכודת העכברים הזאת היא זו שלא נותנת לאדם לראות לאן הנפש והנשמה שלו מובלות ומכאן קצרה הדרך לעבירה על "הנהגות" או תביעות מוסריות בסיסיות ואלמנטריות שמתבקשות מכל אינדיבידואל בגיר, כחלק ממארג חברתי.
בהקשר הזה רק אוסיף ואומר שידוע הוא מהמידרשים שכ-שחנו בנ"י במידבר בכל פעם והיו בונים את המחנה על פי הסדר שהותווה להם באמצעות משה מפי הגבורה לא היה פתחו של אהל, פונה לפתחו של אוהל אחר.
שבת שלום ומבורך.
אח שלי...
מה אכפת לי מהרכילות העיקר אני מת על החולצות שלך...
מה אכפת לי הרכילות אני מת איך המנחות לצידך בערוץ 2 נמרחות עליך.
מה איכפת לי הרכילות אני לפני שיוצא לעבודה חייב לראות את הבוקר איתך.
ודרך אגב מאיפה אתה קונה את החולצות שלך?
ותראה גם כיכבתי.
אני מאחל לך להרוויח הכי הרבה שרק אפשר. גם כי זה כיף להרוויח הרבה וגם כי יש לי הרגשה, שלא מעט ממה שתרוויח ישמש למעשים טובים.
אני אוהב אותך מאוד אברי.
ניר
נייס. ורלוונטי לא רק לתרבות הסלבס, מחיר התהילה וכו'.
עיסוק בחיים של אחרים שם את עצמך וחייך בצד. נקודה.
אבל הערה קטנה, כן בעניין הסלבס:
עיסוק רב ברכילות משכיח מכל השותפים לתעשייה הזאת כי כל הברואים הם בני אדם, שוגים, מדייקים, אוהבים, מפדחים.
לכל מטבע שני צדדים. מצד אחד, הריכול והעיסוק בסלבס הופך אותם לבלתי מושגים.
מצד שני, אני חושבת שאחד ההיבטים של הרכילות הוא להראות את הצד האנושי של הסלבס. או אם לדייק: גם הם בני אדם, או אם להתמקד: גם הם עושים פאדיחות וכאלה. או אם ממש לתת דוגמה: גם הם אוכלים פלאפל ונשפכת להם הטחינה על הבגד.
הם, מבחינת אימג', באולימפוס, ורוצים קצת להוריד אותם משם.
לא קראתי, סורי
(אני לא בעניינים... )
מילים יפות וחשובות
בתקווה לימים של תקשורת טובה מזו...בפנים ובחוץ.