ציפי ליבני ופרץ מיצמצו,

ומצעם ותכניתם שיפצו

כך קלפי הבחירות טרפו,

וכך, לקואליציה הצטרפו.

תירוציהם אינם מעניינים ,

שהרי בָּם הם לא נבחנים.

בהצטרפותם העדיפו עבר

על הבטחה להיטיב המחר.

וככה יצרו תפקיד ייחודי

ל-יש עתיד ו-לבית היהודי-

לְאַמֵּת שמצע הוא עֶקְרוֹן,

כהמחאה, כחוזה וכערבון

והם כאבני יסוד במדינה

מתקדמת, נאורה ותקינה.

עתה יכולים, בנט ולפיד,

על אף שמצעם לא אחיד,

להפגין שמצע הוא חוזה,

ומי שמציגו אינו מתחזה.

ועליהם לקחת זמן במו"מ,

כדי לשרש הרע והמוּם,

מהדת, מכסאות, שררה,

מתקציב ולימוד הגמרא.

לחדול מֵהַאְדָּרַת רב כאל

כחנופה ועידוד להתעצל.

לתת הדעת על המעוטים,

היוצרים חלום ביעותים.

לעמוד מאחורי דבוריהם,

שהבטיחו למצביעיהם-

קואליציית מרכז ויציבה

שכל אזרח היא מחשיבה,

שֶׁתַּכְוִין בתבונה ליעדים-

שִׁוְיוֹן בנטל גם לחרדים,  

תעדיף העיקרון והמוסר

על פני כיבוד וכסא שר.

שויון בתקצוב ללומדים

נושאים שאינם יהודים.

בכך תוכיחו שיש תקוה

ועקשנותכם היא פִּתְחָהּ.

אברהם רותם. 20,02,2013