בכל בוקר אני מתעוררת לעוד יום שטוף שמש.

יוצאת החוצה ומתחילה להסניף את החיים.

היום רציתי להסניף משהו אחר לגמרי...

או נכון יותר - מישהו אחר לגמרי...

בכל בוקר כשאני בדרכי לעבודה - אני ממתינה ליד איזשהו קיוסק,

בכל פעם יש מישהו אחר בפנים שנותן שירות,

ויש שם רק מישהו אחד שהייתי שמחה לקבל ממנו שירות אישי במיוחד:)

אז יצא לנו לדבר מס' פעמים. הוא שאל היכן בדיוק אני גרה, מה אני עושה בחיים

ועוד...

שיחת חולין בנאלית למדי... היום בבוקר שוחחנו שוב.

האמת, שלא הייתי צריכה לקנות שום דבר בקיוסק אבל נכנסתי בכל זאת...

בכל אופן - בכל פעם שראיתי אותו הייתי נכנסת ו"כאילו" קונה משהו,

משום מה תמיד בחרתי לקנות "יופל'ה" ומאז אני וחברות שלי קוראות לו מיסטר יופל'ה...

היום הכרנו קצת יותר, קוראים לו פיני.

הו, פיני.

כשהוא ראה אותי נכנסת חיוך רחב התפשט על שפתיו הוא אמר:"איזה כיף שנכנסת,

את עושה הרגשה כל כך נעימה"

לא נשארתי חייבת והשבתי: "אם זה עושה לך כל כך נעים, אני אשתדל להיכנס יותר"

או שבעצם התכוונתי שהוא ייכנס........ יותר........

טוב, נו. עם שם כמו פיני... הפין חייב להיכנס לאנשהו, לא???

כשניגשתי אליו לקופה - מבטינו הצטלבו ורציתי להעיף מהדלפק את כל הבורקסים,

העיתונים, הסוכריות, השוקולדים.

לזרוק לו את הסיגריה מהפה,

לדחוף את הלשון שלי לתוך הגרון שלו,

להוריד לו את החולצה,

ולהשכיב אותו שם. מול כולם.

בפאקינג שש וחצי בבוקר...

אבל התאפקתי...

יצאתי משם עם חיוך, ועדיין לא לגמרי מסופקת...

הייתי עושה לו **&^#### 7%%%$3### )&!@@##@$%&&65

67$#%%$((*& %$*7653%  %% ##  אאוץ'  &*)%$$^^%$$$

ואז גם 74###%&^% &*^%$$*$$(_+ 21%%#$%#RGBNJ &#!~##

זהו. גמרתי...

כלומר, גמרתי את הפוסט.

זהו, הוא כבר לא מיסטר יופל'ה.

הוא מיסטר פיני.... הו, פיני...