0
"המוסר שלנו נמדד לא כשהוא תואם את התרבות והדת שלנו, אלא כשהוא סותר אותן." ~ מהטמה גנדי
יום שישי, עובר על העיתון, השילוש הקדוש חוזר לכותרות. ציר בנט, לפיד, מופז יוצר גוש חוסם למחשבות השליליות שבי. יום לא קל עבר עליי היום. פתחתי את הבוקר בדו"ח חדש מבית היוצר של משטרת ישראל. אין לי להאשים אלא את עצמי בלבד, אני עבריין התנועה שביצע עבירה והוא השוטר שדואג לאכיפת החוק. איש איש ותפקידו בעולם. אותו שוטר חביב שעצר אותי לפני כחודשיים בבדיקה שגרתית ומצא בביתי חשיש בכמות המספקת לשימוש עצמי, אירוני משהו. יש בינינו חיבה הדדית, כך לפחות נדמה לי. מיד זיהנו האחד את השני ושאלתי לשלומו, מסתבר שזה לא עזר לי. 500 ש"ח ושש נקודות, טיימינג חרא. סיימתי קורס לנהיגה מונעת רק לפני שבועיים. כשהשוטר שאל אותי אם יש לי מה לומר, השבתי לו שאני שמח ועצוב, עצוב שבתוקף עבודתי כשליח מצאתי עצמי מופיע במסוף המשטרתי כעבריין תנועה מועד, דבר לא ראוי בעיניי ולא העלתי בדמיוני שאגיע למצב הזה ומנגד אני שמח, שמח שאלו סך הכל 500 ש"ח שאין לזלזל בהם, אבל מהו החומר לעומת חיי אדם? הייתי מתוסכל, כעסתי על עצמי, זוהי עבירת תנועה שאני מבצע יום יום בכדי להגיע לעבודה, סטטיסטית אחת לשלושה חודשים אני מקבל דו"ח תנועה נחמד. אני מחזיק מעצמי אדם המשתדל לשמור על רמת מוסריות וערכיות, הן כלפי הזולת והן כלפי חיי שלי. ניתן לאמוד את רמת המוסריות שבי? לפני כשבועיים חציתי במהירות מעבר חצייה ולא שמתי לב לאיש המבוגר שרצה לחצות, הבטתי לאחר מכן במראה וראיתי אותו רוטן, מניף את היד בכעס. לרגע אחד החיפזון עזב אותי וביצעתי פרסה, ניגשתי לאותו אדם והתנצלתי, הוא לא ציפה לזה, אני לא ציפיתי לזה. אז אני חלילה לא מתיימר להעיד על עצמי, אני רק יכול לומר שאני משתדל. באותו המקרה איזה שוטר או איש ציבור בא ונתן לי צ"לש על ערכיי? על מוסריותי? לא תודה, אני לא מעוניין. האם מישהו יכול לדעת את תוכי? את אמונותיי? אל תעמידו אותי במבחן המוסריות.
האם העובדה שאני צורך סמים קלים פוגעת במוסריות שלי ובחוש הצדק שלי? על פי דבריו של השוטר, אכן. תהיתי המון פעמים בשאלה הזו היום, בדקתי את עצמי, דימיתי מאזניים בראשי ושמתי על הכף את מעשיי הנתפסים כשליליים ובצידן השני הנחתי את החיוביים. לתשובה לא הגעתי. עניין המוסר מאוד סובייקטיבי, הוא לא ניתן לקביעה חדה, מדוייקת ויחידה.
ומה עם אלכוהול בו אני לא נוגע? האם אני מוסרי יותר כאשר אני מכור לאלכוהול? על פי החוק במדינת ישראל אין פסול בלסיים את היום העמוס בכוסית או שתיים. על פי אמות המוסר שלי זהו דבר פסול שבפסולים. האם אני לוקח את החוק לידיים ומחליט מה בא לי לקחת? האם העובדה שאני עובד לפרנסתי, משלם מיסים ומעולם לא גנבתי מאדם דבר תורמת לבדק הבית המוסרי הנוקשה שאני עורך לעצמי? האם זה מחדד את התשובות ומטה את הכף לאחד מן הכיוונים? שוב, המוסר הוא סובייקטיבי, יהיו שיחלקו עליי ויהיו כאלו שיסכימו איתי לגמרי.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
החום העיק עליי היום, אני אוהב אותו ומברך עליו, אבל התלבשתי לא בהתאם ולא היה לי כוח להוריד את השכבות, ספק עצלות ספק עצלות. ריבוי העבודה עקב החג גרם לי למתח רב, מצאתי את עצמי בסיטואציות בהן לא הייתי המון זמן. האימפולסיביות נתנה את הטון ושלטה ביד רמה בשכל הישר. התעצבנתי על זה שאני עצבני, מיותר לחלוטין. מעגל כל כך מוכר לי וחסר תכלית. חיכיתי ליום שיסתיים כבר. חיכיתי לרגע בו אגיע הביתה ואכנס לישון, אתכנס אל תוך עצמי כמדי שבוע.
הלילה גולש לו אל תוך הבוקר ואני לא נרדם. מסרב להיפרד מן השאלה חסרת התשובה, ממאן לסיים את הויכוח הפנימי.
אז עוד סוף שבוע עומד להגיע אל קיצו והשגרה מאיימת להגיע. אני אקח קלונקס ואכנס לישון, עבר עליי יותר מדי היום, קצת שקט במוח מלא ברעש, מלא בשאלות ללא תשובות, סימני שאלה מכל כיוון. אז האם אני מוסרי או לא? אין לי מושג, אני אחשוב על זה בבוקר, או שלא.
מוש בן ארי - 'סתכל לי בעיניים
|