לא מזמן הייתי ביוסימיטי פארק בסיירה נוואדה בארה"ב .עשיתי טיול לבד. מקום מדהים עם מפלים ענקיים ואגמים בשטח עצום. שטח ענק שכאילו אדם לא דרך עליו , הכל ירוק , גוונים של ירוק, הרים ענקיים , אינסופיים , עצים חטובים , גבוהים ורבים.. נוף מושלם וכשאתה נמצא שם לבד ואין אדם מסביב אלא רק אתה עומד מול הטבע הזמן נעצר והשניה הזאת נחרטת בראשך . האוויר צלול, נקי והמחשבות שלך חיוביות וברורות. אתה הופך להיות אופטימי. ואתה פשוט הולך בנוף הזה ולא משנה באיזה כיוון , כל כיוון שתבחר יהיה יותר מדהים ויפה מנקודת המבט שלך. המסר פה הוא ברור , בכל מה שתעשה ובכל כיוון שנבחר יש לנו את היכולת לנווט את חיינו כפי שאנו היינו רוצים , רק צריך למצוא את הזווית הנכונה ופתאום הכל ברור לנו ועומד ישר מולנו..
העולם ממשיך , מתקדם . אז לא משנה מה יקרה בדרך , וכמה שהדברים נראים תלושים מהמציאות והסיכויים שדברים יקרו כמו שאנחנו רוצים באמת שייקרו ,הם נראים לנו אפסיים. כל עוד נמשיך להאמין במה שאנחנו עושים ובמה שאנחנו רוצים שיקרה , אז באמת שום דבר שבעולם לא ימנע מלתת לזה לקרות. אנחנו אוהבים לחפור עמוק במחשבות שלנו ולנסות לתקן את העבר , את הדברים שפספסנו ואנו רוצים לתקן אותם. לא נצליח. כמה שרק נרצה אפילו סופרמן לא יצליח. וכאשר אנו לא מרפים מלנסות לתקן אנו מפסיקים להתרכז בדברים אחרים שלנו ביום יום שיכולים לקדם אותנו הלאה מכל הבחינות, רגשי,מנטלי, נפשי, פיזי. במקום לתקן משהו שאי אפשר בואו נתקן משהו שאפשר. נסתכל קדימה ונעשה הכל כדי למנוע שדברים שלא אהבנו שחווינו לא יחזרו שוב. ואת מי שאנחנו אוהבים בתור בן/בת הזוג לא נפסיק לאהוב למרות שנפגענו, צאו מנקודת מבט שכל הפגיעות שנעשו הם לא בכוונה וגם אם היו בכוונה זה בשביל תשומת לב כי הלב שלהם/שלהן עדיין לא סגר את הדלת. מקווה שהצתתי לכם קצת אופטימיות... |