כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    I'm not there

    2 תגובות   יום שבת, 12/1/08, 18:34

    היינו אתמול בסרט שבוב דילן לא היה בו אבל היה בכל פריים שלו.

    אני לא יודע איך מקבל את הסרט הלא רגיל מישהו שלתכניו אין נגיעה/השפעה על חייו.

    זה לא סתם סרט, גם מכיוון שהוא עשוי בצורה מיוחדת ולא שגרתית וגם מכיוון שהוא עובר בתחנות שנגעו לחייהם של בני 50-60 של היום, אפילו אם הרדיו בארצם ניגן רק להקות צבאיות.

     

     

    מעבר לפגישה המחודשת עם החומרים הסרט  דן בקשר שבין האמת והדרך שבה היא מוצגת ונתפסת ע"י צרכני הצד התקשורתי שלה.

    כש"הזמר" עונה לשאלה "איך אתה יכול שלא להזדהות עם הרעיונות שעליהם אתה שר?"  הוא אומר שאלה היו רק כלי וטכניקה- הוא רק השתמש בהם.

    (דילן גם כותב את זה בספרו "אנתולוגיה").

    הפער בין האדם הפרטי והתדמיות בלתי מובן וקשה לתפישה, משום שתמיד אנחנו צרכנים של מידע מעובד.

    גם המידע שבספר , לכאורה "מיד ראשונה", הוא מעובד.

    כנראה שאין דרך לקלף מן המידע את המעטפת מלבד מאשר "להיות שם"...

     

    וקוריוז:

    ריצ'י הייבנס שר בוודסטוק את Motherless Child  (המכונה Freedom)  בדבקות נ-נח-נחנחית מעוררת התלהבות.

    הוא מופיע לכמה שניות (בשיר) גם בסרט הזה.

    השינוי המדהים שחל בו גלוי לעין: שיניים חדשות לבנות ונוצצות...

     

    אז הנה ריצ'י מוודסטוק וריצ'י החדש וקטע מ"אני לא שם"

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/08 13:04:
      אם תספיק 102FM יום שישי 13:17
        17/1/08 00:38:

      צטט שחר,

      "מעבר לפגישה המחודשת עם החומרים הסרט דן בקשר שבין האמת והדרך שבה היא מוצגת ונתפסת ע"י צרכני הצד התקשורתי שלה.

      כש"הזמר" עונה לשאלה "איך אתה יכול שלא להזדהות עם הרעיונות שעליהם אתה שר?" הוא אומר שאלה היו רק כלי וטכניקה- הוא רק השתמש בהם.

      (דילן גם כותב את זה בספרו "אנתולוגיה").

      הפער בין האדם הפרטי והתדמיות בלתי מובן וקשה לתפישה, משום שתמיד אנחנו צרכנים של מידע מעובד.

      גם המידע שבספר , לכאורה "מיד ראשונה", הוא מעובד.

      כנראה שאין דרך לקלף מן המידע את המעטפת מלבד מאשר "להיות שם"..."

       

      וגם אם היית שם במשך הזמן הזכרון יעוות את הדברים . 

       

      ושני אנשים שהיו באותו מקום לא ייראו אותם דברים הרי החיים הם ראשומון. 

       

      בעצם השאלה מה חשוב יותר: אם האימפקט חשוב עדיף להעביר דרך מסננת התיקשורת.

      אם החוויה לשם חוויה חשובה עדיף להיות שם, אבל אז איך תתחלק בחוויה? 

      נו.... יותר מידי התפלספות

      בכל אופן תודה על ההמלצה לסרט. 

       

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים