היום יום ד  27/02/13 נמשכה משעות הבוקר ועד עכשו השעה 19.00 בערב ותיכף תבינו מדוע אני מדייק בפרטים אלה .כאמור לאורך כל היום הקשבתי לחדשה המרעישה בדבר השופט שמכה את ילדיו ללא רחם ובחמת זעם כשיש סיבה ובלעדיה.הכתבת הצעירה הגישה בקול נרגש את הפרטים וגוללה מסכת של שלוש שנות סבל לא יתואר שהילדים המסכנים סובלים מנחת זרועו של האב השופט שיושב בדין וחורץ גורלות של עבריינים לשבט או לחסד

והקרינים ועורכי החדשות המגישות לאורך היום כולו דיברו דנו ודשו. ראיינו עשרות אנשי חוק עורכי דין אנשי משטרה. דנו בהתנהלות היועץ המשפטי והתנהגות שר המשפטים מכל היבט חוקתי תוך חזרה והזכרה שוב ושוב את אומללותם של הילדים שהוכו ללא הפוגה.גם המורה היתה מודעת לחומרת המצב. ואני מקשיב בתשומת לב מרובה ואומר לעצמי לא יתכן. עוד מעט מישהו מישהי יעלו את השאלה המתבקשת .אך כל היום חלף וכשהגעתי הביתה ומשנוכחתי כי אין מנוס אני אצטרך לשאול ובקול רם את השאלה שאף אחד לא העלה בדעתו לשאול .היכן לעזאזאל היתה האמא זו שהיתה צריכה לגונן על גוזליה בכל כח נפשה .? מה פשר שתיקתה ?שלוש שנים ילדיה חוטפים והיא שתקה. האם היתה מאוימת ? האם היתה האם בכלל קיימת ? כל הסיטואציה ניראת לי על פניה הזויה ולא טבעית. כי אתה מצפה שאשת שופט תהיה מישהי שלמדה דבר או שנים בחיים המשותפים ושלוש שנות ההכאות לא התחילו לפני שלוש שנים .וכנראה הרבה קודם לכן. כל ההנחות האלה המתבקשות נוכח חשיבה פשוטה ביותר על המקרה.וההיסטוריה שלו .כל פסיכולוג מתחיל יאמר לך כי גבר מכה הוא לא מתחיל אחרי שנים באלימות אלא ניצנים לחולשה זו מתגלים מן הסתם הרבה זמן לפני כן .ושוב צפה השאלה היכן היתה מרת שופט בישראל כל הזמן .והנה בא יום החשיפה והעינין הגיע לתקשורת ולידיעת הצבור ציפיתי כאמור שמישהי מהמגישות יעלו שאלה מהותית זו ולא מצאתי לה זכר לא המראיינים שאלו ולא המרואיינות הרבות שעלו לשידור לאורך כל היום אף אחת לא שאלה .איפה למען השם היתה האימא כל העת הזו? .ניראה כי נעשתה עבירת אלימות כלפי הילדים וזאת נוכח הודאתו של האב שזומן לשיחה עם המורה המחנכת. ואף הביע חרטה ונשלח עקב כך לטיפול בבעיתו שלא ממש הועיל,והאלימות כלפי הילדים נמשכה גם לאחר מכן.והסיבה שמגישות הרדיו לאורך כל היום, כמו גם עשרות המרואיינים שדיברו על המקרה העדיפו להתעלם.כנראה על פי הנחיה מתפקידה של האם והתנהלותה בסיטואציה לאורך שנים. כי בכל כיוון התייחסות האם יוצאת "לא טוב" וזאת בלשון המעטה אים ששתקה מחמת שהיתה מאויימת או שתקה בשל בשל ציפיה לפרידה מבעלה בדרך שתהא מרופדת מבחינה כלכלית .בכל מקרה היא שיתפה פעולה עם אלימות בעלה ומכנים זאת דומני ".סיוע לדבר עבירה" אלא אם כן היא בכל זאת היתלוננה נגדו.ומה שחשוב בזמן הנכון.במשטרה. וזו מצידה לא נקטה בפעילות חקירתית מינמלית לברור העינין .ואז העינין הרבהיותר מסובך. כי על פניו יש כאן קריסה של כל נורמה להתנהגות ביחסי משפחה והתייחסות החוק לאנשים שונים על פי תפקידם באופן שונה. "האיפה ואיפה" בכל כיעורה שאינה יכולה להתקבל על דעתו של איש במדינה.