כשהגעתי, ממש מייד רציתי לפנות אחורה וללכת. ראיתי צהוב. היא שם. אני לא נכנסת. החלטתי שאני לא מוכנה לזה יותר. אבל נכנסתי. כמו גדולה. הם היו שם. שוחים בשטחיות. ואני איפה שוחה? ממה עשוי הים שלי? אולי כבר טבעתי ואני בעצם עפה.... אני לא איתם זה בטוח.

טוב אני יוצאת לסיגריה. חזרתי. אכלתי פשטידות והיא נתנה לי עגילים. נתנה וברחה. אני הגבתי כמו שהיא לימדה אותי - בכנות ולא בנימוס. יצאה מיד מהחדר וזהו, הרגע התמסמס לו. לא שאלתי מה שלומה והיא גם לא אותי. אבל לפחות ניגשתי אליה לנשיקה ראשונה.

הטירוף היה רגוע כולם עייפים. כבר יש נכדים.

סיכום קצר ולא ממצה של מפגש חד שנתי שאצל אחרים קורה כל שבוע.

המשך יבוא....