והזמן עומד מלכת והזמן רץ ואין לו משמעות והוא כל הזמן מרגיש לי שנחמץ.
עולה במעוף של ציפור ורואה את הדרך שלי... מחייכת, לוקחת רגע לעצמי... שותקת, לומדת לא להגיב מסתכלת.
וידי אוחזת בשלך אותן דקות קסומות שעוברות ביננו וכל אחת שונה מרעותה, אותו הזמן שתמיד דוחק בנו אותה הידיעה, שיהיה לנו אותו תמיד, שמה שחשוב כרגע זו הלטיפה.
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה הזמן אם כן - מקבלת אותו באהבה...בשקיקה יותר נכון.
נפלא כשזה איתך:-)
לא מיואשת אלא רודפת.
אין ספק שצריכה יותר פסקי זמן.
באותה נשימה גם מודה לו כי ללא זמן לא היתה מתאפשרת צמיחה.
תודה על תגובתך.
הזמן ניחוח גופך על גופי לא ידיף
הזמן רוקך על גופי לא יבש
הזמן מנוח בלכתך לא ייתן לי .
הזמן מרפא אך לא את אהבתי אלייך
הזמן משכיח אולם לא את מגע שפתותייך
הזמן לא יפריח את אהבתנו והוא ייטע אותה בתוך נשמותינו.
הזמן יחד קשורים ברא אותנו
הזמן מכאובים לאהבתנו לא ייתן
הזמן אויבים מאתנו ירחיק .
הזמן הוא בשבילנו ולנו
הזמן יזמן מלאכי שרת לגוננו
הזמן ילבה את אש אהבתנו.