"הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה"
 "הזהרו בבני עניים שמא מהם תצא תורה"(נדרים) כשהייתי בתיכון ביקשה מאיתנו המחנכת להכין חיבור על נושא זה ואני חושבת שכבר אז עקרונות ההתיחסות לאדם בהתאם לערכיו ומהותו ולא לפי יכולתו הכלכלית היו בראש מעייניי ומשום מה זה אחד מהמשפטים שאני לוקחת אותם תמיד בחיי האישיים ההגדרה הזו של עני זו שאלה שעלינו תמיד לשאול את עצמינו באיזה עני מדובר האם מדובר עני שאין לו ממון רב? או מדובר למעשה בעני רוחנית? מדוע החברה שלנו שופטת אדם לפי יכולת ויזואלית וכלכלית,ומרבה לחבור לאנשים שיש להם את אותה חזות כביכול של עושר ,אך למעשה עניים ברוחם? האם באמת צריך להיזהר באותו אדם שנחשב בעיננו עני שיפתיע אותנו? הכרתי אנשים רבים אשר אולי ניראים פשוטים ,אך עשירים במהותם למדתי לכבד כל אדם באשר הוא ללא מבחן ויזואלי ,כלכלי ,או כל פרט חומרי אחר אלא לדעת שלכל אדם יש את העושר הפנימי שלו ומי שיש שמחה בחייו אין עשיר ממנו וזה לא משנה מהו הסטטוס החברתי שלך שיהיו לכם חיים מלאים בעושר מהלב מלא בחיוכים כמו זה שאני מקדישה לכם עכשיו |