כותרות TheMarker >
    ';

    ספריי:"אהבה זקופת קָמָה"- "בקצה השמש המתהווה" ו-"גבה גלים עד רוגש"

    מחברם של שלושה ספרי שירה:"אהבה זקופת קָמה" \"בקצה השמש המתהווה" ו- "גבה גלים עד רוגש". הנני חבר באגודת הסופרים ובאיגוד הסופרים בישראל, ושיריי מתפרסמים באתר האיגוד. כן מתפרסמים שיריי בכתבי עת שונים. נולדתי בקבוץ, סיימתי למודי כאגרונום, עם תעודת הוראה. עבדתי שנים רבות בבנק. מתגורר בהרצליה, נשוי, אב ל 2 בנים וסב ל 3 נכדים מקסימים. רומנטיקן – בן מזל דגים. *כל הזכויות על התכנים, שמורות למיכאל רייך*

    כְּתֹנֶת פָּסִים (שיר)

    53 תגובות   יום שישי , 1/3/13, 18:04

    ''

    כְּתֹנֶת פַּסִּים  

     

     

    הָבָה לִי כְּתֹנֶת  פַּסִּים, אַבָּא

    שַׁלְּחֵנִי אֶל הַחַיִּים

    סַבְבוּנִי צְלָלִים, שׁוֹמְרִי הַטּוֹב

    וְהֵם אֵינָם נָסִים

     

    רוֹעִים הֵם בִּשְׂדוֹתֵנוּ, בְּנִי

    בְּלִי תֹּאַר  וּמִצְהָל

    אוּלַי מָצְאוּ פֹּה עִיר מִקְלָט

    בֵּין שֶׁמֶשׁ לְבֵין טַל

     

    גַּם עַל רֹאשִׁי יָנוּחוּ, אַבָּא

    בְּגָוֶן הַצִּפְחָה

    עַל כֵּן אֶחְפֹּץ יוֹתֵר מִכָּל -

    בִּתְכֵלֶת נִגּוּנְךָ

     

    בְּדִין דָּרַשְׁתָּ, בֵּן יָקָר

    הֵיטַבְתָּ לְבַקֵּשׁ

    אַךְ אַשְׁפָּתִי רֵיקָה מִשִּׁיר

    וְרַק אָבָק בָּהּ יֵשׁ

     

    בַּרְכֵנִי מֵעַתָּה, אָבִי

    עוּצָה לִי עֵצָה

    רֶשֶׁף בְּנַפְשִׁי גָּזַר

    חָצַב  בָּהּ

    וַיִּפְצַע

     

    אֲבַרְכֶךָּ, בְּנִי צֵאתְךָ הַיּוֹם

    אֶל כָּל אַרְצוֹת הַלֵּב

    מְשֹׁל בַּזֶּמֶר הַמְּפַתֶּה

    אַף אִם גּוּפְךָ רָעֵב

     

     

    (מתוך ספרי: "בקצה השמש המתהווה" )

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/4/13 12:48:

      מרגש הדיאלוג בין יעקב האב לבנו יוסף.

      מעניינת נקודת הראות החדשה להתרחשות ביניהם ועוד יותר ההיפוך שעשית בשיר.

      אותה כתונת פסים שיעקב תפר לבנו יוסף, נתפרה מתוך אהבה, אולם במציאות היא הביאה על יוסף את כל הצרות בבית אביו, כאשר אחיו קנאו בו ורקמו מזימה להרגו.

       

      חג שמח!

        1/4/13 12:11:

      לכולנו מגיע הרגע הזה,

      שהגוזלים עוזבים את הקן.

      כל כך אנושי הליווי של ההורה את ילדו

      למציאות חייו.

       

      יפה כתבת.

        24/3/13 15:52:
      חג פסח כשר ושמח, מיכאל יקר !!...תודה על השיר המקסים...סאלינה
        20/3/13 19:05:
      שוב, רוב תודות לכל הקוראים והמגיבים הנוספים. שמחתם אותי מאד. ראו בטוב.
        20/3/13 19:03:

      צטט: yi-ga-el 2013-03-20 14:22:06

      מיכאל מכובדי, יופי של שיר! מילים חצובות היטב,רקוחות למופת אחת אחת.. תודה רבה:)) יגָאֵל.

      .......

      תודה רבה, יגאל.

        20/3/13 14:22:
      מיכאל מכובדי, יופי של שיר! מילים חצובות היטב,רקוחות למופת אחת אחת.. תודה רבה:)) יגָאֵל.
        15/3/13 08:19:
      מילים שבאו לי טוב - לעונג שבת על כל מובניו. כי ברכת אבא - אין שניה לה.
        13/3/13 07:35:
      כתיבה נפלאה .. וגם את הסגנון התנכי.
        12/3/13 01:23:
      אהבתי. תודה מיכאל
        6/3/13 15:01:

      נעה יקרה, אכן רוח השיר של איינשטיין קרובה... לא פלא ששירי הזכיר לך את השיר שהבאת בלחנו. תודה לך.

       

      צטט: נעה אל-יגון 2013-03-06 08:23:26

      ושוב אני מגיבה

      כך אני מבינה את כוונת המשורר

      אולי השיר הזה יסביר ....

      ''

      יקירי, אתה כותב מקסים.
        6/3/13 08:23:

      ושוב אני מגיבה

      כך אני מבינה את כוונת המשורר

      אולי השיר הזה יסביר ....

      ''

        6/3/13 07:53:

      אהבתי במיוחד.

      .

      ''
      .
      חוק 24 שעות.
      עוד נפגש .
        5/3/13 16:17:

      שירתך יפה ומיוחדת והסגנון הזכיר את התנך

        4/3/13 23:12:
      עדין... נוגע... :-)
        4/3/13 22:33:
      רועים הם בשדותינו ,.... אולי מצאו פה עיר מקלט, אני חושבת שהשיר מדבר על עמנו ובני דודנו וזה המשל ונמשל, ולמשורר אין תשובה רק ברכה. אתה משהו מיכאל כותב נפלא!
        3/3/13 23:33:

      אם דנים בשורות הסיום שהן אכן אקורד השיא, אפשר למצוא ארמז לאודיסיאה ולשירת הסירנות המפתה. קרי - הבן עומד לצאת לנדודיו (בין אם למרחקים ממש, למשל אחרי אהובה רחוקה, ובין אם - למרחקים סימבוליים, הרחק לעולמו שמחוץ לבית/ממלכת הוריו הבטוחה, אפשר אפילו לדמיין שהוא מבקש לפצוח בקריירה אמנותית/מוסיקלית משל עצמו) והאב מזהירו מפני הפיתויים (אולי ארצות הלב הן אהבות?) העלולים להתגלות כקליפה ריקה.  

      וככל שאני הופך בו אני מוצא שהשיר עשיר. 

       

      צטט: מיכאל 1 2013-03-03 19:46:15

      צטט: דן ספרי 2013-03-03 18:13:50

      שיר בחריזה מופתית ומוקפדת נעים מאוד לקריאה. קראתי אותו לעצמי ונהניתי מהמנגינה הפנימית אותה הוא משמיע... ועם זאת שאלתי עצמי מה בעצם מבקש הבן מהאב באותו דו-שיח? השימוש כאן ב"כתונת פסים" שהיא מושג טעון בעברית כאן במובן התנכי וגם להבדיל אלף הבדלות במחנות הריכוז שבשואה... מהי אותה "כתונת פסים" מטפורית? והרי כולנו יודעים למי בתנ"ך הייתה "כותונת פסים" ואיזה תלאות היא הביאה על הלובש אותה... המשורר איננו נותן תשובה ברורה על כך אך האב כנראה "משחרר" את בנו אל החיים וכמו כל האבות שבעולם מברך את בנו ומסתפק ב"עצה לדרך"...

      .........

      דן, אינני נוהג להסביר את שיריי. אני באמת חושב ששיר צריך להסביר את עצמו בדרך של הולכת הקורא למחוזותיו שלו. שיר חד ממדי, ברור ומוסבר או מסביר, אינו יכול להיות שיר טוב, כפי שאני מבין. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אומר רק זאת, ויכול כל אחד לפרשו כרצונו, כי אין חשיבות אמיתית בעיניי לשאלה: למה התכוון המשורר. אין לדידי הבדל בין "כתונת פסים" ומה שהיא מייצגת בעיננו עד שהפכה לסמל, לבין "עצה לדרך" או "צידה רוחנית לדרך" תוך התבססות על נסיון חיים של האב. חשובה כאן גם הברכה כמו הבכורה בסיפור יעקב ועשב. ואת זאת מבקש הבן. עצתו החכמה של האב בסיפא של השיר היא היא עקרו, ואולי שיאו של השיר. אני מודה לך מאד על תגובתך, דן.

      תודה מיכאל
        3/3/13 20:00:
      שיר מרגש מאוד מיכאל ,אשר גורם לתהות על יחסיי אב ובן אם בעבר הרחוק ואם בחיים עכשויים ...שיר עם עוצמה עמוקה .
        3/3/13 19:46:

      צטט: דן ספרי 2013-03-03 18:13:50

      שיר בחריזה מופתית ומוקפדת נעים מאוד לקריאה. קראתי אותו לעצמי ונהניתי מהמנגינה הפנימית אותה הוא משמיע... ועם זאת שאלתי עצמי מה בעצם מבקש הבן מהאב באותו דו-שיח? השימוש כאן ב"כתונת פסים" שהיא מושג טעון בעברית כאן במובן התנכי וגם להבדיל אלף הבדלות במחנות הריכוז שבשואה... מהי אותה "כתונת פסים" מטפורית? והרי כולנו יודעים למי בתנ"ך הייתה "כותונת פסים" ואיזה תלאות היא הביאה על הלובש אותה... המשורר איננו נותן תשובה ברורה על כך אך האב כנראה "משחרר" את בנו אל החיים וכמו כל האבות שבעולם מברך את בנו ומסתפק ב"עצה לדרך"...

      .........

      דן, אינני נוהג להסביר את שיריי. אני באמת חושב ששיר צריך להסביר את עצמו בדרך של הולכת הקורא למחוזותיו שלו. שיר חד ממדי, ברור ומוסבר או מסביר, אינו יכול להיות שיר טוב, כפי שאני מבין. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אומר רק זאת, ויכול כל אחד לפרשו כרצונו, כי אין חשיבות אמיתית בעיניי לשאלה: למה התכוון המשורר. אין לדידי הבדל בין "כתונת פסים" ומה שהיא מייצגת בעיננו עד שהפכה לסמל, לבין "עצה לדרך" או "צידה רוחנית לדרך" תוך התבססות על נסיון חיים של האב. חשובה כאן גם הברכה כמו הבכורה בסיפור יעקב ועשב. ואת זאת מבקש הבן. עצתו החכמה של האב בסיפא של השיר היא היא עקרו, ואולי שיאו של השיר. אני מודה לך מאד על תגובתך, דן.

        3/3/13 18:13:
      שיר בחריזה מופתית ומוקפדת נעים מאוד לקריאה. קראתי אותו לעצמי ונהניתי מהמנגינה הפנימית אותה הוא משמיע... ועם זאת שאלתי עצמי מה בעצם מבקש הבן מהאב באותו דו-שיח? השימוש כאן ב"כתונת פסים" שהיא מושג טעון בעברית כאן במובן התנכי וגם להבדיל אלף הבדלות במחנות הריכוז שבשואה... מהי אותה "כתונת פסים" מטפורית? והרי כולנו יודעים למי בתנ"ך הייתה "כותונת פסים" ואיזה תלאות היא הביאה על הלובש אותה... המשורר איננו נותן תשובה ברורה על כך אך האב כנראה "משחרר" את בנו אל החיים וכמו כל האבות שבעולם מברך את בנו ומסתפק ב"עצה לדרך"...
        3/3/13 16:28:

      אגב, מיותר היה בעיני לציין שיש להיזהר מהסתמכות על שירו של אבנר טריינין, "כתונת איש המחנות",  שיר שונה לגמרי בו כתונת הפסים היא ארמז גלוי לגמרי.

      צטט: Shimon Rosenberg 2013-03-02 11:23:13

      השיח בין האב והבן הוא גם כשיח בין מורה טוב לתלמיד קשוב. האחרון מבקש עצה, ואין זה דבר של מה בכך בדורות האחרונים, שבהם "אנחנו" הצעירים "יודעים" טוב יותר מההורים. בעולם משתנה במהירות - לעתים קרובות גם בצדק.
      אגב, צר לי אך איני מוצא בשיר ארמז לשואה. כתונת פסים למשל אין די בה. ובמיוחד שהבן הוא המבקש אותה כאמצעי תמיכה (אולי כמי שמבקש מתנה בעלת ערך רוחני מרוח האב, מעין "כתונת חלומות" ו"מצנפת השראה"). אלא שהאב אינו יכול לתת לו מרוח השיר שלו. ועצתו היא מתחום המעשה, היכול מניסיונו להציע "איזונים ובלמים" מול הרוחות העלולות להיות גם צללים מאיימים (חשש מאי שפיות?), עצה שאפשר להבינה אפילו כעוצרת במידת מה את הנהיה אחר הרוח: "משול בזמר המפתה..."

        3/3/13 10:07:
      כתיבה נפלאה , יישר כח.
        3/3/13 06:40:
      תודות מעמק לב לכל הקוראים והמגיבים. כדרכו של כל שיר, הוא מוליך את קוראיו למחוזות כאלה ואחרים, איש איש כפי הבנתו ותפישתו. שמחתי מאד שנהניתם ממנו ועורר את מחשבותיכם באשר לדיאלוג שבין האב לבנו הניצב על מפתן החיים. שבוע נעים ומבשר טוב.
        3/3/13 03:01:
      נכון להוסיף שמאוד התקדמת בשירתך.
        3/3/13 02:58:
      סוף כל סוף,כתונת הפסים הביאה את יוסף למלוך על מצרים. ו-פסי"ם ר"ת של ארבעה גלויות.וגם גימטריא ק"ץ. כי ע"י הגלויות נהינו זכים. והגענו להבנת ענין הק"ץ. יש,ויש,עדיין כאלו שלא מבינם ענין הק"ץ. וזאת מתגלה לי לפי תגובתם.
        3/3/13 00:35:
      עונג של שיר ! תודה (:
        3/3/13 00:34:
      שיר כל כך יפה. כתונת הפסים משולה לכלא ולתלות. הברכה היא העוצמה החופש והשחרור.
      אהבתי, היו לי כמה קונוטציות פרטיות משלי...
        2/3/13 20:59:

      שיר נהדר,מיכאל!

      דווקא משום אלפי הקונוטציות האפשריות,בזה כוחו ויופיו!

      למשל,אני בכלל לא חושבת שמדובר ביוסף.הרי יוסף כלל לא ביקש מאביו כתונת פסים.כתוב שאביו אהב אותו ולכן נתן לו מתנה את הכתונת הזאת,לקינאת אחיו...אם כך,מה דעתך,שמדובר דווקא באחד האחים האחרים של יוסף שביקש גם הוא ברכה בצירוף הסימן לאהבת האב -הכתונת המיוחדת? והנמשל אולי כל המקופחים שלא זוכים לברכה לגיטימית ונאלצים להתחנן עבורה על הברכיים,כשהם מוקפים צללים וחושך? אלה שלא זכו לאהבה ?

      זה שיר שקורא להמון מחשבה!!!

      *

      אלומה

        2/3/13 20:56:

      אֲבַרְכֶךָּ, בְּנִי צֵאתְךָ הַיּוֹם

      אֶל כָּל אַרְצוֹת הַלֵּב

      מְשֹׁל בַּזֶּמֶר הַמְּפַתֶּה

      אַף אִם גּוּפְךָ רָעֵב

      ..........................

      אברך צאתך בני

      אֶל אַרְצוֹת הַלֵּב

      מְשֹׁל בַּזֶּמֶר הַמְּפַתֶּה

      אַף אִם גּוּפְךָ רָעֵב

      ..............

      שיר יפה מיכאל.

        2/3/13 20:38:

      בניגוד לכתונת הפסים המקורית שניתנה לילד שפונק על ידי אביו, כאן הבן עצמו מבקש אותה (מטפורה לניגון, לשיר)

      אך נענה על ידי האב:
      בְּדִין דָּרַשְׁתָּ, בֵּן יָקָר
      הֵיטַבְתָּ לְבַקֵּשׁ
      אַךְ אַשְׁפָּתִי רֵיקָה מִשִּׁיר
      וְרַק אָבָק בָּהּ יֵשׁ


      שיר חרוז ושקול באופן שמסייע לרעיון.
      יפה.

        2/3/13 19:58:
      לי מרגיש כשיר ארס פואטי
        2/3/13 18:14:

      דו שיח מלא תובנות ותבונה בין האב לבן
      הם חייבים ללמוד את תורת החיים על בשרם
      אך מחובתנו בכל זאת לנסות להשכילם

      שיר נפלא!

      יופי של שיר, לי קשה להשתחרר מהקונוטציה של שם השיר ל"כותנות פסים" (...לבש הגן", וגו', מאת אבן גבירול ). :))
        2/3/13 13:35:

      עצה לבן מאב,
      כשמגיעים לשלב
      של סוף ברכות מלב,
      שלא להתלהב
      גם אם יהיה רעב...

        2/3/13 13:21:
      שיר מרגש מאוד.
        2/3/13 12:48:
      שיר חזק ואני מרגישה שיוצא ממנו יותר מנתיב אחד. כלומר, כקוראת - הוא לוקח ליותר ממחוז אחד... ובכל אופן, כאב ההורה המשלח את ילדו לחיים הלא פשוטים. תודה מיכאל, על כתיבתך הייחודית והמקסימה בעייני, שתמיד תמיד נוגעת בי ומותירה בי רושם.
      שיר טוב נהניתי לקרוא. הארמז המקראי מעשיר את השיר ומשביח אותו
        2/3/13 11:23:

      השיח בין האב והבן הוא גם כשיח בין מורה טוב לתלמיד קשוב. האחרון מבקש עצה, ואין זה דבר של מה בכך בדורות האחרונים, שבהם "אנחנו" הצעירים "יודעים" טוב יותר מההורים. בעולם משתנה במהירות - לעתים קרובות גם בצדק.
      אגב, צר לי אך איני מוצא בשיר ארמז לשואה. כתונת פסים למשל אין די בה. ובמיוחד שהבן הוא המבקש אותה כאמצעי תמיכה (אולי כמי שמבקש מתנה בעלת ערך רוחני מרוח האב, מעין "כתונת חלומות" ו"מצנפת השראה"). אלא שהאב אינו יכול לתת לו מרוח השיר שלו. ועצתו היא מתחום המעשה, היכול מניסיונו להציע "איזונים ובלמים" מול הרוחות העלולות להיות גם צללים מאיימים (חשש מאי שפיות?), עצה שאפשר להבינה אפילו כעוצרת במידת מה את הנהיה אחר הרוח: "משול בזמר המפתה..."

        2/3/13 10:33:
      דיאלוג מרגש בין אב ובן, יעקוב ויוסף, האל ומיליוני היהודים במחנות הריכוז, בקשה שהעולם יהיה מקום נאה ואנושי לחיות בו, בקשה לפריחה ולאהבה. אבל "איפה את אצבע אלוהים"? בקטע מסוים של השיר נראה כי הבן אינו די מוכן ובשל להקשיב ולאמץ עצת אביו .אבל אתה הנחת שיר וברכה בין אצבעותיו, והוא לבטח יקשיב לך, אולי פעם. כתיבתך מרשימה .
      דווקא כתונת הפסים שלך לקחה אותי לאושוויץ. ארמז מקראי למכירת יוסף, מכירת חייו כמו שמכרו את חיי היהודים לשטן הנאצי. שיר עוצמתי ומעורר מחשבה.
        2/3/13 09:19:
      דואט מודרני לנושא עתיק. יפה ומעניין.
        2/3/13 08:11:
      תודה
        2/3/13 07:31:
      מקסים!!
        2/3/13 05:07:
      מיכאל, הז'אנר התנ"כי מעלה את השיר למדרגה גבוהה יותר. אהבתי. טלי*
      יפה...
        2/3/13 00:32:
      העשרתני!
        1/3/13 21:05:
      מיכאל - מצטרפת למשבחים - עוד שיר נפלא מספרך - שבת טובה
        1/3/13 19:58:
      האם ישמע הבן?
        1/3/13 19:48:
      מיכאל,שיר שמחמם את הלב, נפלאה ברכת האב
        1/3/13 19:25:
      נפלא !
      מיכאל יקר, שירתך נפלאה. כייף לבקר בעמודך מעת לעת

      פרופיל

      מיכאל 1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון