זה לא פשוט לקום בבוקר, למצוא את עצמך במקום אחר. בחדר לבן מחובר לצינור חמצן ולאינפוזיה, נחשים מטיילים על התקרה. הגוף שלך רועד ושטוף זיעה. ״איפה אני, מה קרה, למה נחשים, אני כל כך צמא, תביאו לי כוס מים, אולי אני פשוט מת וזה גיהינום". אחות נכנסת לחדר לבושה בלבן, מסתכלת על הלוח המוצמד למיטה. ״בוקר טוב אלון, באתי למדוד לך חום״. ״איפה אני , איך הגעתי למיטה״. ״אתה בבלינסון, מאושפז, יש לך דלקת ריאות, מצאו אותך אתמול על כסא במיון, מחוסר הכרה״. התמונה מתחילה להתבהר, לא הרגשתי טוב. נסעתי לבד למיון, נכנסתי והכול נעלם. ״חלמתי חלום מוזר שאני הולך אל האור והשלווה״. ״אלון, זה לא היה כל כך חלום, נאלצו לבצע בך פעולות חירום, הפסקת לנשום״. ״באמת, זה נראה אמיתי, אור, שלווה, תחושה של אושר וחמימות״. ״אולי פשוט הזיות מהחום״, אמרה האחות. "הזיות, או לא, אני לא יודע, אבל איבדתי את אחד הפחדים הנוראים של בני האדם". אלון.
|