שוכב ללא ניע מביט אל השמיים ידיי פשוקות לצדדים כאילו מקבלות הן רע וותיק רגליי מנוגדות מתוחות ישרות כפות רגליי ניצבות לקרקע אין בי תנועה אין בי מחשבה רק את תכול השמיים רואה אני בפריים אחד קטן מצומצם ענן קטן, אפילו מכיבשה עבר לפני רגע אך לא זזתי אפילו את האישון לא הנעתי לפניו עברה כאן חסידה נראה לי שהיתה בתקופת נדידה כי מייד בעקבותיה נעה להקה של חסידים חצי יום אני כך שוכב על הקרקע מביט אל השמיים שוכב ולא זז מוקדם יותר אולי לפני שעה אולי קודם לה עברה על פניי נמלה לא זזתי קפאתי עד שהגיעה לצידי השני להמשך של מסלול הליכתה אני נמצא בלב שדה כשמסביבי ים של נרקיסים אבל לא יכול להנות מיופיים כי אני לא זז אפילו לא לצדדים כמו בזמן ליקוי חמה מעליי הכנסת את הפנים חוצצת עם פנייך את קו ראייתי חיכיתי לך שעות בואי אהובה נלכה אל ביתי. |