מהי לדעתכם ההגדרה של חופש?
האם אנחנו חופשיים?
ברור שלא. אבל האם ברור לנו על מה אנחנו מדברים?

אני הייתי מגדיר חופש כך:
האפשרות לעשות את כל מה שאני רוצה. כל מה שבא לי.

טוב, זה ברור שאין חופש מוחלט כי אני לא יכול לעשות דברים שפוגעים בי פיסית, נפשית, כלכלית וחברתית.
אני גם לא יכול לעשות דברים שפוגעים באחרים מסיבות חוקיות ומוסריות.
אז מה נותר לי לעשות כדי לבטא את החופש שלי?
לא הרבה.

ישנה גם הגבלות של יכולת.
אני רוצה לרוץ 10 קילומטר אבל לא יכול.
אני רוצה לפתור משוואה מתימטית מסובכת אבל לא יודע איך.
אני רוצה לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור אבל חוקי הפיסיקה לא מאפשרים לי זאת.

רוב בני האדם מנסים להיות חופשיים ככל שאפשר במסגרת המגבלות שציינתי. אך האם הם מצליחים בכך?
אפילו אדם הנמצא בכלא יכול לחוות ממידה מסויימת של חופש כשהוא חושב, חולם, הוזה, נזכר בחוויות נעימות.

לעומת זאת ישנם אנשים שכל העולם מונח לפניהם. הם בריאים בגופם ונפשם ולמרות זאת מסרבים לנצל את אפשרויות החופש העומדים לרשותם.
במקום זאת הם שמים על עצמם כבלים כדי להגביל את מידת החופש שלהם:
כבלי הדת למשל, כבלי הנישואין, עקרונות שונים, ערכי מוסר ועוד.

וישנם הדטרמיניסטים שלגביהם החופש הוא מושג ערטילאי כי הכל בעצם נקבע מראש ואין לאדם חופש בחירה ורצון חופשי.

אנחנו יושבים בבית ומביטים בטלויזיה. מגוון עצום של ערוצים נפרשים לפנינו בלחיצת כפתור. אנחנו מזפזפים ובוחרים ערוץ שנראה לנו מעניין וצופים בו. הזהו החופש המיוחל?
ואולי הבחירה שלנו נקבעה מראש ע"י אישיותינו.

אנחנו חיים ב"כלוב של זהב", שפע של אפשרויות סובבות אותנו אבל זה עדיין כלוב.
מלכת אנגליה מוקפת בעושר רב אבל האם היא חופשיה?
היא אינה יכולה ללכת לכל מקום שתרצה מבחינה בטחונית, היא אינה יכולה לומר כל דבר שעולה על דעתה שמא זה יתפרש אחרת ממה שהתכוונה. אפילו בביתה אינה יכולה להתנהג כרצונה שמא זה יתפרסם.

"אין חרות ללא עבדות".
כשאתה משתחרר מעבדות, אתה חש חופשי ומאושר, אבל לאחר פרק זמן קצר אתה חש בצורך עז להתעסק במשהו שאתה נהנה ממנו ובסופו של דבר מתמכר אליו.
כל הנאה גורמת להתמכרות מסויימת וזהו סופו של החופש.

מבולבלים? זו היתה הכוונה.
לא רציתי להוכיח דבר אלא לשאול שאלות, לפתח כיווני מחשבה ואולי להראות שאפילו דברים שאנו שואפים אליהם, חולמים ומפנטזים עליהם עלולים להוביל אותנו למחוזות אחרים.