״אבא, ספר לנו סיפור לפני השינה״. ״טוב שובבים, תכנסו למיטה ותתכסו, אני אספר לכם סיפור. פעם אחת לפני, הרבה, הרבה, הרבה, הרבה״. ״די, אבא אתה מורח את הזמן״. ״טוב, פעם אחת לפני הרבה שנים, בארץ רחוקה מעבר לים הירוק״. אבא, עוד פעם אתה מתחיל עם השטויות שלך, אין ים ירוק. ״ילדים, אתם לא נותנים לי להתקדם בסיפור, בשבילי יש ים ירוק. פשוט תדמיינו ים ירוק. איפה הייתי, בארץ רחוקה מעבר לים ירוק, גרה נסיכה יפה״. ״איך קראו לה, אבא״. ״קראו לה חנה והייתה לה שמלה יפה לשבת״. ״אבא שוב אתה מתחיל, אנחנו מכירים את הסיפור, חנה ושמלת השבת״. ״טוב תירגעו, היא הייתה בעצם בתולת ים יפה ושמה היה מורנה בת סער״. ״מה זה בתולה״. ״בתולה זה לא זה, זאת נערה צעירה שעוד לא נישאה״. ״אבא, אין בתולות ים נשואות״. ״אולי כן, אבל זה ולא סביר, יש לכם יותר מדי שאלות, פשוט תקשיבו. מורנה אהבה לשבת כל ערב על סלע בקרבת החוף, לשיר ולסרק את שערה״. ״אבא, לבתולות ים יש מסרק״. ״לא נראה לי, אולי היא הסתרקה עם קיפוד ים גדול״. ״מצחיק מאוד אבא, אבל תמשיך״. ״ערב אחד עבר בחוף בחור צעיר וראה את מורנה והתאהב בה״. ״אבא, איפה הוא גר הבחור הזה״. ״אני יודע?, אולי בפתח תקווה״. ״אין ים בפתח תקווה, שוב אתה ממציא שטויות״. ״טוב, הוא גר על חוף הים בבקתה קטנה עם אבא ואימא שלו. הם היו משפחה ענייה של דייגים. בקיצור, הוא ראה את מורנה והתאהב בה, אבל הייתה בעיה קטנה. הוא היה בן אדם והיא בתולת ים״. "מה הבעיה, אבא, אנחנו לא מבינים". "זה פשוט, היא חיה בים והוא לא יכול לחיות בים, רק על היבשה״. ״זה עצוב אבא, מה אפשר לעשות״. ״אל תדאגו יש פיתרון לכל דבר, הבחור הלך לשאול את עצת חברו הטוב. שמו היה דרדס אבא״. ״אבא שוב אתה עושה סלט מכול הסיפור, דרדסים, באמת״. ״אתם צודקים, אבא קצת עייף ומבולבל, תנו לי להניח קצת את הראש על הכרית ולנוח, עוד מעט אני אמשיך את הסיפור״. הדקות חולפות ואבא נרדם, הילדים עדיין ערניים. ״אימא, אימא״, הם צועקים, ״אימא שוב הרדמנו את אבא, בואי לספר לנו סיפור ולהוציא את אבא מהמיטה, הוא נוחר ותפס לנו את כל המקום במיטה״.
|