כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    האולימפיאדה שלי

    43

    20 תגובות   יום ראשון, 3/3/13, 23:37

    גשם. רוח. שמש. רוח. גשם. גשם. רוח. גשם. גשם. גשם. משנכנס אדר מרבים בשמחה. ככה זה, אין מה לעשות, זאת המצווה. אז באמת שעם כל ניסיונותיי הכנים להיפרד ממכם ולו לכמה שבועות. נראה שפרידות לא עושים בחודש אדר, בטח לא עם כל חגיגות הפורים ויום ההולדת המתקרב. השמיים שלנו החליפו הילוך ואנחנו נמצאים כבר שלושה ימים בכוננות גשם. אלו הימים שהוציאו לוונקובר את המוניטין של עיר הגשם. מקום אידיאלי לבני מזל דגים ולאנשי סימן המים. יום ההולדת שלי יצא השנה ביום השני של השבוע. בכל שנה היום הולדת נופל על יום אחר בשבוע. לא יודע אם זה אומר משהו אבל אני בטוח שיש באיזה פינה בעולם איזה חזאי מומחה שיגיד לך – תמורת כמה גרושים – מה אומר יום הלידה שלך על החיים שלך, האופי שלך, הכישרונות שלך, ואיך יראה המסע שלך על הכדור הזה. אבל האמת היא שכנראה שאף אחד לא באמת יודע, אף אחד אולי חוץ מבורא עולם. כך שבינתיים, לאור המצב החמור השורר בארצנו, אני עדיין כאן, מחליף אתכם עוד גלגל במכונת ההסרטה הישנה הזאת. ברוכים הבאים ל 43. 

    **

    בוונקובר יש תחנת רדיו שמשדרת ספורט מסביב לשעון בתדר AM, קוראים להם TEAM  1040 http://www.teamradio.ca/ תוכנית הדגל שלהם עם דון טיילור ובי מאק משודרת  משתיים עד חמש אחר הצהריים, כשהתלמידים מסיימים את בית הספר ופועלי הבניין נוהגים בדרך הביתה. היות וזהו רדיו שהוא כמעט גברי לחלוטין הם מרשים לעצמם הרבה פעמים לדבר על דברים שבכלל לא קשורים לספורט, כלומר הרבה סרטים ומוזיקה. בכל יום מיד אחרי השעה שלוש הם עוברים על רשימה שלמה של אנשים שנולדו ביום הזה, ושיאים ואירועי ספורט מיוחדים שקרו באותו התאריך. אז הלכתי לוויקיפדיה למצוא רמזים, ולחפש עוד אנשים שנולדו באותו היום. בילדותי משימה כזאת הייתה הרי בלתי אפשרית. זה היה מצריך בילוי של כמה שעות בספרייה. היום זה פשוט. נכנסים לאינטרנט.http://en.wikipedia.org/wiki/March_04#Births

    **

    הרשימה היא ארוכה ומרשימה, ולקח לי הרבה זמן לעבור עליה. אחרי שקראתי את כל השמות אני מעריך שבכל יום בהיסטוריה האנושית נולד איזה פולקלוריסט שוויצרי, מחזאי בוסני, צייר צרפתי, משורר איטלקי ואיש עסקים אמריקאי. מאז שיש לנו אינטרנט אנחנו יכולים גם להכיר אותם ולקרוא עליהם.לכן אם אני צריך לבחור את החמישייה הפותחת של ילידי הרביעי במארס אז אני לוקח את המלחין האיטלקי הנודע אנטוניו ויוולדי (ארבע העונות עם "סונטת האביב" המפורסמת) שנולד ב 1678 בוונציה, והשאיר אחריו מורשת המשלבת רומנטיקה ואהבת הטבע . אחריו ברשימה נמצא במאי הקולנוע הבריטי אדריאן לין, יליד 1941, שעשה שמונה סרטים בקריירה שלו רובם עוסקים בדמויות שמונעות מיצרים חזקים במיוחד. המוצלח מכולם היה "חיזור גורלי" (fatal attraction) עם קירק דאגלס וגלן קלוז, סרט שהביא לו מועמדות לאוסקר. להיט אחר היה "9.5 שבועות" עם קים בסינג'ר. "הצעה מגונה" (דמי מור וניקולאס קייג') וכמובן סרט הפרישה שלו "בוגדת" מ 2002. כולם היו להיטים עצומים אצל הקהל הרחב. הכוכב השלישי הוא קני דלגליש, הכדורגלן והמנג'ר הסקוטי של ליברפול, אליל הילדות שלי. מלך הרחבה, שחקן גדול ואיש ענק מחוץ למגרש. הבא ברשימה הוא הכדורסלן קווין ג'ונסון, שהי הרכז של קליבלנד ופיניקס בשנות השמונים והופיע שלוש פעמים באולסטאר אחרי שהוא תלה את הנעלים פנה ג'ונסון, בניגוד להמון מיליונרים אחרים מהאן. בי. איי למשרה ציבורית, היום הוא ראש עיריית סקרמנטו, בירת קליפורניה. הוא נולד ב 1966. האחרון ברשימה הוא תמיר כהן, הכדורגלן הישראלי, בנו של אבי כהן ז"ל שהיה הישראלי הראשון בליגה האנגלית. תמיר שנולד ב 84', שיחק בבולטון האנגלית והיום במכבי חיפה ונדמה שהקריירה שלו קצת נעצרה מאז מותו הטרגי של אביו בתאונת אופנוע. שחקן טוב תמיר. זה שהוא ישראלי נותן לו מקום בחמישייה על פני שחקן כמו לנדון דונובן (יליד 82') קשר נבחרת ארצות הברית והקפטן של לוס אנג'לס גלאקסי, שהגיע יותר רחוק בקריירה המקצועית שלו, אבל אצלי הוא יעלה מהספסל. ככה זה, ישראלים תחילה.

    **

    היות ואני מהגר ישראלי בקנדה לא יכולתי להתעלם מאחד הסיפורים הכי מעניינים שמצאתי ברשימת ילידי הרביעי במרץ. הסיפור של מייקל הנריץ' שהיה היהודי הראשון שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט של ליגת ההוקי ה NHL.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Henrich

    הנריץ' נולד ברביעי למרץ 1980 בת'ורן היל שבטורונטו. השכונה הכי ישראלית בקנדה. הוא היה שחקן כנף מבטיח בליגות הנוער מה שהוביל לבחירתו במקום ה 13 בדראפט של 98' על ידי האדמונטון אוילרס. העובדה הכי מפתיעה בסיפור היא שעד היום, מבין כל השחקנים שנבחרו באותו סיבוב, הנריץ' הוא היחיד שעדיין לא שיחק אפילו משחק אחד במקצוענים. הוא שיחק כמה עונות בליגת המשנה האמריקאית (AHL) ואז החליט לעבור לאירופה. בשנתיים האחרונות משחק הנריץ'  בליגת הסרייה א' האיטלקית, במדי האריות מאסיאגו. עיר קטנה מאוד, 6500 תושבים, בצפון מזרח איטליה, ליד ויאצ'נזה. הנריץ' מצא שם את עצמו אחרי שהוביל את האריות לשתי אליפויות ברצף, 2010 ו 2011, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון. בליגה של 40 משחקים בעונה, הוא צבר 60 נק' בעונה הראשונה ו 49 בשנייה. הוא נשוי ואב לשניים ובגיל 32 הוא עדיין מחכה לטלפון מהליגה של הגדולים. כאלו הם החיים של היהודי הם מכילים הרבה מסעות מעניינים.

     

    **

    אבל גם המסעות הכי מעניינים מורכבים לרוב מהרבה ימים שגרתיים. למרות שהאביב מספק מעט מאוד מאלו. חגיגות הפורים של הקהילה שלנו התמתחו על פני שתי שבתות וכללו לא פחות משבע מסיבות שונות. אז לטובת אלו שביקשו לדעת איך נראות חגיגות הפורים בקהילה לא גדולה כמו שלנו שמונה על פי הערכות שונות 25 אלף יהודים, מתוכם בערך ארבעת אלפים ישראלים. אז ככה: בית הכנסת "שערי צדק" זה השמרנים, "בית ישראל" זה היאפים, "טמפל שלום" זה הליברלים, "בית המדרש" זה הספרדים, "הכולל" זה סטודנטים, תרמילאים ובלתי מסונפים, חב"ד יש במרכז וסניף אחד במזרח העיר והם חב"דניקים. קהילת "אלפא" שייכת לתושבי הפרברים, והמסיבה של יוסי לינקס אספה את כל מי שמדבר עברית (וגם כמה כאלו שלא) אל הכפר האולימפי. הרחבה הייתה מלאה בתחפושות, הבאר עבד שעות נוספות, "החשודים המיידים" (The usual suspects) ניגנו מוזיקה חיה, והבופה הים תיכוני השביע את אלו שלא רקדו. אנשים עשו חיים טובים. תמיד כיף לראות. בסוף הערב קיבלתי שם את הסצנה הכי טובה שראיתי בעיר הזאת, כאשר אחת מהבחורות הקנדיות היהודיות הצעירות והמשוחררות האלו הורידה את החולצה והחזיה ונשארה רק עם הז'קט. היא נכנסה בריצה אל הצד המזרחי של מתחם הכפר האולימפי, שם התאמנו קבוצה של מוסלמים בכדורעף בזמן שהיהודים רוקדים סלסה בקומה העליונה. חשופת החזה נתנה סאטירה מדויקת וספונטנית לחלוטין על הסרט "כוננות עם שחר" (ZERO DARK THIRTY) כשהיא פונה אל שחקני הכדורעף, בני ישמעאלים המומים, בפנים תמימות ומתוקות ושואלת אותם "אסאד? איפה אתה? אסאד? איפה אתה אסאד?" חצי שעה לא הפסקתי לצחוק. איזה ילדות יש בעיר הזאת, זה לא יאמן.

     

    **

    בכלל הילדים כאן מחונכים כמו שצריך. הנה תראו את תושב המוישה האוס ואחד מעמודי התווך של הקהילה הצעירה, רותם טל, איש הילל. הוא הגיע לעיר לפני חמש שנים עם ראסטות שכבר אז היו בנות שלוש. לפני כחודש וחצי הוא החליט לתרום את השיער שלו למטרות צדקה ופתח בקמפיין באינטרנט כדי לאסוף תרומות מכל החברים שלו. ביום שישי הגיע הרגע הגדול וכולנו נאספנו במוישה האוס לכבוד האירוע. זו הייתה אחת המסיבות הכי מהנות שזכיתי לחוות בחיי, ותאמינו לי שבגילי המופלג זכיתי לחוות הרבה. אז נכון שהאקט של גזירת הרעמות הזכירה לי את הסצנה מהסרט "האריה המכשפה וארון הבגדים", אבל הילד אסף יותר מ 3000 דולר כדי לעזור לילד חולה בישראל. בעידן שלנו, החומרני והחמדני, על דברים יותר קטנים מזה מקבלים כבר כנפיים. לכן מגיעות לבחור הזה מחיאות כפיים.

     

    **

    ואם אני מוחא כבר כפיים, אז אני לא יכול שלא לציין את הצגת התיאטרון "רדופה" HAUNTED שאותה ראיתי השבוע במסגרת פסטיבל "חוצפה" השנתי לאומנויות הבמה של וונקובר, Chutzpah! הביא לנו השנה את עידן רייכל ומופע הבלוז התימני מישראל. את רביעיית איתמר בורכוב בג'אז ועוד מגוון רחב של מופעים. אני בחרתי תיאטרון, והלכתי לראות את "רדופה" מאת דניאל קארסיק Danial Karasik על הבמה של NRT ב JCC שלנו. "רדופה" נבחר בשנה שעברה בתור מחזה השנה של תחרות המחזאות היהודית של קנדה. המחזה עוסק בניסיונות ההחלמה של אלמנה טרייה ובתה המתבגרת מאובדן אב המשפחה שנפטר באופן פתאומי. המחזה כתוב נהדר וזורם נהדר וארבעת שחקני הקאסט היו פשוט נפלאים, עם ציון לשבח לכרמל עמית Carmel Amit ילדה פשוט מדהימה, אין מילה אחרת. עם הופעות מסך ראשונות אצל זוכה האוסקר אנג לי ובקומדיה "הדיקטטור" של סאשה בארון כהן, הילדה הזאת נמצאת כנראה בכיוון הנכון. איזו ילדות יש בעיר הזאת. זה לא יאמן.

     

    **

    ואם אנחנו כבר בענייני הבמה ב JCC  אי אפשר שלא לציין את הביקור המתקרב של הסופר הערבי – ישראלי סייד קשוע שמגיע אלינו בשבת הבאה. קשוע היה "מחזור מתחתי" בעיתון "העיר" ז"ל של רשת שוקן. הספקנו להופיע ביחד במשך כמה חודשים תחת העורך הראשי אמנון רבי, אך מעולם לא נפגשנו פנים אל פנים. קשוע המשיך לעיתון "הארץ", והצדיק את המוניטין של רבי בתור מגלה כישרונות. הוא מפרסם טור שבועי על החיים שלו בתור ערבי – ישראלי שחי בין התרבויות. הכתיבה שלו משלבת בין חיי המשפחה האישים שלו לאירועים הפוליטיים והחבריים שמתרחשים בישראל. על בסיס הטורים שלו הוא כתב את סדרת הטלוויזיה הקומית המצליחה "עבודה ערבית" ששודרה בערוץ 2 הישראלי. סיטקום ים תיכוני משובח, שעמד במרכזן של לא מעט מריבות ביני לבין הגברת הראשונה, לא חשוב למה, לפני שפירקנו את תא המהגרים המשפחתי שלנו. קשוע מגיע אלינו כדי לדבר על התרגום האנגלי של ספרו השני, "גוף שני יחיד", רומן דו מסלולי משובח המתרחש בירושלים המודרנית. עיר עם היסטוריה של ערבוב אתני ותרבותי. קשוע מרבה לכתוב על אשתו, העובדת הסוציאלית, ושלושת הילדים שלהם. בניגוד לגברת הראשונה שלא מוכנה שאני אכתוב עליה אף מילה, למרות שאני בטוח שסיפור הילדות שלה שווה רב מכר היסטרי. בלי רשותה אני רק אצטט משפט אחד שלה שבו אני חייב להודות לחושי האבחנה שלה. "הדבר היחיד שמשותף בינך ובין סייד קשוע הוא ששניכם מאוהבים יותר מדי באמנות שלכם". ככה זה, כל אחד והיעוד שלו.  

    **

    אני חייב להודות שחשבתי על קשוע כשקראתי את אחד הסיפורים הספורטיביים הכי מעניינים שקרו אצלנו בשבוע שעבר. הטניסאית הצעירה והמבטיחה רבקה מארינו (22) הודיעה על פרישה זמנית מעולם הטניס בעקבות דיכאון שנגרם כתוצאה מהתקפות מכוערות ואלימות בפייסבוק וטוויטר.

    http://www.theglobeandmail.com/commentary/editorials/rebecca-marinos-courage-in-facing-depression-is-an-inspiration/article8963741/

    מארינו שהגיעה עד למקום ה 38 בדירוג העולמי הודתה שהגידופים, הלעג וההשפלות נכנסו לה מתחת לעור. כשקראתי את זה לא יכולתי שלא לחשוב על שלל התגובות שקשוע מקבל כל שבוע מקוראי האתר של "הארץ", מי שיקדיש כמה דקות כדי לקרוא את בליל הרוע הזה מסתכן בקלקול קיבה. אבל זו היא ישראל המודרנית, אפילו אמנים יהודים אדירים כמו סטיבן שפילברג או הארווי ווינשטיין או וודי אלן זוכים שם לקיטונות של בוז ולעג מכל מיני פרחחי עיתונות, אז אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? 

     

    **

    אז זהו חברים, הזמן קצר והמלאכה רבה. כנראה שכמה שאני לא אנסה, אתם לא תתנו לי ללכת. אני מעריך אתכם, את כל אחד ואחד ממכם, קוראי הנאמנים. בין אם אתם מקבלים את הבלוג הזה דרך, הקפה, האימייל, הפייסבוק או הניוזלטר של יוסילינקס. תודה לכם על הזמן וההשקעה. היום הולדת הזה הוא הפעם האחרונה בחיים שלי שבו הספרות של תאריך הלידה שלי מופיעות במספר השנים 43. הפעם הקודמת הייתה 34, בלילות הזיעה הקרים שבהם המתנתי לוויזה הקנדית שלי. לכן רק שיר אחד יכול לחתום את הטור הזה, אני מצטרף לבקשה הצנועה של "ראשים מדברים"– "פעם אחת בחיים".

    ''
     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/3/13 20:39:
      מוטב מאוחר....נתניה, מאשר מעולם לא....:) תודה רבה, התחפשתי ל Dude כמובן, מביג לובובסקי. רק בלי הזקן. אני אסביר על המוישה האוס בבלוג הבא. השארי איתנו, עוד דקה נשוב.
        15/3/13 14:35:
      קצת באיחור, אבל בכל זאת כמעט שנה שלמה של 43 עוד לפניך, יומולדת שמח לך ילד! למה התחפשת? מה זה המוישה האוס??
        6/3/13 18:08:
      תודה, לאן לשלוח? סין או ישראל?
        5/3/13 17:38:
      שנת הולדת שמחה בעיר יפייפייה. שלח קצת גשם בקופסה...
        5/3/13 17:04:
      תודה שלויימה על הבדיחה, מקווה שאתה מרגיש יותר בנוח בטורנטו עם סופות השלגים שלה. אתה מוזמן לחזור לביקור, גם בוונקובר וגם בבלוג, מתי שבא לך.
        5/3/13 05:17:
      גרתי בוונקובר 9 שנים . עכשיו אני גר בצד השני - בטורונטו. יש בדיחה על וונקובר , תייר שואל ילד מקומי, "תגיד, כל הזמן גשום אצלכם ???" הילד עונה , "לא יודע , אני רק בן תשע "... תודה על פיסת נוסטלגיה.
        5/3/13 03:50:
      תודה נערה, אל תתני לה לחכות יותר מדי, לפני שתגיעי לגיל שבו כבר לא זוכרים...:)
        5/3/13 02:29:
      יום הולדת שמח וונקובר תמיד מחכה :) איזה חלום של מקום (אני עוד בגיל שזוכרים קצת...)
        4/3/13 21:14:
      בועז, טוב שלא אמרת "כל החיים לפניו"...:) אבל תודה בכל אופן, רק שתדע שהכינוי של אחי הצעיר בבית היה "הרך בשנים"...:) שתבין מאיזה בית אני בא. טלי, המון תודה. מר רוח היקר, אני אף פעם לא סוגר דלתות או שורף גשרים, הבטחתי שאני אנסה לשמור על קשר. תודה גם לך. מכבית, אני קורא את האסטורלוגיה, אבל אוהב קצת את הנומרולוגיה שהיא מאוד יהודית. 45 או 54 לא כוללים את תאריך הלידה שלי : היום ה 4 בחודש ה 3, זה היה השטיק. ואגב, אין "מזל נאחס" יש אתגרים שאנחנו מקבלים וצריכים להתמודד איתם. תודה רבה ורק בריאות.
        4/3/13 19:45:
      43?!..., פחח..., ילד. דרדק. ינוקא. פעוט. זב-חוטם. תרגיש חופשי לעצור אותי..., ואו להוסיף כמה פנינים משלך..., ואל תגיד לי שזה מזכיר לך את הסצינה ההיא מפאטץ' אדאמס..., מזל טוב, שחר!!!!!
        4/3/13 18:36:
      מזל טוב טלי*
        4/3/13 18:05:
      היתה לי תחושה שלא תוכל לעזוב אותנו.. מזל טוב, ילד!
      מזל טוב !* (בניגוד למי מחבריי שהיה אומר לי, נו יפה מאד, הואלת בטובך להיוולד...) קטן עלינו 43. והרי יהיו עוד מעניינים, כ 45 ואחר כך 54, ועדין "צוציק", הכול יחסי... ובעניין התאריך, אני דווקא די לא התחברתי לאסטרולוגיה וכאלה אבל לא מזמן בארקאי הפגישוני עם אדם שנולד בדיוק באותו היום רק שנה לפני. לזוועת הלב התברר שהוא די דומה לי, אדם שהכתיבה מרכזית בחייו, ושבמובנים דומים לשלי היה לו "מזל נאחס"...אז מי יודע. מקוה שתעשה דברים שאתה נהנה מהם לכבוד המאורע. המשך נעים...
        4/3/13 17:16:
      צירוף מקרים קוסמי, יעלי...? תודה לך.
        4/3/13 09:39:
      יום הולדת שמח! אתה חוגג בדיוק חודש לפני.....***
        4/3/13 09:01:
      תודה, תודה, תודה, בבקשה ובכיף.
        4/3/13 07:25:
      שתהיה שנה נפלאה, מזל טוב...
        4/3/13 07:06:
      מזל טוב!!
        4/3/13 05:53:
      מה שנותר זה לאחל הרבה מזל טוב והנאה :-).
        4/3/13 01:51:
      התגעגענו (ולפי האורך נראה שגם אתה...) ותודה על הטיפ :-)

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין